עץ המטאפורות

————–

לא מכבר נקלעתי למרכז גדול של רהיטי עץ באזור צומת בילו, ליד רחובות. המתחם היה עמוס בעמודים וקורות עץ בצורות ובגוונים שונים, חלקם היה מעוטר בפסים וטבעות, מה שמלמד כי הקורות הללו באו מהעולם האמתי והיו פעם עצים חיים ומשגשגים. חוקרי העצים יודעים לקרא את שפת הטבעות של העצים (התחום הזה נקרא דנדרוכרונולוגיה). אלה מתווספות מידי שנה כתוצאה מרקמה תאית (קמביום) המצויה בגזע . זו מתפתחת ומתפצלת כל העת וגורמת להתעבות מתמדת של העץ ויצירת טבעות במהלך הגדילה. החוקרים בוחנים את המידות, הצבע והצורה של הטבעת ויכולים לאמוד את גילו המשוער של העץ. לעיתים הם גם יכולים להסיק מסקנות לגבי אירועים שהשפיעו על העץ לאורך חייו ו"נרשמו" בגזעו, לרבות מידת המשקעים, שנות היובש, שינויי אקלימיים וכד'. אחרי דקות ארוכות של שוטטות בין גזרי העצים המקום כולו נדמה לי פתאום כמעין ספרייה, או אולי מוזיאון עתיק המכיל פרקים מתועדים מההיסטוריה של העולם.

b     c  d

(לחצו להגדלה)

c

עצים הינם בין היצורים היותר מרתקים בפלנטה שלנו. חלק מהצמחים הללו יכול להתנשא לגובה של עשרות מטרים, לשקול כמה אלפי ק"ג וגם לחיות כמה אלפי שנים. קשה שלא לחבב את אותם. התכונות והמראה הייחודי של העצים הפכו אותם לנחשקים ואהודים במיוחד בתרבות שלנו. העץ נקשר עם מושגים כגון יציבות ובטחון,  ונתפש בדרך כלל כטוב ונדיב ורב חסד. זה לא סתם שהשירה והספרות שלנו נוטים להאניש את העצים ולקשור להם אינסוף כתרים ומטאפורות.

לו היה סולם של פופולאריות לעצים, קרוב לוודאי שהעתיקים שבהם היו ניצבים בראשו. ברכסים של ההרים הלבנים במז' קליפורניה, בגבהים של 2-3 ק"מ גדלים עצי אורן (Bristlecone pines)  שהינם בין העצים הקשישים בפלנטה. חלק גדול מהאורנים הללו חי כאן כבר למעלה מ-2000 שנים. הזקן שבהם הינו עץ אורן המכונה: מתושלח וגילו מוערך בכ-4,800 שנים. קשה שלא להתרגש. ילדותו של מתושלח התרחשה כאשר בעולם שלנו החלו להיכתב הפרקים הראשונים בספורה של הציוויליזציה האנושית.

שמורת עצי האורן - ההרים הלבנים, קליפורניה
מבט מהלווין – שמורת עצי האורן, ההרים הלבנים, קליפורניה.

הרבה פחות מרגש הינו סיפורו של עץ אורן אחר, ממין דומה, אשר כונה: WPN-114, או בשמו המוכר יותר: פרומתיאוס. בשנת 1964 נכרת פרומתיאוס על ידי סטודנט אמריקני צעיר למטרות מחקר. הכריתה הזאת לא הייתה זוכה מן הסתם לתשומת לב אילולא העובדה הפרוזאית שפרומתיאוס היה כנראה העץ הזקן בפלנטה. גילו נאמד למעלה מ-5000 שנה(!). הנסיבות לאירוע הזה, אולי אחד מאותם אירועים היותר אומללים (ומטופשים) בתולדות ההיסטוריה המדעית, לא ממש ברורות. גיבור הפרשה, דונלד קאריי שמו, היה עסוק באותם שנים במחקר אקלים בתקופת עידן הקרח הקטן, תקופת קור עזה שהייתה בין המאות ה-16 ל-19. לצורך המחקר הוא נטל  גלעינים מעצי האורן הזקנים באזור (White Pine County) במזרח מדינת נבדה. הדעות חלוקות באשר למה שבדיוק ארע, אולם נראה כי קאריי לא הצליח להוציא דגימות מהגזע של פרומתיאוס ולכן כרת אותו. האם קבל אישור לכך מהרשויות המתאימות? לא ממש ברור. כך או כך המעשה בוצע. פרומתיאוס מקבל היום את הכבוד המגיע לו וחתכים מגזעו מוצגים היום לציבור הרחב במספר אוניברסיטאות ופארקים לאומים בארה"ב.

מבט לווין - ערש הולדתו של פרומתיאוס, נבדה, ארה
מבט לווין – ערש הולדתו של העץ פרומתיאוס, נבדה, ארה"ב

גם בישראל נותנים כבוד לעצים העתיקים, ויש אפילו ערך נכבד אודותיהם בויקיפדיה בשפה העברית. נראה כי רבים מהעצים הללו נשמרו כאן בזכות היותם, או קרבתם למקומות קדושים. אלא שאין לנו מתושלח בישראל. האורנים הישראלים לא ממש מאריכים חיים. הבוגרים שבהם מגיעים לגילאי 100-150 שנה, לא יותר. במנזר הבנדיקטי באבו גוש חיים שני אורנים כאלה שגילם מוערך למעלה מ-100 שנים. בימים האלה קשה קצת להבחין בהם. הם מכוסים בחלקם על ידי שיחים גבוהים ועל ידי ענפיהם של עצי דקל סמוכים שהשתרגו מסביבם. ובכל זאת, אם מסתכלים בהם מרחוק הם מתמרים מעל כולם, כאילו אומרים, הי, אנחנו עדיין כאן.

חי וקיים - אורן זקן במנזר הבנדיקטים באבו גוש
חי וקיים – אורן זקן במנזר הבנדיקטים באבו גוש

השאר תגובה