השאלה האחרונה בהחלט

"כל משפט שאני אומר צריך להיות מובן, לא כהצהרה, אלא כשאלה".  (נילס בוהר פיזיקאי)

pia21259-16

קרדיט: נאסא

עולם של שאלות. העולם בחוץ היה כמרקחה. היו אלה ימים לא קלים במנזר. היו אלה שטענו כי מערכת יירוט המקיפה את כדור הארץ כשלה בניסיון להסיט את האסטרואיד ממסלולו ושמשהו גדול השתבש. האמת הייתה שאיש מהנזירים לא ידע בדיוק מה מתרחש וזו הסבה שהבקשה שהגיעה מטעם אב המנזר להיאסף בקפלה בשעה שלאחר חצות, נפלה על אזנים קשובות. בהגיע השעה, כולם נדחקו והצטופפו באולם הקפלה העתיק כדי להאזין למה שתואר, אולי, כדברים האחרונים של אב המנזר הזקן.

"העולם שלנו", פתח הנזיר הקשיש, "מורכב, כידוע לכם, משאלות. סימני השאלה שאנחנו מציבים מרגע בואנו לעולם, יוצרים את כל מה שאנחנו רואים מסביב. אם שואלים את השאלות הנכונות, התשובות הנכונות, יגיעו גם כן, עימם יבואו המעשים והיצירות של הדברים. במובן הזה, שאלות היסוד הם מנועי הבריאה של העולם. עולמינו הינו עולם של שאלות".

דימיון מוגבל. הנזיר עצר לרגע את דיבורו והביט מסביב. האור המעומעם באולם הקשה עליו לראות את פניהם של הנזירים שגדשו את המקום, מי בישיבה בספסלי העץ הצרים, מי בעמידה. "רובכם כבר עברתם זה מכבר את שלב ההסמכה והנכם מודעים לעובדה שתפקיד השאלה הינו הרבה מעבר לבקשת התשובה. במאה שנים האחרונות התגלו תגליות רבות ששינו תפישות ואמונות בנות אלפי שנים. כך למשל גילינו, לדאבונם של הפילוסופים ואנשי התרבות, כי הדמיון האנושי בהחלט מוגבל, ולמרות העובדה שכולנו קורצנו מאבק של כוכבים, אנחנו לא יכולים באמת להרחיק ראות, אולי בדיוק כמו הכוכבים עצמם, שהם רק חלק קטן מהתמונה הכוללת". קולו של הנזיר נחלש לרגע. אחד האחים הצעירים ניגש אליו והושיט לו כוס מים. הוא לגם לגימה ארוכה והמשיך בדבריו, "תפקידו הייחודי של המנזר שלנו לא השתנה. מזה מאות שנים נחרטים בספר השאלות הגדול שבמרתף המנזר, בעט מיוחד ובדיו שלא נמחק, שאלות היסוד הגדולות של העולם. ארכיב השאלות שלנו מכיל כיום מיליונים רבים של תהיות ותמיהות עמוקות שהביאו את עולמינו למה שהוא כיום".

סודות האור והאבק. נאומו של אב המנזר הלך ונמשך. הוא סקר בקצרה כמה מהשאלות וכמה מהפרויקטים הגדולים ששינו לתמיד את פני האנושות. בחוץ השחר החל לעלות ומבעד לחלונות הגדולים נראו כבר סימנים ראשונים של אור. לא היה איש מבין עשרות הנזירים שהצטופפו בקפלה שעצם את עיניו. הם חשו כי משהו גדול מתרחש והם לא יכולים להחמיץ, ולו מילה מפיו של אב המנזר. "באלף השנים שעברו הרחקנו לכת עד לקצוות היקום. רבים מבני הפלנטה שלנו, חלקם הגדול רובוטים תבוניים ומכונות בעלות תודעה, משוטטים היום ברחבי הגלקסיה וחושפים את סודות האור והאבק. חלק מהשאלות הגדולות שהניעו את העולם שלנו, אלה שגרמו לנו לרוץ, ולחקור, לבנות וליצור, ובעיקר, להמשיך ולשאול, הלכו ונפתרו בעזרת המחשבים הקוונטים. שאלות עתיקות, קלאסיות כגון: מהי מטרת החיים? האם העולם שלנו אמתי? למה בכלל יש משהו בעולם ולא הלא-כלום"? האם יש אלוהים? מצאו – כל אחת מהן, מענה משלה, מענה לעיתים זמני, אבל תמיד מספק".

הסתברות גבוהה. הנזיר הזקן הרים את עינו והביט באנשים שמסביבו במבט ממושך. "אנחנו נשארנו בעולם הישן, כאן בפלנטה השלישית מהשמש והמשכנו בתפקידנו ללקט ולרשום. אלא שבשנים האחרונות, כאמור, משהו קרה. התובנה שהעולם שלנו איננו בהכרח דטרמיניסטי עשתה את שלה. ההשערות הפרועות ביותר, נסתרו, או זכו לאישוש, ובתוך כל האקראיות הזאת, הסברה וההסתברות הרימו ראש והשאלה הלכה ואבדה את כוחה. שאלות, כך אומרת המסורת שלנו הן תכלית קיומנו. ביום שבו לא נוכל לשאול שאלה אמתית, נחדל להתקיים. הפגיעה של הכוכבון CERES בכדור שלנו עתידה להתרחש עם הזריחה. אני יכול לספר לכם כי המתמטיקאים שלנו שחישבו בשבועות האחרונים את מסלולו של האסטרואיד הענק אומרים לי כי ההסתברות לפגיעה הינה גבוהה במיוחד".

שקט השתרר באולם. אחד מהחניכים, מתלמד צעיר לבוש בגלימה אפורה וארוכה, הרים את ידו ושאל בלחש: "אדוני אב המנזר, אם אנחנו חותמים היום את הספר, מה תהיה השאלה האחרונה? בעודו מדבר, צל גדול וכהה כיסה את השמים וחסם את קרני השמש הראשונות שהחלו לחדור פנימה מבעד לחלונות. אחר כך חזרה דממה.

————

הסיפור הינו מחווה  לארתור סי קלארק סופר המד"ב  ולסיפור הנפלא "The Nine Billion Names of God"

(פורסם באלכסון 8 ביולי 2015)

1 Comment

השאר תגובה