תביטו רגע בתמונה המדהימה הזאת. זה נראה לרגע כמו פסל סביבתי של שעונים, צינורות מתכת והגאי גלגל. הרבה הגאים.
המדובר בחדר פקוד והשליטה של צוללת גרמנית משנת 1918. מה שרואים כאן נראה כמילה האחרונה במכניקה של תחילת המאה העשרים, או אם תרצו, אולי סוג של אובססיה להגאי-גלגל – שבה נשבו הטכנולוגים של אותם הימים. ההגאים בצוללת היו אחראים לשורה ארוכה של משימות, לרבות וויסות לחצים, פתיחה וסגירה של צינורות ושסתומים לצרכי הצפה וצלילה, ועליה לפני הים.
ואיך הם לא התבלבלו בין כל הגלגלים הללו? בכל זאת היו שם תנאי לחץ, עייפות וצפיפות בלתי נסבלת..ובכן בתמונה הזו אתם רואים את חדר הבקרה של הצוללת לאחר שזו הועלתה מהמים – חלוד ודהוי בחלקו. בימיה הטובים של הצוללת היו מן הסתם הוראות ברורות. כותרות רשומות ואולי גם צבעים שונים כך שהצוות המקצועי יכל להתמצא בסבך ההגאים.
הצוללת עצמה כונתה SM UB-110 הייתה חלק מצי הקיסרות הגרמני במלחמת העולם הראשונה. הנתונים שלה, נכון לאותה תקופה, היו מרשימים: אישו אותה למעלה מ-30 אנשי צוות ומהירות השיוט שלה היתה כ-13.7 קמ"ש מתחת למים, ו-24.6 קמ"ש מעליהם.
צוללת הגלגלים הזאת עוד הספיקה להטביע ספינה אספקה קטנה, לפני שטובעה על ידי אניית מלחמה בריטית אי שם בים הצפוני. אחר כך היא נמשתה והובאה לבריטניה כדי להימכר כגרוטאות, מה שקורה בדרך כלל לטכנולוגיות הישנות.
————-
————————-