————————-
תראו את האנימציה הזאת המופיעה למטה ואת ההסבר המתלווה אליה שנותן ניל דגראסה טייסון, אסטרופיזיקאי שנון וחד לשון. הנה בלשון חופשית כמה מהשאלות שהוא מניח כאן.
האם יש מטרה ליקום? דייסון לא ממש בטוח. אם התשובה חיובית לדעתכם, אז מי המתכנן? ומה בדיוק התוצאות, הוא שואל? מי שמציע תשובה מוחלטת יותר לשאלה הזאת, מבטא בעצם גישה לידע שאינו מבוסס על עובדות ממש (גישה המשותפת להרבה דתות), ולא מצליח להסביר, ומתוך כך לחזות את אופן הפעילות של היקום שלנו ואת מקומנו בו.
להניח למשל שלעולם שלנו יש מטרה, מרמז על תוצאה רצויה אבל מי הוא זה שמבטא את הרצון, ובכלל, מה התוצאה הרצויה? האם יצורים מבוססי פחמן הם בלתי נמנעים? הבעיה היא שבמשך 99.99% מההסטוריה של היקום לא היו כאן בני אדם כדי לשאול את השאלות הללו.
אם המטרה היתה, נניח, ליצור חיים, למשל בני אדם-זה אומר שהיקום שלנו היה לא יעיל באופן די מביך. וזה לא הכל. יצורים חיים, בצורות ובמינים שונים, קיימים בכדור הארץ למעלה מ-3.5 ביליון שנים. אם מישהו יצר את החיים במודע וכתכלית, הוא לא ממש פרגן וגם עשה את זה בצורה מאד לא נעימה.
איך שלא תראו את זה, העובדה היא שבמהלך כל התקופה הזו, החיים בכדור הותקפו פעם אחר פעם, וחלק גדול פשוט נכחד, והכל כתוצאה משורה מגוונת של אמצעים אלימים וקטלניים שהיכו ביצורים החיים שנוצרו בעולם הזה ללא הרף, בינהם: רעידות אדמה, טסונאמי, התפרצויות הרי געש, רעב, מגיפות, פגיעות אסטרואידים, ומה לא?
נניח ואתה אדם דתי, ממשיך טייסון, ואתה מאמין שהמטרה של החיים הינה לשרת את האל. אבל מה קורה אם אתה, לדוגמא, חיידק, אחד מאותם טריליוני החיידקים החיים בבני המעיים של הבנאדם? מנקודת המבט של החיידק, אם בודקים את זה בדיקה ראשונית, אפשר בהחלט להגיע למסקנה שהיעד המרכזי של החיים שלו הינו לשפר תהליכים במערכת העיכול של הבן אדם שמארח אותו, ותו לא.