שלוש שמשות וצלחת

הסיפור הזה שהופיע לפני מספר ימים אודות מצפה רדיו סיני חדש שנבנה בשנים האחרונות באיזור נידח בדרום סין הדליק לי נורית קטנה(!) אלה לא היו המימדים העצומים של הרדיו טלסקופ (אנטנת צלחת בקוטר 500 מטר) כמו המטרות שלו: לחקור את היקום ולהאזין לאותות רדיו העשויים להצביע על קיומם של ציוויליזציות זרות בגלקסיה שלנו.  סיפורו של המצפה הסיני הכמעט מסתורי הזה משתלב בצורה מפתיעה עם סיפור מד”ב סיני שנכתב שנים לפני ועוסק במצפה כוכבים דומה ובעימות עם תרבות זרה המתגוררת במערכת כוכבים לא רחוקה. אז מה קורה כאן? האם המציאות הולכת לעלות על כל דימיון, כמו שאומר הפתגם ההוא?

———————–

לפני כשנתיים הופיעו הטריסולריים לראשונה במערב. הם הגיעו בסיפור. המדובר בספר מד”ב סיני בשם “בעיית שלושת הגופים” שתורגם לאנגלית והציג לראשונה לפני קהילת הקוראי המערבים את התרבות הטריסולארית שבשמיה זורחות ושוקעות שלוש שמשות. הספר שחובר על ידי סופר סיני בשם ליו סיצין (Liu Cixin) היה הראשון מתוך טרילוגיה של שלושה סיפורים. השני נקרא: החורש האפל (Dark Forest) והוא תורגם לאנגלית לפני כשנה, והשלישי: קץ המוות Death’s end) עומד להופיע בשנה זאת. הטרילוגיה הזאת מוכרת היטב לקהל קוראי המד”ב בסין, שם היא זכתה לשורה של כתרים ופרסים יוקרתיים.

שמו של הספר הראשון, “בעיית שלושת הגופים” לקוח מבעייה קלסית בפיזיקה ובמכניקה של הגופים והיא עוסקת בקושי להגדיר תנועה הדדית של 3 גופים המצויים בהשפעת כח הכבידה. אם לוקחים לדוגמא כמה גופים טבעיים הנעים בחלל בנקודת זמן, כאשר לכל אחד מהם מסה משלו, מיקום או תאוצה כזאת או אחרת, הניסיון לצפות את מסלוליהם העתידיים יהיה מורכב ומסובך ווספור לא פשוט בלשון המעטה. עוד כאן.

זה פחות או יותר המצב שהיה במערכת התלת-שמשית של תרבות תבונית בדיונית המכונה התרבות הטריסולרית (תרגום שלי ל- Trisolaris -ע.ב.ב). הבעייה של הטריסולרים הייתה קשה במיוחד, לא הייתה להם כל אפשרות לצפות לטווח הארוך את מסלוליהן של שלושת השמשות בעולמן, כמו גם את תנועת כוכבי הלכת שלהם. קרבה יתירה לאחת השמשות, או התרחקות גדולה ממנה, משמעותה עבורם הייתה אחת: חום עצום ובלתי נסבל, או כפור אין קץ, ובשני המקרים, סוף העולם.

השורות של רוברט פרוסט (“fire and ice”) מתארות משהו מהמציאות הזאת:

Some say the world will end in fire,
Some say in ice.
From what I’ve tasted of desire
I hold with those who favor fire.
But if it had to perish twice,
I think I know enough of hate
To know that for destruction ice
Is also great
And would suffice

 חוסר היכולת של הטריסולרים לפתור את בעיית המסלולים העתידיים והקטסטרופות שהתחוללו פעם אחר פעם לא הותירו להם הרבה ברירות והם נאלצו לעשות מעשה ולחפש להם מקום מפלט במקומות אחרים, רחוקים מהמציאות המסוייטת ששררה בעולמם. עוד רק לציין את העובדה שהמערכת התלת-שמשית של הטריסולרים הייתה יחסית קרובה לשמש שלנו (4 שנות אור בלבד) מה שכמובן הכשיר את הקרקע להתפתחויות הדרמטיות שאכן בוא יבואו.

ובחזרה אלינו. אירועי מהפיכת התרבות סין הם הרקע לתחילת העלילה הארצית. במרכזה עומדת אסטרופיזיקאית סינית בשם: יה (Ye Zhetai) דמות אנושית המתלבטת הרבה בבעיות של טוב ורע ומקום הרשע בעולם. בתוקף הנסיבות, יה היא גם אשה פרקטית שלא מהססת לקבל החלטות, עד לגבול האלימות. לאחר שורה של טרגדיות נקלעת יה, כמעט בעל כורחה, לבסיס צבאי סודי הממוקם אי שם באיזור נידח ומבודד בסין. אלא שדווקא במקום הזה, כך מסתבר, היא מוצאית את ייעודה. ב”בסיס החוף האדום” – כך הוא כונה, מצוי רדיו טלסקופ גדול בעזרתו ניסו החוקרים לאתר אותות רדיו תבוניים שאולי מגיעים אי שם ממרחבי החלל.

האזנות אותות רדיו שמגיעים ממקורות שונים בגלקסיה אינם דבר חדש. האפשרות שיצורים תבוניים מתקיימים להם בכוכבים אחרים ואולי גם מנסים לתקשר עימנו, מועליית פעם אחר פעם בקרב מחפשי החיים למינהם, ולא רק בקרב סופרי המד”ב (כתבתי על כך בזמנו באלכסון ע.ב.ב). מזה מחצית המאה נערכים במקומות שונים, בעיקר בארה”ב, האזנות לאותות רדיו באמצעות רדיו טלסקופים שונים. החיפושים הללו נעשים באש נמוכה, בעיקר על רקע קשיי תקציב.

בשנים האחרונות הנושא מעט התחדד על רקע השאלה האם אנחנו צריכים, לבד מהאזנה פסיבית, גם לשדר סימנים על עובדת היותנו כאן? האסטרונום והפילוסוף המנוח קרל סאגן הביא את העניין הזה לפסים אנושיים ורומנטיים בספרו קוסמוס. סאגן היה גם זה שיזם את התקנתם של דיסקיות הנושאות סימני תרבות שלנו בשתי חלליות וויאג’ר ששולחו בשנות ה-80 של המאה הקודמת, ויצאו לא מכבר מגבולותיה של מערכת השמש. אלא שהיום ישנם אלה, לרבות אנשי מדע מפורסמים, היוצאים בתוקף כנגד היוזמה הזאת. אחד מהם הוא סטיבן הוקינג טוען שעלינו לשבת בשקט. אם תגיע לכאן ציוויליזציה זרה, הוא אומר, סביר להניח שתהיה מפותחת הרבה יותר מזו שלנו, מה שעלול להביא לעימות מאד “לא שווה”, ולתוצאות הרות גורל עבורינו, בדומה למה שקרה לאצטקים במפגש עם הספרדים במאה ה-16.

דיסקית עם סימני תרבות שנשלחה בוויאג’ר:

השאלה הזאת והרבה אחרות הינם חלק מהעלילה הבדיונית של ליו סיצין שהולכת ונפרשת לאיטה לקראת העימות הממשמש ובא עם התרבות הטריסולרית. יש עוד הפתעות אבל אני עוצר כאן. ההתפתחות הבאה מתרחשת בעולם האמיתי. לפני ימים מספר מדווחות סוכנויות הידיעות אודות קיומו של בסיס החוף האדום במציאות.

בעיבורו של שטח הררי עשוי תצורות גיריות במחוז המכונה Guizhou בדרום מערב סין, הולך ונבנה החל משנת 2011 רדיו טלסקופ סיני חדש המכונה: FAST. המצפה העומד להיכנס לפעולה כבר השנה הינו מתקן מדעי יוצא דופן, ולא רק בגלל התקציב הפנטסטי שלו ( 182 מיליארד דולר) אלא בגלל הממדים שלו. המדובר על צלחת אנטנה ענקית בקוטר של חצי ק”מ(!) בצלחת הותקנו 4400 פנלים של משולשים עשויים אלומיניום שכולים לנוע וליצור יחדיו מראה פרבולית עצומה שהופכת את FAST לאחד ממצפי הרדיו הגדולים בעולם. לא הרחק מהמקום שנבחר למצפה הרדיו שוכן כפר קטן המונה כ-80 כפריים, רובם ככולם ממשפחה אחת, המתגוררים ככולם בבתי עץ מסורתיים. כולם, כך נטען בסוכנות הידיעות הסינית המדווחת על הסיפור, קבלו פיצוי כספי על מנת להתפנות מהמקום.

צילומי לווין של המקום (גוגל ארט’) מספטמבר 2014:

המצפה הסיני החדש אמור לחקור גלקסיות רחוקות שאינן נראות באור הנראה, פולסארים, סופרנובות, וכל מיני עצמים אקזוטיים שאמורים לסייע למדענים לנסות ולהבין טוב יותר את סודות היקום. הוא גם מתוכנן להתכוון אל כ-5000 מערכות רחוקות של כוכבים דמויי שמש על מנת לנסות ולקלוט אותות רדיו מלאכותיים שאולי מגיעים מציוויליזציות החייות בכוכבי לכת המצויים בהם. לא יודע אם במצפה הרדיו החדש הזה במחוז Guizhou יגלו סימנים כלשהם לעולם הטריסולרי שלנו אבל יש לי הרגשה שאחד מאורחי הכבוד והמבקרים הראשונים במקום יהיה סופר המד”ב יו סיצין.