הולך ומתפורר

פסלי פרשים בכיכרות העיר יכולים להיות אסתטים וגם ריחניים.

————–

משהו בפסל הזה לא נראה לי. הייתי עם קבוצה של אנשים בדרך לקובנט גארדן, ואי שם, לא הרחק מתחנת הרכבת של האוקספורד סירקוס הבחנתי בו מרחוק. הדמות הבהירה של הפרש כמו גם הסוס עליו היתה ישובה, היו מחורצים וסדוקים. כאשר התקרבתי לפסל שניצב על אדן אבן גדול ראיתי כי חלק מאברי הגוף של הפרש כמו גם של סוסו היו חסרים.

מאוחר יותר אני למד, מבלי להיכנס יותר מידי לנבכי ההסטוריה, כי כאן על בסיס האבן הזה, בעיבורה של כיכר קבנדיש (Cavendish) הוצב בשנת 1770 פסלו של ויליאם אוגוסטוס, בנו השלישי של המלך ג'ורג' השני שכונה הדוכס מקמברלנד. הדוכס הזה, מסתבר, היה מפקד צבאי שנטל חלק בכמה מערכות צבאיות עקובות מדם שהתנהלו באנגליה בין פלגים שונים, וזאת במסגרת מאבקים על הכתר האנגלי. בשנת 1868 בנסיבות לא ברורות הוסר הפסל ונעלם. ההערכות המקובלות כיום מניחות שהסרת הפסל היתה על רקע האכזריות הרבה שגילה השוחט מקלודן – כך כונה הדוכס מקמברלנד, באותן המלחמות.

מרחוק הוא נראה קצת משונה..

במשך שנים עמד אדן האבן המפואר שנבנה עבור הפסל ריק ושומם_ עד שהדוכס חזר. בשנת 2012 שב הדוכס מקמברלנד אל בסיס האבן הישן שלו 144 שנים לאחר שהורד משם. אלא שהפעם הוא אינו חוזר לכיכר במסגרת טקס הנצחה או מתן כבוד, אלא יותר כסוג של קפריזה או גחמה אמנותית. אחרת איך תסבירו את העובדה שהפסל אינו בנוי שיש אלא חומר אחר מוכר היטב לכולנו מחיי היומיום: סבון(!)

הרעיון של הפסל, כפי שהגדירה פסלת הסבון הקוריאנית שיצקה אותו מיקנג שין (Meekyoung Shin) היה למקד את תשומת הלב בזמן העובר ובהשפעות שיש לו על החיים ועל היצירה. הגב' שין הינה אמנית קוריאנית בינלאומית שיצרה כבר כמה וכמה רפליקות מסבון לפסלים עתיקים, ומחלקת היום את זמנה בין לונדון לסיאול. מראיונות שנעשו עימה אני מבין שהסבון עבורה הינו סוג של שיש המאפשר לה להמחיש בצורה דרמתית יותר את השפעות הזמן ומזג האוויר הגורמים ליצירות הסבון לדהות ולהתפורר, ולהיעלם מחיינו במהירות יחסית.

דוכס הסבון הוצב על בסיס האבן במסגרת פרויקט אמנות שיועד לשנה אחת – תקופת זמן שבה הוא ילך וישתנה בעזרתו הטובה של מזג האוויר הלונדוני עד שיהפוך לשלד של צנרת ומתכת. השם שניתן לפרויקט היה "נכתב בסבון", כאשר הסבון עצמו שנתרם על ידי חברת סבונים ידועה, היה על בסיס ירקות ואמור היה להדיף ריח מתקתק במהלך ההתפוררות.

אני לא יודע מה זה אומר על תפישת הזמן, או מה חושבת על כך הפסלת עצמה,אבל היום, תחילת מרץ 2016, כארבע שנים אחרי, הדוכס עדיין על הסוס. בשעת הצהריים המעוננת שהייתי במקום לא חשתי בריח, כזה או אחר, אבל בהחלט יכולתי להבחין בתהליכי הדפורמציה וההתפצלות. מה אומר לכם? זה לא נעים לראות דוכס עם יד ורגל מתכת, שיושב על סוס עם רגל צינור, וזנבו המפואר נראה כשלושה גלילים מתכתיים המחוברים ומתעקלים יחדיו.

——————-

מעקב אחר תהליך ה-דפורמציה כאן: http://www.treehugger.com/culture/soap-sculpture-duke-cumberland.html

עוד על הפרויקט: http://www.writteninsoap.com