משהו על גילוי עולמות, הרפתקנות ורומנטיקה וגם מה קורה עם היצר הזה שלנו לנסות ולהציץ מעבר לאופק?
בעברית, עד כמה שידוע לי, אין מילה המקבילה במשמעותה למילה Exploration. הפירושים הניתנים למילה הזאת כגון: חקירה ובדיקה, עושים לה, לטעמי, קצת עוול. “אקספלורציה” – אם נשתמש בכיתוב העברי, מבטאת מכלול של פעולות שמשמעותן חיפושים וחקירות, בדרך כלל תוך הליכה בקרקע חדשה ולא נודעת, וכל זאת במטרה לגלות מידע חדש, לחשוף מקומות לא מוכרים וכד’. האקספלורציה מתקשרת בדמיון שלנו בדרך כלל עם מסעות החקר והתגלית הגדולים בהסטוריה האנושית, ומתוך כך היא אפופה אווירת מסתורין ותחושת סכנה, עם קורטוב של הרפתקנות ורומנטיקה. אי אפשר שלא להזכיר כאן גם את הצדדים הפחות סמפטים שלה שהתלוו אליה בעבר, פעם אחר פעם, כמו למשל ניצול אוצרות הטבע והתרבות, וכמובן ההתנשאות והעימותים האלימים עם ה”ילידים” ביבשות החדשות.
כך או כך, עלילותיה היותר המפוארות של האקספלורציה באו לידי ביטוי במהלכן של מסעות החקר והתגלית שעשו האירופאים במהלך המאה ה-15. כמו למשל המסע של קולומבוס לאמריקה מה שהוא כינה כ”יבשת החדשה” ומסעות מאוחרים יותר, כגון אלה שנעשו אל שני הקטבים של כדור הארץ ליבשת האוסטרלית ולתוככי יבשת אפריקה.
ומה עכשיו? מה קורה עם ההרפתקה האנושית כאשר הגלובוס שלנו מוכר וממופה כמעט במלואו? להיכן אנו מובילים את התשוקה הזאת לחקור ולדעת מה קורה מעבר לאופק? התשובה לדעתי מצויה בתמונה הגראפית שלפניכם. העבודה המופלאה הזאת שיצאה ממש בימים אלה מהחנות והסטודיו של Pop Chart Lab מתארת את מסעות האקספלורציה של המין שלנו בעת החדשה, והכוונה כמובן למרחבי החלל, או במקרה זה חללה של מערכת השמש.
אפשר לראות כאן עשרות רבות של קווים סובבים ומפותלים, הכרוכים סביב הכדור שלנו וסביב לגרמי השמיים האחרים, ומתארים את מסלוליהם של מעל ל- 100 כלי אקספלורציה: לווינים, חלליות רובוטיות, ספינות חלל וגשושיות מסוגים שונים ומשונים שבצעו (וחלקן עדיין מבצע) שורה ארוכה של מסעות חקר וגילוי.
ליבי יוצא לשתיים מהן, וויאג’ר 1 ו-2 – צמד גשושיות זקנות שיצאו למסען בחלל לפני קרוב ל-40 שנה. החלליות הקטנות הללו שולחו על ידי נאסא במסלולים שונים על מנת לצלם את כוכבי הלכת הענקיים, צדק ושבתאי, לרבות כמה מהירחים והטבעות שלהם.
שתיהן הרחיקו יותר מכל עצם אחר שנבנה ושוגר מכדור הארץ, והן מצויות כיום במרחק של מיליארדים רבים של קילומטרים מנמל הבית. אלא שיכול להיות שהמסע ההירואי שלהן הוא רק בתחילתו. וויאג’ר 1 עזבה את גבולות מערכת השמש לפני כשנתיים, ואילו אחותה הממוקמת כעת אי שם אחרי פלוטו, נמצאית גם היא בעקבותיה, בדרך החוצה.
להבדיל מכמה מאותם חוקרי עולמות שעקבותיהן אבדו במהלך המסע, כאן יש לנו סוף ידוע מראש; עוד כמה שנים, כאשר המצברים שלהם יתרוקנו לחלוטין, הן תפסקנה לשדר נתונים אודות מקום הימצאן והן תמשכנה לנדוד לנצח במרחבי החלל האינסופי.
