הפרעה טבעית

לעיתים נדמה כי הסחות הדעת, חוסר הריכוז והקושי להאזין או לשים לב הופכים לאחרונה להיות יותר ויותר שכיחים במקומותינו. האם יכול להיות שלחוקי הפיזיקה ולתנועות של הפלנטה שלנו במרחבי הקוסמוס יש חלק בכך? סביר להניח שלא, ובכל זאת כאשר מסתכלים על הנתונים הראש מסתחרר.  

————–

קשיים בריכוז 

מכירים את ההרגשה הזאת שמישהו בא ומתחיל להרצות לכם באריכות על נושא כזה או אחר, ובשלב מסוים, אתם מתחילים הממ..להתגרד? סביר להניח שכן, וזה לא בהכרח בגלל שיש לכם חברים שנוהגים לחפור. התחושה היא שאנחנו הולכים ומאבדים את יכולת ההקשבה והריכוז שלנו, כאילו שהחברה כולה לוקה בסוג של ADHD. האמת היא שקל להסביר את זה, לפחות חלקית, אם מסתכלים על כל אותן טכנולוגיות חדשות שמזרימות כל העת כמות עצומה של גירויים ואינפורמציה – ברובה לא מפולטרת, מה שיוצר את הרושם שאנחנו מפסידים כל הזמן דברים חדשים שרוצים להיכנס.

ואם להמשיך עוד מעט בדיון הלא מקצועי הזה, נראה לי גם שלא יהיה קשה לאתר  סממנים של הפרעות קשב המוניות, למשל בצבורים גדולים של רשתות חברתיות וקהילות. מה שלא יהיה מפתיע אם זוכרים כי קהילה היא אוסף של פרטים, במקרה הזה – פרטים חסרי מנוח. על פי נתונים שונים ההפרעה הנוירו-ביולוגית הזאת מצויה נמצאית בקרב 8-10 אחוזים מהאוכלוסיה. למה זה בדיוק קורה? לא הכל ברור, מסתבר כי המנגנונים המוחיים הגורמים לADHD לא מובנים במלואם. אם היו שואלים אותי, הייתי משיב שבמובן מסויים אני לא מופתע, לפחות לא מהפרעת הקשב הפרטית שלי שהולכת ומעמיקה עם השנים. אני לא מופתע שקשה לי להתרכז, וקשה להתמקד, והמחשבות נודדות. יש לי הסבר משלי לכך.

עולם חסר מנוח

ההסבר, גם אם אין לו כל תקפות מדעית, קשור בתנועה ובחוקי הפיזיקה. נתחיל בעובדה, לא בלתי ידועה, לפיה, בראייה קוסמית, אנחנו לא יושבים בשקט. ברגעים האלה ממש אנחנו טסים במרחבי הגלקסיה במהירויות פנטסטיות. הנה קצת מספרים. מהירות הסבוב של כדור הארץ סביב לצירו הינה כ-1675 קמ"ש, כלומר בשנייה אחת אתם עוברים קרוב לחצי קילומטר או -465 מטר. קצת קשה להשאר רגוע? וזו  רק ההתחלה. אנחנו חגים מסביב לשמש שלנו. במשך כל הקפה שלמה האורכת כ-365 ימים, הארץ הטובה שלנו עוברת כ-940 מיליוני ק"מ! זה אומר שאנחנו נעים מסביב לשמש במהירות של כ- 107,290 קמ"ש, כלומר כ- 30 ק"מ בשנייה אחת! מרגישים קצת חוסר מנוח?

זו המהירות "הנדרשת" על מנת למקם אותנו במסלול יציב סביב לשמש הטובה שלנו. אנחנו כמובן לא חשים בתנועה הזאת, בדיוק כמו שאנחנו לא חשים בדבר בעת טיסה במטוס מאחר ואנו נמצאים ב..תוכו. הדרך היחידה להרגיש בתנועה היא להביט החוצה מהחלון. כדור הארץ הוא האווירון שלנו שמסובב את השמש שנראית יציבה במקומה. רק כאילו.

הכל יחסי. הזיות, שעטות ומחשבות נודדות

השמש יחד עם כל כוכבי הלכת, כולל הארץ שלנו, נעים סביב מרכז הגלקסיה וגם כלפי מעלה (ביחס למישור הגלקסיה). בסופו של דבר כל המשפחה הסולרית שלנו טסה במרחבי הגלקסיה במהירות הקרובה ל- 872,000 קמ"ש. מה שאומר שבמשך כל שנייה אחת אנחנו עוברים כ-242 ק"מ! ואם זה לא גורם לכם להפרעת קשב, קוסמית במקרה הזה, אז אפשר להמשיך הלאה. הגלקסיה כולה, כולל מערכת השמש, וכולל כדור הארץ וכולל כל מי שחי בו – נעים במהירויות עצומות. כאן קצת קשה למצא עצם להתייחס אליו שהרי כל מהירות צריכה להימדד ביחס לעצם אחר. אחת מאמות המידה המקובלות להתייחסות הינה קרינת הרקע הקוסמית. בזיקה זאת מהירות תנועתה של גלקסית הבית שלנו הינה כ-2 מיליון קמ"ש!

sig05-010
מסע בגלקסיה

ואם מחברים את המהירויות השונות, בינהן המאוץ של כדור הארץ סביב השמש, מערכת השמש סביב מרכז הגלקסיה, ושעטות הגלקסיה במרחבי היקום מקבלים נתון שנראה מתעתע, מהירות מטורפת של כ-850 ק"מ לשנייה! קראתם את כל הסיפור הזה במשך כ-4 ?דקות? זה אומר שעברתם בזמן הזה כ-3 מיליון קילומטרים במרחבי הגלקסיה. מפתיע שהמחשבות קצת נודדות?

 ————-

1 Comment

  1. עמי יקר, עם כל השפע הזה של ההמידע יש את עניין הבחירה.
    מאוד ממליצה עם ניסיון של 22שנה לתרגל מדיטציה יומיום. אפילו 5 דקות של ריכוז בנשימה ובמה שמעסיק את המח או או תחושות הגוף. זה עובד מעולה ואפילו יש מחקרים שמוכיחים על עליה ברווחה הרגשית עם תרגול בהתמדה של מיינדפולנס. מניסיוני כמטפלת רגשית, מטופלים שמתרגלים מרגישים טוב יותר ביחס לעצמם ומטרותיהם.
    המטופלים שלי

השאר תגובה