האנדרטה של אלכסנדר זייד הנמצאית על גבעה קטנה ומאובקת ליד עתיקות בית שערים הינה חלק בלתי נפרד מהאתוס הציוני. אחד התכונות היותר מרתקות שלה היא הניראות שלה. דמותו הרכובה על סוס של השומר המיתולוגי, לא רק משקיפה לרחוק, היא גם נראית מרחוק.
—————————
אלכסנדר זייד, איש העלייה השנייה ומראשוני השומרים מונצח היטב בהוייה הישראלית. לבד מהפסל המפורסם שבו הוא משקיף על עמק יזרעל, יש על שמו שני ישובים, כמה רחובות, גן זיכרון, מוזיאון, סיפורים וסרטים ואפילו שני שירים פופולארים.
את הפסל יצר דוד פולוס והוא נחנך ברוב טקס בשנת 1941. בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, עקב מצבו הרעוע, הפסל נצוק מחדש מברונזה. לפני כעשר שנים נעשה ניסיון לגנוב את הפסל על מנת להשתמש במתכת. הגנבים חיברו את בסיס הפסל לרכב וניסו לעקרו ממקומו אלא שהניסיון לא צלח, כנראה בגלל משקלו העצום. כמה שנים אחר כך נעשה ניסיון גניבה נוסף, ובמהלכו , נעקר הזנב של הסוסה על ידי גנבי מתכת והיה צורך לחבר לה זנב חדש.
עלילות הפסל כמעט ודרשו תסריט משלהם, ואכן בשנת 2010 יצא סרט "חצי טון ברונזה" שבו מתוארת גניבת האנדרטה ואת הנכד של אלכסנדר זייד, הגר בסביבה, היוצא להתחקות אחר האנדרטה.
סימני הזמן והאבק חרוטים היטב על הפסל המרשים הזה. אני מניח שלא ירחק היום ויהיה צורך לשפצו מחדש. כאמור, אחד הדברים היותר מרתקים בפסל הזה היא הניראות שלו. לאחר שירדתי מהגבעה ושוטטתי במקומות אחרים הבחנתי בו, במראה הפרש הזעיר על קו האופק, מכיוונים ומקומות שונים ורחוקים. הוא נראה למשל מכביש 722 מצומת יוקנעם עילית לכיוון קרית טבעון, וכביש 75 שיוצא מצומת העמקים לכיוון מגדל העמק.
בצילומים הבאים נראים אלכסנדר זייד ודומייה סוסתו ממרחקים שונים ובפילטרים שונים. הדמות הולכת וגדלה עד שפניה מתבהרות. כתוצאה מהשמש הקופחת, זייד המתבונן רחוק מצל את עיניו בעזרת כף היד. המבט נוקב ונחוש, ומאד אנושי. גם פניה של דומיה, סוסתו האצילה של זייד, נראות טובות ומביטות בעניין במתבוננים בהם.
—————————–
——————————————————