אשלייה עיקשת במיוחד

הי עצרו רגע! האם אתם אמיתים? האם העולם הזה שמסביבכם אותנטי? או שמא אתם, בעצם כולנו, חלק מסימולציית מחשב מתוחכמת שפותחה על ידי ציוויליזציה מתקדמת אי שם, אולי בעתיד הרחוק?
כמה הערות קצרצרות על טיבה של המציאות, ואודות האפשרות הזאת שהיא הרבה יותר מוזרה ממה שאנו מעלים על דעתינו.
tumblr_ocygvse2nm1s4fz4bo1_500
יכול להיות שהיקום שלנו הינו תוצר של ניסוי מדעי שערכה סטודנטית כלשהי בכיתה גבוהה ביקום אחר. ולפי איך שהדברים נראים, בהחלט יתכן שהיא לא קבלה ציון גבוה במיוחד – ריי קורצווייל

פתיחה – הכלכלה וקרינת הרקע הקוסמית

בתחילת חודש ספטמבר השנה הפיצו אנליסטים במריל לינץ', חטיבת ניהול ההון בבנק אוף אמריקה, דו"ח ללקוחות שלהם שם סקרו את נושא המציאות המדומה. בדיווח היתה כלולה גם אמירה שנשמעה מוזרה בלשון המעטה. לפי אותה אמירה, קיים סיכוי של 20-50 אחוז שאנחנו חיים ב-מטריקס והמציאות שלנו היא בכלל סימולציה. בדיוק איך שאתם שומעים. לא ברור מה ההשלכות העסקיות של הדיווח הזה, מה גם שנרמז שם שאם זה נכון, לא תהיה לנו כל דרך לדעת זאת.

הידיעה הזאת מתחברת אצלי ל-מחקר  חדש שהתפרסם לפני מספר ימים בעתונות המדעית ואושש את ההנחה הרווחת זה מכבר בקרב הקוסמולוגים לפיה היקום מתפשט בצורה אחידה, בכל הכיוונים. קבוצת האסטרונומים האנגלים שערכה את המחקר והתבססה על נתונים מקרינת הרקע הקוסמית – הד לאותה קרינה שהופיעה זמן קצר אחר המפץ הגדול, קבעה כי היקום אינו מסתובב סביב עצמו, או הולך ונמתח לכיוון כזה או אחר, אלא מתפשט לכל הכיוונים באותה הצורה.

היכן הקשר למריל לינץ'? (זהירות, הסבר דחוק!) ובכן זה נראה שאם אכן נבנה היקום שלנו במחשב על, אז יכול להיות שהיוצרים אולי בחרו לפשט ולעגל פינות, כלומר ללכת על יקום איזוטרופי שמתנהג ומתפשט מבלי שתהיה בו איזה שהיא נקודה ייחודית, או כיוון מועדף. סוג של קפריזה, אם תרצו. 

חמקמקותה של המציאות 

רעיון הסימולציה קיים זה מכבר בתרבויות שונות בצורה כזאת או אחרת. השאלה המרכזית העומדת מאחרי הטיעון הזה נוגעת בטיבה של המציאות עצמה. שאלה טעונה ומורכבת במיוחד. מסע מהיר ולא ממצה, המתייחס לתפישת המציאות בתרבות האנושית, יכול להתחיל למשל עם כמה מהפילוסופים ביוון העתיקה שתהו על טיבה הפתלתל של המציאות. דוגמא מוכרת הינה משל המערה של אפלטון. במשל הזה מתוארת קבוצה של אסירים היושבים במערה חשוכה מאז שנולדו למשך כל חייהם. האסירים אינם מסוגלים לתפש כי עולם הצללים והקולות שלהם איננו העולם האמיתי וכי החיים המציאותיים קורים בחוץ. 

במהלך המאה ה-16 קיבל מסע הפקפוק הזה במציאות הנראיית חיזוק מהשמיים. זה היה כאשר ניקולאוס קופרניקוס הציג את המודל ההליוצנטרי ובו כוכבי הלכת מסתובבים מסביב לשמש הנמצאית במרכז. המודל הזה היה בסתירה בוטה לחושים של בני האדם שראו מידי בוקר את השמש נעה בכיפת השמיים שמסביבנו. 50 שנה אחרי מותו של קופרניקוס ביקש הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי רנה דקארט להגיע למציאות, או כפי שקרא לזה, אמת וודאית, תוך שהוא מנסה לרוקן את ידיעתו מכל מה שניתן להטיל בו ספק. הדרך היחידה לחוות את העולם החיצוני היא באמצעות החושים, סבר דקארט, אלא שאיננו יכולים לקבל את נתוני החושים כאמינים, ומתוך כך, ידיעה שמבוססת על חושים אינה יכולה להיות אמינה. במאות הבאות הפכה ראיית המציאות לנושא מרכזי בהגותם של פילוסופים, סופרים ואנשי רוח ומדע. אלברט איינשטיין תמצת את האווירה במשפט מדויק אחד כאשר טען כי "המציאות הינה אשלייה, אבל תמידית". 

אחת הורסיות המודרניות, היותר מוכרות שהטילה ספק במציאות הייתה סדרת סרטי ה-מטריקס. בסרט הראשון בסדרה (1999) מסתבר לגיבור כי העולם שמסביבו אינו אמיתי וכל האנשים חיים במציאות מדומה הנשלטת ומכוונת על ידי מכונות תבוניות. המכונות הללו מגדלים את בני האדם, בלי שאלה כלל מודעים לכך, כמקור אנרגיה.

משלוש יוצא אחד (משחק ילדים פופולרי-השגיאה הלשונית במקור).

הסימולציה – התסריט לפיו כולנו חיים במעין מציאות מדומה, קיבל את פירסומו הפופולרי בשנת 2003 כאשר פילוסוף אנגלי בשם ניק בוסטרום, המשמש כמנהל המכון לעתיד האנושות באוניברסיטת אוקספורד, הציג סוג של דילמה המורכבת משלוש הנחות. לפחות אחת מהן, על פי בוסטרום, נכונה. הנה הן בתרגום חופשי: 1. סביר מאד להניח שציוויליזציות אנושיות ייכחדו לפני שיתפתחו ויגיעו לשלב של מתקדם של על-אדם ויכולת מחשוב גבוהה. 2. סביר מאד שלתרבויות תבוניות מתקדמות לא יהיה כל עניין בהרצת סימולציות (או ואריאציות שלהן) מההסטוריה האבולוציונית שלהם. 3. אנחנו חיים כמעט בוודאות בעולם של סימולציה. מכאן נובע, על פי בוסטרום, כי התפישה הנאיבית לפיה יש סיכוי משמעותי לכך שיום אחד נהפוך ל-על אדם שמריץ סימולציות של אבותינו הקדומים אינה נכונה, אלא אם כן..אנחנו כבר חיים כעת בתוך סימולציה.

וואו! האמת היא שאת ההנחה הראשונה, קצת קשה לנו לעכל וזה לא ענין רציונלי. השנייה, בעייתית לא פחות, שהרי קשה לראות כיצד אנחנו בני ההומו סאפיינס נוותר על עשייה של משהו שיהיה ניתן לעשותו. מכאן נשארים עם השלישית.

tumblr_odvtk2fzuv1s4fz4bo1_500
הסיכוי שאנחנו חיים במציאות אמיתית (ולא בסימולציה) הינו 1 לכמה ביליונים – אילון מאסק 

שבב של אינפורמציה אנושית

רעיון הסימולציה, איננו נחלתם הבלעדית של סרטי מדע בדיוני או של כלכלנים ואנשי חיזוי. הרעיון הזה שאומר שכל אחת ואחד מאיתנו הוא סוג של תוכנת מחשב, מוצא תמיכה גם בקרב קבוצה לא קטנה של אנשי מדע, במיוחד אלה הנוטים לעסוק בנושאים לא קונבנציונלים, וכאלה הנמצאים לעיתים על גבול הפנטסיה.

אחד מהתומכים היותר נלהבים ויותר ידועים בנושא הזה הינו איל ההון ואיש החזון הטכנולוגי אילון מאסק. אצל מאסק העניין הזה נראה סגור והוא מצהיר בכל הזדמנות שאנחנו לא אמיתיים. הטיעון שלו בגדול נראה בערך כך: ההתקדמות המהירה במשחקי הטכנולוגיה, ובמיוחד במשחקי ההמונים השונים המתנהלים און-ליין ברשת – משחקים שבהם נוטלים בו זמנית מיליוני משתתפים עם תמונות וגרפיקה ריאליסטית, מצביעה על כך שלא ירחק היום בו יהיה קשה להפריד בין המציאות הקיימת במשחקים הללו לבין מה שקורה בחיים עצמם. בהתחשב בקצב התקדמות הטכנולוגית, סביר לשער שעוד כ-10,000 שנים, קשה יהיה להפריד בין המשחק למציאות. ובכלל, טוען מאסק, הסיכוי שאנחנו חיים במציאות אמיתית (ולא בסימולציה) הינו 1 לכמה ביליונים.

וישנו גם רי קורצוויל הסופר והעתידן הידוע. הנה בתרגום חופשי כמה משפטים שלו שהוצאתי מתוך אחד הראיונות שנתן לא מכבר.  קורצווייל: אם אתה יוצר סימולציה בצורה מדויקת, כמו הדבר האמיתי, אני לא חושב שיש הבדל בינהם. היקום הזה שלנו יכול היה להיווצר על ידי איזה יצור על ביקום אחר, או אולי אפילו תוצר של איזה ניסוי מדעי של סטודנטית כלשהי בכיתה גבוהה ביקום אחר. לפי שאיך שהדברים נראים בהחלט יכל להיות שהיא לא קבלה ציון גבוה במיוחד. וורסיה אחרת, לא שונה בהרבה היא האפשרות שהיקום רץ ומתנהל למעשה על מחשב. אנשים בודקים את מערכות החוקים הפיזיקלים כתהליכים חישוביים, או ברי חישוב. במובן הזה, ממשיך קורצווייל וטוען, כל החומר שאנו רואים, או מה שאנו קוראים חומר, כמו חלקיקים, אלקטרונים ופרוטונים, הכל זה ביטוי של צורות אינפורמציה, ואז, כל ההבטים היותר בסיסיים של היקום זה סוג של נתונים . אם אני חושב על עצמי, כך קורצווייל, אני רואה עצמי כדגם מבני של אינפורמציה. במקור: Structural pattern of information

השאלה המעניינת באמת היא למה חושבים שזו שאלה מעניינת?

אם מחפשים עוד כמה מדעני קצה מהסוג הזה, הנה ד"ר נייל דגראס סיימון, אסטרונום אמריקני ופופולאריזטור ידוע של המדע. טייסון הנחה לא מכבר דיון אודות האפשרות שהיקום הינו סימולצית מחשב במסגרת הויכוח השנתי המסורתי שמתקיים לזכרו של אייזיק אסימוב במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו יורק. טייסון מצהיר שם שיש 50-50 אחוז סיכוי שכל הקיום שלנו היא תוכנה באיזה שהוא דיסק, ויתכן שאי שם נמצאית תרבות עם תבונה גבוהה הרבה יותר, כזאת שלידה ניראה בורים וטפשים גמורים. לדבריו, אם זה המקרה, קל לו לדמות שכל דבר בחיים שלנו הינו רק בבחינת יצירה של תרבות אחרת, אולי רק כסוג של שעשוע שלהם.

באותו  הדיון  במוזיאון הטבע היוקרתי השתתפה גם ליזה ראנדל (Randall) פיזיקאית תיאורטית מאוניב. הרווארד ששפכה מים צוננים על המשתתפים. ראנדל קבעה כי האפשרויות בדיון אינן מוגדרות בצורה נכונה. רעיון הסימולציה מבוסס על ההנחה שיהיו הרבה כאלה שירצו לדמות אותנו. אנחנו, על פי רוב, מתעניינים בעצמנו, ואני לא בדיוק מבינה למה היצורים התבונים האלה ירצו לדמות אותנו. אני גם לא מבינה מדוע בכלל יש מדענים העוסקים ברעיון הסימולציה. למעשה אני מתעניינת בשאלה למה יש כל כך הרבה אנשים שחושבים שזו שאלה מעניינת. ולסיכום, לדעת ראנדל הסיכוי שזה נכון הינו למעשה אפס.

1466436612697312
הכשרון שלנו זה להיכשל, פעם אחר פעם ,בתחזיות לעתיד הרחוק

באג במערכת

הסיפור הזה, עמוס בהשערות והסתברויות ובאחוזים המעריכים את סיכויי ההיתכנות או הקיימות של רעיון הסימולציה. האמת היא שזה תמיד נשמע טוב כאשר מנסים לכמת לך את הסיכוי במספרים.  הבעיה במקרה שלנו היא כמובן העובדה שאין שום יכולת להעריך את נכונות המספר. ובכלל, כאשר מדברים על אפשרות של סימולציה שאולי בוצעה, על פי אחת הוורסיות, ע"י תרבות עתידית החיה מאות אולי אלפי שנים בעתיד, צריך אולי לעצור רגע ולקחת נשימה עמוקה. סביר להניח כי לתרבות תבונית ברמה הזאת יהיו מן הסתם דרכי התנהלות וצרכים שונים וזרים, בצורה ובאופן שלנו – יצורים החיים כאן שבריר שנייה, יחסית לחיי היקום, יהיה קשה לתאר, להבין או להגיד משהו אינטליגנטי באמת בנושא.

יחד עם זאת, העולם שלנו מלא בהפתעות. מבט אחורה אל ההסטוריה של המהפכות והתגליות הגדולות מגלה שאנחנו מופתעים כל פעם מחדש. אם יש לנו בני ההומו סאפיינס תכונה דומיננטית אחת, הרי זה הכשרון שלנו להיכשל פעם אחר פעם בהשערות ובתחזיות לעתיד, במיוחד אם זה רחוק מאיתנו מספר שנים ויותר. דוגמא טובה הינן כמה מהתיאוריות הקוסמולוגיות המקובלות כיום שנראות פנטסטיות בכל קנה מידה. התיאוריות הללו שינו בצורה דרמטית את מה שידענו, או שחשבנו שידענו על העולם רק כמאה, או מחצית המאה קודם לכן (כתבתי משהו על כך בפוסט קודם).

קצת לא נעים לחשוב על כך, אבל אם אכן עולמינו הינו סוג של סימולציה, נוכל לקבל הוכחה משכנעת לכך רק אם מישהו מאלה שמנהלים שם את הניסוי, יחליט שנמאס לו, וישים באג במערכת. אלא שאז כמובן יהיה מאוחר מידי ולא נדע דבר.

דיוויד צ'למרס (Chalmers) פרופ' לפילוסופיה מאוניברסיטת ניו יורק, מסכם יפה את הדברים באותו הדיון שהתקיים במוזיאון הטבע המפורסם. לדעתו יהיה זה קשה לקבל הוכחה שאיננו סימולציה. אם יש מספיק יכולת מיחשוב, הוא אומר, בעצם כל דבר ניתן לדימוי. בכך הוא מתייחס אולי לאלה הסבורים שגם ליצורי העל יהיה בעייתי, ואולי בלתי אפשרי לדמות את ה-MIND, או הנפש האנושית שלנו, עם שלל התכונות המטאפיזיות שבה. אז אולי אנחנו חיים בורסיה של מטריקס, ממשיך צ'למרס, ואולי לא, אבל גם אם כן, זה לא כל כך רע. והעצה שלי היא פשוט לצאת החוצה ולעשות דברים מעניינים באמת.

——————————

————————————————————-

All pictures are taken from the magnificent http://30000fps.com/

8 Comments

  1. עמי, שנה טובה.
    כל ההערכות והסיפורים הללו דומים בעיני לתכונה האנושית של חיפוש הסדר והשליט.
    פעם קראו לזה אלוהים.
    אפשר לקרוא לזה מטריקס, סימולציה, הולוגרמה וכל דבר אחר.
    כמו האלוהים אי אפשר להוכיח את קיומו.
    ושוב, שתהיה לנו שנה טובה.
    עדן

  2. הממ..די מסכים אתך. אפילו שיכולת ההסכמה או האי הסכמה שלי היא די מוגבלת אם נקבל את ההנחה של מאסק..

    עדן שנה טובה והרבה שמחה. בכלל שאני חושב שטוב לכולנו שאתה נמצא בסביבה..

  3. שנה טובה עמי,
    יפה כתבת (כרגיל) עם מידה נכונה של פנטסיה ודמיון שאינה מנותקת מן העובדה כי דיון רציני בנושא זה, שלעיתים נראה לא כל כך רציני, מתקיים בשנים האחרונות בעולם שלנו, המדענים.
    רק מילה על המושג "סיכוי" שאחדים מאיתנו לוקחים אותו ברצינות יתר בתנאי שמי שזורקו לחלל העולם הוא לפחות ד"ר או פרופסור. "סיכוי" קיים רק לגבי תהליכים ברי מדידה, או כאלה המובנים לנו לכל פרטיהם, מ-א עד ת. הרעיון המדהים של יקום הסימולציה אינו כזה או כזה. אם נעשו מספר ניסויים הם כמובן שאינם ידועים לנו ופרטי התופעה – אם אמנם היא קיימת – אינם ידועים גם כן. כך שאם ד"ר X מעריך את הסיכוי לכךב 50:50 ופרופסור Y ב- 99:1 אין שום הבדל בין ההערכות – שניהם זורקים מספרים חסרי משמעות לחלל האויר (שהוא אולי חלק מן הסימולציה).
    חגי

  4. תודה חגי על הדברים. אני מסכים לחלוטין לגבי השמוש החופשי במילה "סיכוי". מכיוון שאנשים רציניים משתמשים במילה סיכוי, הלכתי אתם בעניין הזה, כי זה משרת במובן הזה את הכתבה.
    אבל גם רמזתי שזה נשמע לא רציני לדבר על סיכוי. כתבתי: "הסיפור הזה, עמוס בהשערות והסתברויות ובאחוזים המעריכים את סיכויי ההיתכנות או הקיימות של רעיון הסימולציה. האמת היא שזה תמיד נשמע טוב כאשר מנסים לכמת לך את הסיכוי במספרים. הבעיה במקרה שלנו היא כמובן העובדה שאין שום יכולת להעריך את נכונות המספר".

  5. שנה טובה
    נשמע הרבה יותר הגיוני מהישות הבילתי נראית שמחליטה עליך!

  6. לי זה נשמע פנטזיה של בני-נעורים. ככל שאני יכול לשפוט, אין כל רמז משום כיוון שהוא על תשובה לשאלה "מהי תודעה?". ואם מושג התודעה כה עלום כיצד ניתן לדבר על סימולציה של תודעה?

השאר תגובה