בשבחי הלינגוויסטיקה

2016%2f08%2f22%2f8e%2fcqrqwpfuaaamkel-58585

כמה מילים על ה"מפגש" – סרט מדע בדיוני חדש, וכמה מילים על קשר והידברות, ועל שפה שאומרת לנו מאין אנשים באים ולאן הם הולכים.  

——————————-

סופסוף ראיתי. האמת? בימים האחרונים כבר היה קשה להתעלם מהתמונות של הצדפות המוארכות שהיו תלויות בשמיים והופיעו באתרים רבים ברחבי הרשת. למי שלא בעניינים מדובר בסרט המד"ב החדש והמדובר-  "המפגש" ובתמונות של ספינות האפטפודים שנחתו בחלקים שונים על פני כדור הארץ. בקולנוע, על המסך הגדול המראה מפעים. דמו לעצמיכם מין קונכיות מוארכות וכהות הנראות כאילו הן עשויות מאבן ספוג, מרחפות להן מרחק קצר מפני הקרקע. הן נראות גדולות, מוזרות ואפופות הוד. למרות שמדובר בספינות חלל מסתוריות שהגיעו ממקום לא ידוע, ולמטרה לא ברורה (זו תתברר רק לקראת סוף הסרט), הן לא נראות מאיימות. וכאן, אני כבר נכנס, איך שאומרים, לגוף הסרט.

"המפגש" מבוסס על סיפור מד"ב קצר של טד צ'יאנג שעבר עיבוד לקולנוע. הספור הזה הוא קודם כל ספור על תקשורת, או יותר נכון, על חוסר תקשורת ועל חשדנות בין בני אדם. הדימוי המתבקש בנאלי: אנחנו יודעים לדבר עם חייזרים, גם בלי ידיעת שפתם, אבל מתקשים לתקשר עם אנשים הדוברים בשפה שלנו.

הקונטקט עם תרבויות זרות שאולי מתגוררות בכוכבים רחוקים הינו נושא שנדון בלי סוף בספרות ובסרטי המד"ב. האתגר הכמעט בלתי אפשרי שניצב לפני אנשי המדע הבדיוני הינו לנסות ולשער כיצד הם נראים? כיצד הם מתקשרים? אין כל סבה להאמין כי הרציונל והחוקיות המניעים את החוצנים הללו, במידה והם קיימים, יהיו דומים לאלה שלנו בני ההומו סאפיינס. נכון כפי שאומרים הפיזיקאים, שיש מכנה משותף ביננו לבין חוצני היקום ואלה הם חוקי הפיזיקה, אבל מרחקי הזמן הפנטסטים ביננו, כמו גם ההפרש הפוטנציאלי בגילים של התרבויות (שיכול להגיע למאות מיליוני שנים) הופך את הדימיון הזה לדחוק במיוחד.

ובכל מקרה, נראה כי מפגש עם המין האנושי עשוי להיות מורכב ולא פשוט בלשון המעטה. ההגיון האנושי הינו, בין היתר, אוסף של זכרונות היסטוריים הגדושים באירועים כוחניים, מעשי איבה, ומלחמות, ומתוך כך, חשדנות עמוקה הינה חלק מההתנהגות האנושית. ואם נחזור לסרט, איך זה יעבוד כאשר 12 עצמים מוזרים דמויי צדפה נוחתים לפתע ללא כל סיבה נראית לעין בחלקים שונים בכדור הארץ?

arrival-poster05-copy               arrival-poster05-copy              arrival-poster05-copy            arrival-poster05-copy

החשדנות הולכת וגואה. העצמים דוממים אמנם אינם עושים דבר, בודאי לא פעילות עויינת כלשהי, אלא שבעין האנושית, לפחות ברובה, העניינים נראים אחרת ונתפשים כאיום. האנשים תוססים ומנהיגי העולם מתחילים לקרא קריאות מלחמה. מי שמרגיעה את המצב ומציעה מזור לעוינות, כמו שקורה לא פעם, היא חוכמת ההדברות והקשר. השפה היא הגיבורה האמיתית של הסרט הזה, והקולונל האמריקאי שאחראי על ניהול הקשר עם החוצנים בוחר נכון כאשר הוא מביא לזירת ההידברות חוקרת שפות נבונה. זו יודעת איך לפרש את השפרצות הדיו של אותם יצורים מעורפלים בעלי שבע הזרועות המכונים אפטפודים. שפה, אמר פעם מישהו, היא מעין מפת דרכים לתרבות שלנו. היא אומרת לנו מאיפה האנשים באים, ולאן הם הולכים.

 איך וכיצד מתפרשים הסימנים? ומה הם אומרים? כדאי ללכת לראות. הסרט זורם נפלא במחציתו הראשונה, אחר כך מתחיל קצת להיאבד. במהלך הפלאשבקים החוזרים ונישנים של גבורת הסרט, נחשפים, לא תמיד בצורה ברורה, כמה אמירות על הידע אותו מביאים עימם האפטודים. אחת מהן נוגעת בזמן שהוא אינו ליניארי ואין הכרח לראות את האירועים המתרחשים בזמן כאירועים רציפים שיש להם מקור והתחלה בעבר ותוצאה בעתיד. ההשלכות, על פי הסרט, הן שניתן לראות את העתיד ויש למה לצפות. אבל כאן כדאי לעצור. לכו לקולנוע. הסרט כאמור לא מושלם אבל בהחלט שווה צפיה. קשר זה עניין מורכב. אם רוצים שיקרה, צריך לעבוד עליו.

——————————–

——————————————————–

השאר תגובה