הפופולאריות העצומה של אתרי הרשתות החברתיות, כמו גם התפוצה של האפליקציות בתחומי העיצוב ועריכת התמונות, הופכים מליוני בני אדם לאמני אינסטנט דיגיטליים. בעזרת האפליקציות הללו הם יודעים ליפות את המציאות ולהפכה לשונה וצבענית יותר, או, לעיתים, דווקא להחמיר עימה ולשוות לה קורטוב של עצב וקדרות, והכל כהרף עין.
"אמנות, שם זמני" – פוסט חדש על פילטרים דיגיטלים וניו מדיה, וגם כמה שאלות אודות מקומה של האמנות בעולם ההולך ונשלט על ידי טכנולוגיה שלא מביטה לאחור.
נמל אשדוד מרחוק. צילום – עמי. עיבוד ועיצוב- "פריזמה".
איננה מביטה לאחור. במהלך שיטוטים ברשת נתקלתי לא מכבר בהדפסים של אמן וולשי ידוע בשם יאן פיליפס, בעיקרם רישומי טבע ונוף, מה שנראה כתבניות נוף מולדתו. העבודות מרשימות. יש בהן משהו קווי ומדוייק וגם מאד נעים ואסתטי. אינני מגיע מהתחום אבל אני מבין מהביקור באתר של פיליפס כי ההדפסים הינן אמנויות הדורשות מעבר לכישרון, כלים מיוחדים, וטכניקות שונות, מין שילוב של ציור וגילוף, ובסך הכל, השקעה ועבודה רבה.
האם אמניויות מן הסוג הזה תשארנה עימנו זמן רב? לא בטוח. הטכנולוגיה טסה במהירות ואינה מסתכלת לאחור. אומנויות ומקצועות רבים הולכים ונעלמים מהעולם. ראו לדוגמה מה קרה למתפרות, לסנדלרים, לנפחים, וגם לרצוענים וטווי הצמר. ומה קורה לאמנות עצמה? ההגדרות הקשורות לתחומי האמנות השונים הינן מטבע הדברים רבות מורכבות, במיוחד על רקע הופעתן של הטכנולוגיות החדשות שקידמו או יצרו סוגי אמנות חדשים. ואני מכוון בעיקר לניו-מדיה שהיא מעין התפתחות של האמנות המסורתית והיא כוללת תחומים כגון: צילום דיגיטלי, איור וגרפיקה ממוחשבת, רובוטיקה ממוחשבת ואנימציית מחשב.
דגל אדום. תראו למשל את אותו מגוון עצום של אפליקציות המאפשרות לכל אדם להפיק ולעצב ציורים וצילומים באיכויות שנראות, לפחות בעיני, סבירות ולמעלה מזה. נפוצות במיוחד הן אותן אפליקציות המציעות כלים ופילטרים שמיועדים להתאים את המציאות לעין המשתמש. במילים אחרות אלה הן אפליקציות שיודעות ליפות את המציאות ולהפוך אותה לאחרת ושונה, אולי צבעונית יותר, ובכך לעורר השתאות ופליאה. הם יודעות גם לעשות ההיפך, למשל לשוות לתמונות שלנו עצב וקדרות.
מה אומרים האמנים הקלאסים על כל אותן מניפולציות דיגיטליות? אין לי מושג. אני מניח כי לא כולם אוהבים את העובדה שברובן של אפליקציות הללו יש אלגוריתם בסיסי, מעין תבנית קבועה ממנה כל משתמש יוצא לדרכו שלו. תבניות קבועות ומוגדרות מראש הן סוג של דגל אדום, ואמנות מעצם טבעה נעדרת גבולות ומאפשרת לכל אמן חופש יצירתי מלא ודרך ייחודית משלו.
נשק צביעה המוני. ובכל זאת אמנות היא גם עניין של טעם, וזה יכל להיות חמקמק מאין כמותו. בסופו של דבר אנחנו הרי מתבוננים ביצירה בעיניים האישיות שלנו. נכון שיש באמנות מכלול של תובנות, כללים והגדרות שהתעצבו והתגבשו לאורך הזמן אבל כאשר אתם ניצבים מול הפסל או התמונה, התגובה הראשונית, האינטואיטיבית, זו שאומרת: אוהבים, או אולי, לא, היא אך ורק שלכם.
לתוכנות העיצוב והעריכה למיניהן, כמו גם לכלים בהם הן מיושמות – הסמארטפונים והמחשבים למינהם, יש תפוצה עצומה. במובן מסוים ובלשון מתריסה מעט, אפשר לומר שהכלים הללו שיודעים לשנות את צבעה של המציאות, וניתנים בידיהם של מיליוני בני אדם הינם סוג של נשק המוני, אבל בתחום האמנות. כך או כך הגיע הזמן לשוב לעבודות ההדפסים של יאן פיליפס.
הנה למטה שלש דוגמאות מרתקות (לטעמי) שליקטתי באתר של האמן. אם תגוללו בעמוד הזה למטה יותר, מתחת לקו, תראו גם עבודות משלי (כולל תמונת הפתיחה). אינני מתיימר להיות מאייר או צייר אמן. פשוט עבדתי כמה מהצילומים שלי באמצעות פילטרים מסויימים, במקרה זה, אפליקציה בשם פריזמה (Prisma). אני מניח שיש סיכוי מסויים שתאהבו כמה מהעבודות. אולם השאלה היותר מעניינת היא כמובן מה הלאה?
————————
משהו משלי..
—————————————
———————————————————-