לא נעים, כבר מאוחר

השעה די מאוחרת. הארוחה הטובה נסתיימה זה מכבר וכולם קצת עייפים. קולות הדוברים, כך נדמה, הולכים ושוככים והגיע הזמן להיפרד. היה בהחלט מפגש מהנה, אולם לכל דבר טוב יש סוף והגיע הזמן ללכת. האורחים שלכם מתים ללכת הביתה, וגם אתם המארחים נראים די גמורים. בכל זאת עבדתם די קשה והשקעתם באירוח, אבל כאמור הגיעה העת ללכת. אלא שדווקא ברגעים הללו עשויה להתפתח, כמעט יש מאין, סיטואציה מרתקת ממש על סף המפתן, והכוונה כמובן לאותה סצינה שבה האורחים והמארחים כאחד, לפותים בכוחה של האי נעימות, נעמדים ליד הדלת ומנהלים שיחות ממושכות במיוחד.

 אבל לא כדאי להקדים את המאוחר. על מנת להבין את מה שמתרחש באיזור הדמדומים הזה ליד דלת היציאה כדאי להתחיל מנקודת ההתחלה. זה נראה בערך כך: בשלב מסויים של הערב מישהו מהאורחים (לעולם אלה יהיו האורחים) מציין, כאילו דרך אגב, שנהיה כבר מאוחר, ואולי גם מוסיף משהו על כך שמחר צריכים לקום מוקדם בגלל ש..ולא משנה הסיבה. מיד לאחר ההכרזה הנועזת הזאת מתחילה איזושהי תזוזה. מישהו נחוש במיוחד כבר קם מהכסא ומתחיל לעטות את מעילו. הסיפור נסגר כאשר המארחת או המארח מציינים משהו כמו: היה כיף וצריכים לעשות יותר מפגשים. ההיתנתקות, כך נדמה, ייוצאת לדרך.

guests

רגע ההתנתקות – תמונת אילוסטרציה

טעות! דווקא בשלב הזה מתפתחת לא פעם דינמיקה מפתיעה למדי. במסדרון המוביל אל דלת היציאה ניצבים, זה מול זה, שני מחנות: מארחים השפוכים מעייפות שמתים ללכת לישון, ומולם, האורחים שמבקשים מצדם להגיע הביתה בשלום ובמהירות. הסטטוס קוו שנוצר עדין במיוחד שהרי המארחים לא רוצים להיתפש כאלה שמגרשים ונחפזים ל"היפטר" מאורחיהם, ומצד שני, האורחים שמרגישים לא נעים ללכת ולעזוב את החברים עם כל המהומה והבלגן.

פרידה הינה עניין טעון במיוחד. הדרמה הכבושה ורווית יצרים עשויה להימשך בין 7 דקות ל-16 דקות במקרים הקשים. בספור הזה, צריך לזכור, משחקים תפקיד אוסף של מוסכמות וכללים חברתים יחד עם נקיפות מצפון ותחושות אשם. כמה שתחושת הלא-נעים חזקה יותר, זמן המסדרון מתארך יותר. מנקודת מבט של הפיזיקה אפשר לדמיין מצב שבו שני כוחות שווים המבטלים אחד את רעהו, מה שגורם להם להתקע במקומם.

אגב, לא צריך להקל ראש בעוצמת הפולחן החברתי שמתרחש ליד המפתן. שיחות המסדרון יכולות להיות פוריות במיוחד ונראה כי תחושת הפרידה הממשמשת והוודאית נוסכת בהן משמעות מיוחדת. דווקא כאן, בסיטואציה הקיצונית הטעונה הזאת, שעייפות וקצת אלכוהול משמשים בה בערבוביה, עשויות להתקבל שורה של החלטות מעשיות ופרגמטיות במיוחד. ולכן גם לא צריך להתרגש יותר מידי מאנחות הרווחה שנשמעות לעיתים בקרב הצדדים כאשר הדלת נסגרת.

—————————————–

——————————————————————————

אהבת? עורר בך עניין? אנא השאירו תגובה כאן...