השנה 1914. הגיאוגרף והקרטוגרף הסקוטי ג'ורג' ברתולומיאו מפרסם מפה יפיפייה של העולם שממחישה בצבע ובמשכי זמן את מרחקי הנסיעה מלונדון לנקודות שונות ברחבי הגלובוס. עם השנים ועם טכנולוגיות המסע החדישות, זמן המסע הצטמצם מאד והדרך, נדמה, הלכה והתקצרה.  אז מה יקרה למסעות? מה יקרה להרפתקה האנושית? האמת היא שאין מה לדאוג. הדרך אינה נגמרת, רק משנה מקום.

——————

 

                                                                                                                                 מסע איטי ומתמשך..

מותו של המרחק. מסעות במאות הקודמות היו לא פעם סוג של סיכון והרפתקה מתמשכת, במיוחד כאשר היה מדובר ביעדים ביבשות רחוקות ומעבר לים. ההתנהלות האיטת יחסית על גבי סוס, גמל, או כרכרה, או אולי בספינה קטנה ברחבי האוקיינוס, ארכה שבועות ולעיתים חודשים ארוכים. רק במהלך המאה ה-19 עם כניסתן של הרכבות ומסילות הברזל לוחות הזמנים החלו להשתנות והמרחקים – להצטמצם.

דוגמא מלבבת במיוחד לתהליכים הללו ניתנה בשנת 1872 כאשר פיליאס פוג וז׳אן פספרטו גיבוריו הדימיונים של ז׳ול ורן, יצאו מהעיר לונדון, אז מרכז העולם, על מנת להקיף את העולם ב-80 יום. הגבורים של וורן שנעזרו בכרכרות, אניות קיטור ורכבות הצליחו לא רע וחזרו ללונדון באיחור קצר יחסית. כמה שנים אחר כך, ברבע הראשון של המאה ה-20, הפכו ה-"80 יום" לנחלת העבר עם כניסתם בקול תרועה של כלי הרכב הממונעים והמטוסים שגרמו, כמעט סופית, למה שאפשר לכנות כמותו של המרחק.

 להגדלה

צבעי הזמן. בשנת 1914, רגע לפני הופעת המכוניות והמטוסים הציג הגיאוגראף ובונה המפות הסקוטי ג'ורג' ברתולומיאו תמונת מצב ייחודית שלו על מצב המסעות בעולם. ברתולומיאו, חדשן ויזם בנשמתו, פרסם בחסות החברה הגיאוגרפית המלכותית הבריטית, מפת עולם חדשה שהיתה שונה מהמפות הרגילות בכך שהציגה אינפורמציה נוספת בנוסף לנתונים הגיאוגרפים. נכון שהוא לא היה הראשון, אבל המפה שלו הייתה מפורטת ומדוייקת במיוחד. ללא מחשב ואלגוריתמים משוכללים, וגם ללא רכיבי ג׳יפיאס המגיעים מלוויינים בשמיים הציג ברתולומיאו ורסיה מוקדמת של ״ווייז״ שהציגה בצבעים שונים את המרחקים מהעיר לונדון לכל נקודה בעולם, וזאת בהתחשב באמצעי המסע של הימים ההם.

מפת צבעי הזמן של ברתולומיאו הנציחה יפה את מצבה של ההרפתקה האנושית במחצית השנייה של המאה ה-19. בימים ההם הרכבות הלכו וכבשו את העולם. מסילות ברזל חדשות נפרשו ברחבי אירופה והעולם החדש והפכו את המסע למהיר ויעיל. על פי המפה, ניתן היה להגיע במסע של עד 5 ימים לארצות הסקנדינביה, למוסקבה, לסט פטרסבורג וגם לחופיה של ארץ הקודש. על מנת להגיע למקומות כגון איסלנד ולפלנד, ולצפון אמריקה נדרשו בין 5 ל-10 ימים. אגב, היו מקומות שמבחינה גיאוגרפית היו אולי קרובים יחסית, אבל בהיעדר תשתית תחבורתית, זמן ההגעה אליהם נע בין 10 ל-40 ימי נסיעה. לדוגמא, חלקים נרחבים ביבשת האפריקנית וחצי האי ערב.

 להגדלה

בימים אלה אנחנו תושביו של כפר. אמצעי התעבורה החדשים מקטינים את הכדור שלנו למרחק של נגיעה ואתה יכול להגיע כמעט לכל מקום שתרצה בעולם, ביממה אחת. אפשר לראות את זה יפה במפת ברתולומיאו החדשה לשנת 2016 (למעלה) שתוכננה על ידי חברת הטיולים הגדולה (Rome2rio). נכון שלאוסטרליה, גרינלנד וסיביר לוקח עוד כמחצית היום, אבל הכל שאלה של אופן המדידה ונקודות היציאה וההגעה.

גיאוגרפיה מסוג אחר. יהיו בוודאי אלה שיאמרו שטכנולוגיות המסע החדשות אינן בהכרח דבר טוב, והמהירות והמיידיות של המסע באים על חשבון ההנאה שבדרך. דוגמא טובה לכך הן ההרפתקאות המופלאות שעברו פיליאס ופספרטו בדרך להקפת העולם.

אלא שנדמה שלא צריך לדאוג גם בעניין הזה. מפת ברתולומיאו החדשה שתצא, אולי, במאה הבאה תקיף מן הסתם את מערכת השמש ומעבר לה. סביר להניח שבמפה העתידנית הזאת היעדים הקרובים, אלה שיצבעו בוורוד כהה ע"פ הסגנון הברתולומיאי, יהיו הירח ואחריו המאדים. יעדים רחוקים יותר יהיו מן הסתם כמה מהאסטרואידים הגדולים וכמה ירחים של כוכבי הלכת הצדק ושבתאי.

המדובר בימים ושבועות ארוכים של מסע. מה שיפה בספור הזה היא העובדה שהמרחק לא נגמר שהרי הגלקסיה כולה עדיין מחכה לנו. בגיאוגרפיה הזאת יש כבר חוקים אחרים וגם אם נצא למסע במהירויות הקרובות למהירות האור, זמן המסע ליעדים רחוקים יתארך בשנים ארוכות והמפה שלנו תמשיך להחליף צבעים.

                                                                                   credit: lessonzone.co.nz

———————————-

*     *     *

תודה(!) שהגעת לכאן. "עולם ללא קופסאות" הינו תחנת תדלוק באוקטן גבוה של רעיונות, רשימות וספורי סף בתחומי המדע והטכנולוגיה, הפילוסופיה וההסטוריה של העבר (והעתיד).

הבלוג הזה הינו יצירה אישית ואינטימית, תוצאה של אובססייה וסקרנות שנמתחת לקצה. אשמח אם תבחן/ני את האפשרות להשתתף בהרפתקאות הללו בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן – לפחות כזאת שנראית אחרת. תודה.