גחמה ויקטוריאנית

קשה לאפיין את התקופה הויקטוריאנית בכמה משפטים שהרי בכל זאת מדובר על תקופה שארכה מעל למחצית המאה, תקופה שהתחוללו בה שינויים ותהליכים רבים בחיי החברה, המדע, הספרות והאמנות. תחום פחות מוכר מהעת ההיא הינו מכלול של הרגלים, מנהגים וקפריזות, שחלקן, צריך להודות, נראה, במבט מהיום,  משונה ומוזר, וזאת בלשון המעטה.

—————-

p0319t6s

התקופה נקראית על שמה – המלכה ויקטוריה

ריחה של הרומנטיקה. היה בה כנראה משהו בתקופה הזאת, שנקראה על שמה של המלכה ויקטוריה שמלכה בבריטניה בין השנים 1837 -1901, שהופך אותה למשהו ייחודי. היום, במרחק הזמן והמקום, היא נראית לעיתים כתקופה רומנטית, בעיקר בזכות סדרות הטלוויזיה והסרטים הרבים שמרבים לעסוק בה. האמת היא שלא הייתה שם הרבה רומנטיקה. טכנולוגיות חדשות כמו נורת התאורה החשמלית נכנסו לעולם בהדרגה לקראת סוף המאה ה-19, ומיד אחריה, המכוניות, בתחילת ה-20. מה שאומר כי המציאות בעולם הויקטוריאני הייתה חשוכה למדי. בחלק ניכר מהתקופה היו הלילות בלונדון מוארים רק למחצה על ידי נורות הגז שדלקו ברחובות מרכזיים. התחבורה הייתה ברובה כרכרות וסוסים שריח גלליהם, יחד עם צחנת הביוב, הפכו את החיים, במיוחד בערים הגדולות והצפופות, לריחניים במיוחד.

יחד עם זאת, זו היתה תקופה יציבה יחסית ביחסי החוץ. האימפריה שגשגה, בעיקר תודות לצי האנגלי החזק מה שנתן לאנשים חירות לעסוק בתחומים רבים ומגוונים של החיים. אלה תוארו בצורה מפורטת על ידי אנשי העט של התקופה – קבוצה של כותבות וכותבים מבריקים שסייעו להפוך את התקופה הויקטוריאנית למוכרת ואהודה בימינו אלה.

messynessy3

חוף ויקטוריאני – מקור: MessyNessy

 

כרכרות הצניעות. והיו גם הדברים האחרים ההם; מכלול של מנהגים והרגלים ייחודיים שהיו נגועים ברוח התקופה ומעוצבים באופיה. תראו למשל את מכונות הרחצה (Bathing machines), טכנולוגיות שהתפתחו באירופה במהלך המאה-18, אולם הגיעו, נראה, לשיאם בתקופה הויקטוריאנית. המדובר בהסבה של הכרכרה הפופולרית לסוג של רכב אמפיבי שנועד לשמור על צניעות המתרחצות. אלה היו קרונות שנעו על גלגלי עץ גדולים והוסעו אל תוך המים כשהן נגררות על ידי סוסים. הקרונות הניידות נועדו לנשים שחפצו להתרחץ בים אבל גם לשמור צניעותן, כך שלא ייחשפו בבגדי הים שלהם (שהיו, אגב, שלמים וצנועים, במבט של היום). חלק מהקרונות הכיל גם פרגודים ומסכים מיוחדים שהסתירו לחלוטין את הקרון מהחוף. נשמע קצת הזוי אבל נראה היה שמדובר בתופעה פופולרית למדי באיים הבריטים ובאירופה כולה, כפי שמלמדות התמונות.

avictorian.com1

מקור: Avictorian

messynessy2

תאונות שפמים. אביזר אחר, לא פחות מרתק, היו מה שאפשר לכנות מגיני שפמים. הגבר הויקטוריאני היה כנראה רגיש בצורת יוצאית דופן לקווצת השיער הזאת הסדורה מתחת לאפו. היו אלה שנהגו לסלסל את שפמם, למשחו בדונג וגם לסרקו בקפידה. נראה שהמפגשים התכופים בין השפם ההדור לבין קערות מרק, או ספלי התה, הסתיימו לא פעם בהרטבה ושיבוש המראה של השפם. מגיני השפם שנקשרו מסביב לראש מנעו תאונות מהסוג הזה. לא פחות פופולרים היו ספלים מיוחדים, בעלי מחיצה שמנעה מגע בין השפם לתה. למי שמתעניין, כאן אפשר לקנות מגן שפם מוכסף אמיתי.

טכנולוגיות להגנת השפם:

ואם מדברים על אביזרי הגנה, ישנו ה"טוסי-מוסי" (Tussie Mussies), טכנולוגיה עתיקה שנועדה לתת תשובה הולמת לצחנה של הימים ההם והגיעה לשיא פיתוחה בתקופה הויקטוריאנית. המדובר היה במעין צנצנת זעירה שהכילה עשבים ופרחים ריחניים שננעצה בדש הבגד, או נישאה בידיהן של הגברות. לאביזר הזה היו ואריאציות שונות ומשונות. למי שמתעניין, הוא מוזמן לעיין ב- ספר מקיף ומלומד שנכתב על סודות הטוסי מוסי.

ilonasgarden

ריח טוב. מקור: ilonasgarden

אחוריים מפוארים במיוחד. ההדר הויקטוריאני קבל ביטוי מובהק באופנת הלבוש שהייתה נהוגה בקרב האנשים מהמעמד הגבוה. אי אפשר לתאר זאת במילים צנועות מידי, אבל אחד המלבושים הפופולרים במיוחד בשנות ה-80 של המאה ה-19 הייתה שמלת ערב שהבליטה את הצד האחורי של האשה, ושיווה לה אחוריים בולטים ומרשימים.  עד כדי כך שנמצאו חצאיות שכונו Lobster Bustle והכילו מבנה הנדסי מורכב שמזכיר בצורתו סרטן מאכל. ב-סרטון  למטה תוכלו לקבל מושג על מה מדברים וגם כיצד להתיישב עם המערכת הזאת שתלויה מאחור.

DressWithBustle

המשא שמאחור

לנגב לך את כל הדמעות. הספור המוזר ואולי גם המרתק מכולם הוא סיפורם של לוכדי הדמעות. המדובר בבקבוקונים מיוחדים שנועדו לאגור את דמעות הבכי והקינה בימי האבל על מותו של אדם. על פי המנהג שהגיע לשיאו, שוב, בתקופה הויקטוריאנית, כאשר יבש הבקבוק, נסתיימה גם תקופת האבל. הספור הזה חזק מאד, גם בימינו, וברשת אפשר למצוא חנויות רבות למכירת עתיקות המוכרות בקבוקונים מהסוג הזה.

KATIE KIERSTEAD-ROSES & RUE ANTIQUES

מקור: KATIE KIERSTEAD/ROSES & RUE ANTIQUES

הבעיה היחידה עם הספור הזה שהוא כנראה אינו אמיתי. ההשערות על קיומם של בקבוקי הדמעות הקשורים במנהגי אבלות עלו במאות הקודמות, עם הימצאותם של בקבוקונים קטנים בקברים מהתקופה היוונית והורמית וגם מאוחר יותר, בואכה המאה ה-19. אלא שבדיקות כימיות שבוצעו על ידי מדענים לא העלו כל סימן לנכונות התיאוריה. הבקבוקים, כך נראה, הכילו תמציות ובשמים להרחה וטיפוח.

אבל ספורים טובים אינם מתים בקלות. הנה לדוגמא מבחר של בקבוקי דמעות הנמכרות היום ב- Ebay. המחירים נראים טובים. מסתבר שכאשר יש נראטיב רומנטי חזק, העובדות לא ממש נחשבות.  עוד דמעות כאן.

—————————

*        *        *

תודה(!) שהגעת לכאן. "עולם ללא קופסאות" הינו תחנת תדלוק באוקטן גבוה של רעיונות, רשימות וספורי סף בתחומי המדע והטכנולוגיה, הפילוסופיה וההסטוריה של העבר (והעתיד).

הבלוג הזה הינו יצירה אישית ואינטימית, תוצאה של אובססייה וסקרנות שנמתחת לקצה. אשמח אם תבחן/ני את האפשרות להשתתף בהרפתקאות הללו בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן – לפחות כזאת שנראית אחרת. תודה.

 

Other Amount: ILS

2 Comments

השאר תגובה