ערבוביה מבורכת. איזה עולם משונה. אתה צופה לך בפרק מ"משחקי הכס" או "שר הטבעות" ואתה מתקשה אחר כך לדעת מה אמיתי כאן ומה לא? לעיתים נדמה שאותו חיץ המפריד בין עולם המציאות ועולם הבדיון – זה המתקיים במרחב האגדות, המיתוסים והסיפורת, הולך ומיטשטש. לא פעם אנחנו נוטים לאמץ בחי היום-יום מנהגים, אורחות חיים ואפילו חפצים שנבראו, או נרקמו כולם בסיפורי הפנטזיה ובדמיונם של אנשים.
עולם משונה ומרתק. למזלנו הטוב, הדימיון שלנו הינו כר עצום ונרחב שמאפשר ערבוב ושתוף פעולה בין שני העולמות. המעבר הרציף הזה של רעיונות ועצמים ממקום למקום הינו ראיה מופלאה לכך.
tlhIngan Hol Dajatlh'a'. תביטו לרגע ב-2 תמונות המסך למטה שנלקחו מסדרת הטלוויזיה החדשה של "מסע בין כוכבים, דיסקאברי". שימו לב לשפת התרגום! מכירים? אם אינכם מעריצים מושבעים של הסדרה הזאת שנמצאית איתנו בוורסיות שונות כבר מעל למחצית המאה, סביר להניח כי תשיבו בשלילה.
מאז שיצאה הסדרה המקורית של "סטארטרייק" (מסע בין כוכבים) לעולם בשנת 1966 יצאו עד היום 7 סדרות טלוויזיה ו-13 סרטים באורך מלא. עם הזמן, סטארטרייק הפכה לתופעה תרבותית מובהקת שבאה לידי ביטוי בספרות עניפה, ביגוד מיוחד, משחקי מחשב, גאדג'אטים שונים ומשונים, ולפחות שפה בדיונית חדשה אחת: הקלינגונית. על פי הויקיפדיה, השפה הותאמה על ידי בלשנים כך שתיראה ותישמע חייזרית, קצת בוטה וקצת אחרת. אגב, הקלינגונים הינם גזע בדיוני דמויי אדם שניחן באגרסיביות ובכח רב. ביסודו, זהו גזע השׂשׂ אלי קרב ולא מהסס להראות את גבורתו בכל הזדמנות.. לאנשי "נטפליקס", החברה שמפיקה את הסדרה החדשה נראה אך טבעי לשלב את הקלינגונית כאחת משפות התרגום בסדרה.
שפה חדשה. השאלה לגבי הגבול הדק המתקיים, או לא מתקיים, בין המציאות לבדיון היא מרתקת לכשעצמה* כך או כך נראה כי לטכנולוגיות של המאה ה-21 יש תפקיד משמעותי בטשטוש של הגבול הזה. הן מאפשרות, מצד אחד, ליצור ולהציג עולמות דימיונים שלמים, בצורה מרהיבה ושובת לב, ומצד שני להנגישם לעשרות ולעיתים למאות מיליוני בני אדם.
זה פחות או יותר גם מה שקורה עם השפה הקלינגונית הבדיונית שהגיעה אל עולם המעשה. אין היום כל בעיה ללמוד את השפה הזאת באמצעות עזרי לימוד הזמינים ברשת, בינהם המילון האנגלי-קלינגוני, או מכון שפות מיוחד שיסייע לכם ללמוד כמה מושגים בסיסיים בקלינגונית בתשלום מופחת.
המנון הלוחמים ושיר שתייה קליגוני:
Qoy qeylIs puqloD.
Qoy puqbe’pu’.
yoHbogh matlhbogh je SuvwI’
Say’moHchu’ may’ ’Iw.
maSuv manong ’ej maHoHchu’.
nI’be’ yInmaj ’ach wovqu’.
batlh maHeghbej ’ej yo’ qIjDaq vavpu’ma’
DImuv. pa’ reH maSuvtaHqu’.
mamevQo’. maSuvtaH. ma’ov.
Qoy qeylIs puqloD.
Qoy puqbe’pu’.
yoHbogh matlhbogh je SuvwI’
Say’moHchu’ may’ ’Iw.
maSuv manong ’ej maHoHchu’.
nI’be’ yInmaj ’ach wovqu’.
batlh maHeghbej ’ej yo’ qIjDaq vavpu’ma’
DImuv. pa’ reH maSuvtaHqu’.
mamevQo’. maSuvtaH. ma’ov.
צל הרים. הערבוב בין עולם המציאות והבדיון מתרחש לעיתים בכוונת מכוון, לעיתים זה תוצר כמעט טבעי של נסיבות. גלרייה לונדונית מפורסמת מציגה בימים אלה תערוכת צילום חדשה המכונה: "Mountains of Kong". בתערוכה נראים צילומים והמחשות של בעלי חיים אקזוטים וצמחייה הררית ייחודית, וזאת, על רקע רכסי הרים מרשימים (הרי קונג) המתנשאים להם אי שם במערב אפריקה, באיזור שבין ניגריה לחוף השנהב.
חלק מהצילומים מוצג באמצאות סטריאוסקופ – טכנולוגיה מהתקופה הויקטוריאנית שמשווה לצילום מראה בתלת מימד. מה שמרתק במיוחד בכל הסיפור הזה הינה העובדה הפרוזאית ש-הרי הקונג אינם נמצאים במערב אפריקה. בעצם הם אינם קיימים כלל במציאות.

הסיפור המוזר הזה מתחיל בשנת 1789 עם מסעותיו של חוקר ארצות סקוטי בשם מונגו פארק שסייר במערב היבשת האפריקאית באיזור המכונה: האימפריה של קונג – מדינה מוסלמית שהוקמה בתחילת המאה ה-18 על שטחה של בורקינה פאסו (לשעבר הוולטה העילית) אבל לא שרדה. לא ברור אם החוקר הסקוטי ראה הרים או צל הרים? אבל מה שכן ברור זה שהוא השתכנע שהם קיימים. זה הספיק לגיאוגרף וצייר המפות שלו לכלול במפת המסע של פארק את הרי קונג.
במשך מאה השנים הבאות יופיע הרכס המפואר של הרי הקונג בכל אחת מעשרות המפות של מערב אפריקה שפורסמו במהלך המאה ה-19. במהלך התקופה גם נרשמו במקורות שונים עדויות מרגשות של עדי ראייה, כולל אלה שטענו כי חצו את ההרים בעצמם. ההרים תוארו בתיאורים שונים ומשונים. היו למשל אלה שדברו עליהם כ"נשגבים ובעלי הוד". אחרים דברו עליהם כרכס חשוף ומלא שלג, כפסגות גרניט מחוספסות, או טרסות של אבן גיר. גם גובהם של הרי קונג השתנה ממקור למקור, ו"נע" בין 1-4.5 ק"מ.

על המפה. באירופה של אותה התקופה היו רבים שנשבו בסיפוריהם של כל אותם חוקרים והרפתקנים נועזים שחזרו מיבשות רחוקות והפליגו בתיאוריהם אודות העולמות האקזוטים המצויים בהם. היעדרם של מצלמות וטכנולוגיות תקשורת יעילות הביא לכך שחלק מהמידע אודות העולמות ההם שובש ועוות, ולעיתים אף הותאם לקהל הנלהב שחיכה בבית. במשך יותר ממאה שנים הציתו הרי קונג את הדימיון של האירופאים. בשנת 1889 הגיע קצין צרפתי בשם לואיס גוסטב בינגר שסייר באיזור חוף השנהב והשבית את השמחה כאשר הכריז בצורה פסקנית שלא היה ולא נברא.
בסוף המאה ה-19 החלו הרי קונג להיעלם מהמפות למרות שהיו כמה מקורות שהוסיפו להזכירם גם בתחילת המאה ה-20. בימים אלה, ברבע הראשון של המאה ה-21 ההרים הבדיונים, כולל הצמחייה ובעלי החיים הייחודיים המצויים בהם, שבו לעולם של עכשיו. היוזמה שייכת לאמן וצלם אנגלי בשם ג'ים נואוטן (Naughten) שנתן להם חיים מחדש (התערוכה אגב פתוחה עד ה-21.10).

עיר מודרנית שאינה קיימת. אלא שלא צריך בהכרח להגיע למערב אפריקה על מנת ליצור גיאוגרפיה חדשה. דוגמא טובה הינה עיר קטנה בשם ארגלטון (Argleton), שקמה והיתה אך ורק במפות של גוגל. העיר הדימיונית נחשפה בשנת 2009 בסמוך לעיר אאוטון במערב לנקשייר באנגליה. יש הסברים שונים ומשונים כיצד שורבבה העיר למפות והתקיימה לה במשך כשנתיים עד שהוסרה מהמפה על ידי גוגל. מה שלא הפריע לפריחתה של תרבות שלמה סביב לעיר האגדתית הזאת, שכללה, בין היתר, חולצות, שלטים, סוגי עוגות ואפילו נובלה שנכתבה על קיומה החמקמק.
הדימיון יודע לברא עולמות ולהחריבם. גם טכנולוגיה. מדען וחוקר קרחונים בשם מרטין אוליירי (O’Leary) יצר תוכנה מיוחדת – בוט, שיוצרת מידי שעה בשעה גיאוגרפיה חדשה ובדיונית ואף מפרסמת אותה בטוויטר. הבוט המכונה "אטלס לא נודע" (Uncharted Atlas) יוצר מפה גיאוגרפית המתארת איזור בדיוני לחלוטין שכולל, כמו במציאות, תוואי שטח וקרקע כגון רכסי הרים, נהרות, פיורדים ימים, איים ומדבריות.
נשפכים לים. השמות מוזרים בעולמות של הבוט הינם בשפה דמיונית שמיוצרת לכל מפה בנפרד. לכל עולם שפה משלו. תהליך היצירה, על פי אוליירי, מדמה תהליכים טבעיים בטבע שגורמים, לאורך זמן, תוואי קרקע אופייניים, למשל, הרים הנוצרים סביב עמקי נהרות, מישורים נרחבים היורדים לכיוון קו החוף, איי אצבע המפוזרים לאורך הימים ונהרות שתמיד נשפכים לים. תהליך "הבריאה" של כל עולם אורך כדקה ומחצה. היא לא מושלמת, הוא מודה, ואין כאן חיקוי של כל התהליכים הטבעיים שקורים במציאות, אבל גם זה משהו.
2 עולמות חדשים שנוצרו על ידי – Uncharted Atlas:
אין לי משפט מסכם לרשימה הזאת, אבל יש לי את הציטוט הזה המיוחס ל-עדן פילפוט (Phillpotts) סופר, משורר ומחזאי בריטי שטען פעם כי העולם מלא מראות ודברים קסומים, והוא ממתין בסבלנות שראייתנו תתחדד.
—————–
* משהו על מציאות. אם לסכם במשפט תמצית של כמה דיעות מקובלות מתחום הפילוסופיה, המציאות הינה עניין חמקמק. אפשר לטעון, במידה רבה של נחרצות, שקשה ואולי בלתי אפשרי לקבוע מה זו המציאות? ומה זה אמיתי? דימיון? או חלום?
המציאות הינה לא יותר מאשר אוסף של תחושות ומראות שנצברו על ידי החושים שלך. אתה יכול בעצם להיות בטוח רק בשלושה דברים: הראשון הינו שאתה קיים, בגלל שאתה חושב; השני: שאתה קיים ממש עכשיו. ומה עם העבר? קשה לדעת ושום דבר אינו בטוח שהרי בהחלט יתכן שזכרונך מתעתע; והאחרון: שאתה יצור חושב.
* * *
הי! תודה שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית ואינטימית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה.
אשמח אם תבחן/ני את האפשרות להשתתף בהרפתקאות הללו בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן – לפחות כזאת שנראית אחרת.
עמי עוד כתבה מענגת… תודה על ההכרות עם הגאוגרפיה המדומיינת. שאלה: האם קינג-קונג קשור באמת למולדת האגדית קונג? הרי הוליבוד מתמחה בבריאה של נופים ומקומות שלא היו.
תודה יואב
אין לי מושג באשר לקינג קונג. השם של ה "הרים" לקוח מהאימפריה שהיתה שם..עד שהצרפתים בטלו אותה..
https://en.wikipedia.org/wiki/Kong_Empire
אי אפשר שלא להזכיר את סיפורו המופלא של חורחה לואיס בורחס "טלון, אוקבאר, אורביס טרטיוס"
https://en.wikipedia.org/wiki/Tlön,_Uqbar,_Orbis_Tertius
מסכים אורן. באמת אחד המופלאים..