עולם של אין כניסה. איך שלא מסתכלים על זה, זה נראה קצת מוזר. תראו איזה הישגים מפוארים יש לנו למשל בתחום של כבוש החלל; נחתנו על הירח, הנחתנו רובוטים על המאדים, חלליות שלנו מרחפות בחללה של מערכת השמש ואחת מהן (1 Voyager) אף יצאה מגבולותיה והיא בדרכה למרחבי הגלקסיה. וואו!
ובכל זאת יש עולם שלם ומרתק שנמצא ממש מתחת לרגלינו שהוא עדיין חתום ומסוגר בפני כלי התצפית והמחקר שלנו. למרות המדע המתקדם והטכנולוגיות החדישות העומדות לרשותנו ברבע הראשון של המאה ה-21, נכון לעכשיו, כדור הארץ עצמו הוא מבחינות רבות עולם של 'אין כניסה'. המקום העמוק ביותר אליו הגענו עם מכשירי המדידה שלנו הינו קצת יותר מ-12 ק"מ. זה הכל! בלשון דימויית אפשר לומר שרק גרדנו קצת את שכבת האבק החיצונית של הכדור שלנו שהרדיוס שלו הוא כ-6,370 ק"מ!
קרום, מעטפת וגלעין:
קצרצר על גיאולוגיה. התיאוריות המקובלות על מבנה כדור הארץ נשענות כאמור על מדידות עקיפות בלבד, כגון, פענוח הגלים הסייסמים שנוצרים על ידי רעידות אדמה, או על ידי אמצעים מלאכותיים, מדידת שינויים בשדה המגנטי ובשדה הכבידה, ותצפיות בשקעים עמוקים באוקיינוסים.
על פי המודל הקלאסי (למעלה), הפלנטה מחולקת לשלוש שכבות עיקריות: הקרום – השכבה החיצונית שהינה בין כ-6 ק"מ מתחת לאוקיינוסים עד 30-50 ק"מ מתחת ליבשה, המעטפת שעוביה כ-2,900 ק"מ ושכבתה העליונה צמיגה, והליבה – גלעין גדול המורכב מניקל וברזל והט' בו מגיעות ל-6,000 מעלות.
מעניינת במיוחד הינה אותה "קליפה" למעלה – שכבה סלעית ושבורה המכונה: ליתוספירה המורכבת, בחלקה, מהקרום בו נמצאות היבשות והאוקיינוסים של העולם ומהשכבה החיצונית של המעטפת. שבריה של הליתוספירה הינן הפלטות הטקטוניות – תשעה לוחות ענקיים הנעים באיטיות רבה על גבי חלקה הצמיגי של המעטפת, ומעצבים את הגיאוגרפיה של כדור הארץ. בקוי המגע שבינהן מתרחשות רעידות אדמה ופעילויות געשיות רבות.
הפלטות הללו יחד עם מאות רבות של תתי לוחות, נעות, זו לצד זו, מתרחקות זו מזו, או מתקדמות, זו מול זו ובסופו של דבר גולשות, נדחקות אחת מתחת לשניה בתהליך המכונה הפחתה. גושים יבשתים עצומים שוקעים בתהליך הזה ונעלמים לעד במעטפת.
מסע אל מרכז הכדור. הנראטיב הגיאולוגי נראה מרתק, אלא שביקור ישיר, פיזי, במקומות הללו באמצעות כלי תצפית וגשושיות מיוחדות נראה היום רחוק בלשון המעטה. הדרך היחידה, לפחות בינתיים, להגיע למעמקי האדמה הינה בדרך הדמיון. כמו שעשה זאת יפה פרופסור למחצבים בשם אוטו לידנברוק. הפרופ' הינו כמובן דמות בדיונית שנהגתה במוחו של ד'ול וורן, סופר המדע הבדיוני הצרפתי שפרסם בשנת 1864 את "מסע אל מרכז כדור הארץ". לידנברוק, למי שלא קרא את הספור המופלא הזה, מצליח לפענח כתב יד עתיק המספר על מסעו של נוסע מסתורי למרכז האדמה דרך הארובות של הר געש אסלנדי רדום ומכוסה קרח. הפרופ' ואחיינו, שנעזרים במורה דרך מקומי, עוברים שורה של הרפתקאות תוך שהם נחשפים לעולם קסום הגדוש בצמחייה עתיקה ובעלי חיים פרה-הסטוריים, לרבות בני אדם. הם מתגברים על סכנות רבות עד שלבסוף נחלצים וחוזרים לעולם שלנו באמצעות אחת הארובות של הר הגעש סטרומבולי, צפונית לסיציליה.
הספור של ז'ול וורן מלא השראה ודימיון. ניסיתי לאתר במפות של היום את נקודת היציאה למרכז כדור הארץ. הכוונה כנראה להר געש שכבתי (Stratovolcano) המכונה: סנפלס- Snæfellsjökull שזה היום סוג של קרחון הנמצא בחצי אי קטן במערב איסלנד, כ-190 ק"מ מרייקיאוויק. המקום נראה סוף העולם אמיתי הדרכים משובשות והמקום הכי קרוב הינה עיירת דייגים קטנה Stykkishólmur. לא נראה שניתן לרדת משם למקום כלשהו. כך הוא נראה בצילום מרחוק.
חור עמוק ומלא הפתעות. נקודה מעשית הרבה יותר לבצוע מסע לעומק האדמה נמצאה, מסתבר, כ- 2,400 ק"מ צפון מזרחית משם, בחצי האי קולה, במחוז מורמנסק הרוסי. בשנת 1970 החלו מדענים רוסים לקדוח שם בור עמוק שאמור היה להגיע לפחות לעומק של-15 ק"מ. הקדיחה הייתה מורכבת ועמוסת תקלות. בשנת 1989 הגיע המקדח לעומק של 12,262 מטרים ונעצר. חמש שנים אחר כך הקדוח ננטש בגלל קשיי תקציב, וגם בגלל הטמפרטורות שהיו גבוהות מהצפי שנחזה והגיעו ל-180 מעלות! הקודחים העריכו כי בעומק של 15 ק"מ הטמפרטורות יגיעו ל-300 מעלות צלסיוס, מה שהיה הופך את המשך הקדוח לבלתי אפשרי. כך או כך העומק 12,262 מטרים הייתה ועדיין הנקודה העמוקה ביותר אליה הגיעו בני האדם.
למרות שהמרחק שנקדח היה רק כ- 0.2 אחוזים מהמרחק למרכז האדמה, הקדוח היה גדוש הפתעות. מעבר לעובדה שהחום היה גבוה הרבה יותר ממה ששיערו, הממצאים שהגיעו מהשכבות שנקדחו סתרו הנחות גיאולוגיות שונות שנשענו על מידע סיימי. למשל אותה הנחה לפיה, בעומק של כ-7 ק"מ, אמור היה להיות מעבר משכבת גרניט לאבן בזלת. דגימות הסלע שהגיעו מהעומקים הללו היו של סלעי גרניט שעברו שינויים והיו רוויים במים, ממצא מפתיע לכשעצמו מאחר ומדובר כנראה במים עתיקים שהיו כלואים מיליוני שנים בעומקים גדולים.
העמוק מכולם! בנין בגובה 61 מטרים שבו נמצא מגדל הקדוח שננטש בחצי האי קולה:
קולות מוזרים המגיעים מלמטה. נוסף למים נמצא בעומקים הללו גם גז מימן בכמויות גדולות. התגלית המפתיעה מכולן הייתה איתורה של פעילות ביולוגית בסלעים בגילאים של מעל ל-2 ביליון שנים! למרות הטמפרטורות והלחצים הגבוהים בשכבות הללו נמצאו בהם מאובנים מיקרוסקופים של 24 מינים שונים של צמחים ימיים חד תאים (פלנקטון) שנשמרו לא נגועים.
כמו שקורה לא פעם, פרויקטים גדולים הנוגעים בקצוות מעוררים שדים מרבצם. בשלב מסוים בקדוח העמוק בחצי האי קולה נפוצה שמועה עקשנית בפינלנד השכנה לפיה המדענים שעסקו בפרויקט חשפו בטעות את אחד הפתחים ל..עולם השאול. השמועה התפשטה במהירות, מה גם שנמצאו קודחים שהיו מוכנים להשבע ששמעו קולות אנושיים הבוקעים מתחתית הבור. למי שמתעניין בהיבט המטאפיזי הזה של הפרויקט יוכל לשמוע אודיו ישירות מהגהינום כאן .
הדימוי של כדור הארץ של מטה, לגהינום, שמוצא ביטוי באמונות רבות, לא ממש מפתיע. אם חושבים על כך, קשה למצא מקום מתאים יותר לייסר ולמרק את נשמות החוטאים לאחר מותם, מאותה מעטפת צמיגה ולוהטת וגלעין בקוטר של כ-3,500 ק"מ, שחלקו מוצק וחלקו עיסה נוזלית ורותחת שמגיעה לחום של אלפי מעלות.
עולם התופת (ויקיפדיה):
הטכנולגיה של עולם השאול. בשנים האחרונות יש התפתחויות מרגשות בתחום של טכנולגיות החישה והפענוח, מה שמאפשר מיפוי מדוייק יותר של ה"גהינום" המצוי מתחת לרגלינו. המדובר בטומוגרפיה של המעטפת – יכולת לעבד גלים סייסמים הנוצרים על ידי רעידות אדמה עמוקות, וליצור הדמייה תלת מימדית של שכבות הקרקע העמוקות. מעין CT של שכבות הקרקע במעמקי המעטפת.
הטכנולוגיה הזאת אפשרה לקבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד לבצע בשנים האחרונות עבודה רחבת היקף שכללה מיפוי של 100 לוחות ותתי לוחות באיזורים שונים בעולם, ששקעו (או שוקעים) בתהליך הפחתה אל תוך המעטפת. הלוחות הללו השוקעים במעטפת, נעלמים לעד יחד עם כל האינפורמציה שכל אחד מהם מכיל. אותה קבוצה הולנדית פרסמה את מה שהיא מכנה: האטלס של עולם השאול (Atlas of the Underworld), עבודה הנמצאית אונליין ברשת* ומכילה, בין היתר, מידע על המיקום, העומק והגיל של אותם גושים ענקיים של סלעים ועפר שהיו פעם חלק מההיסטוריה של העולם שלמעלה, או בלשונם של החוקרים: רוחות הרפאים של הגיאגרפיה של פעם.
———————–
* לעיניים גיאולוגיות: הנה דוגמא של "רוח רפאים" הנמצאית בסביבה שלנו. לוח המכונה: Al Jawf ונמצא בעומקים שבין 2,850-2,550 ק"מ אי שם, מתחת לים האדום.
———————–
תודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית ואינטימית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה.
אשמח אם תבחן/ני את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן שנראית אחרת.