אניות רפאים

משהו לא עובד כאן.    אני מתבונן באפליקציה של חברת מרין-טראפיק (marinetraffic) שמראה מיקום בזמן אמיתי של כלי השיט בעולם. במסך הדיגיטלי שלי זה נראה כאילו האוקיינוסים והימים של העולם עמוסים ורוחשים כלי שיט, ברובם אניות וספינות סוחר מסוגים וגדלים שונים. הרבה אקש'ן, ובכל זאת, נדמה שמשהו כאן לא עובד. איך שלא נביט על זה, התחושה היא שעולם הספנות וכל מה שקורה בו הוא נחלתם הבלעדית של האנשים והגופים הקשורים בו, אבל לא של הציבור הרחב,שלא מתרגש ממה שקורה שם.  

 

IMG_4033

Marine Traffic – עולם הספנות אונליין ↑

תראו לדוגמא את הסיפור של ה-Sanchi , מיכלית נפט אירנית גדולה שעלתה בלהבות בחודש שעבר בים הסיני לאחר שהתנגשה בספינה אחרת. המיכלית שקעה במים במהירות יחד עם כל אנשי הצוות, 32 במספר כ- 300 ק"מ משנחאי. נדמה שלא ראינו יותר מידי את הספור הזה בחדשות, 2-3 מהדורות חטופות, וגם זאת אולי  בגלל הנזק הסביבתי שהולך ומתפתח באיזור, והויז'ואל המרשים של הבעירה במסכי הטלוויזיה.
הרייטינג הנמוך של עולם הספנות לא ממש מסתדר עם הערך העצום והחשיבות שתופשת התעבורה הימית בכלכלת העולם. עיתונאית וסופרת אנגלית בשם רוז ג'ורג' (George) שהסתובבה בשנים האחרונות בימי העולם, לרבות הפלגה ממושכת באניית מכולות גדולה, פרסמה ספר מרתק בדיוק בנושא הזה. שם הספר מדבר בעד עצמו: תשעים אחוזים מהכל – התעשייה הבלתי נראית שמביאה בגדים לגוף שלך, דלק למכונית ואוכל לצלחת שלך.
כל נקודה היא ספינה.     ג'ורג' טוענת, בין השאר, שתעשיית הספנות היתה מהפכנית לא פחות מאשר הדפוס או האינטרנט. כאשר היא מביטה באחת האפליקציות המאפשרת מעקב בזמן אמיתי אחר כלי השיט, היא כותבת כך: "המים הם שחורים עם נקודות. כל נקודה היא ספינה; כל ספינה עמוסת תיבות; כל תיבה עמוסה בסחורה. בכלכלות שאחרי העידן התעשייתי כבר לא מייצרים אלא קונים. אנחנו קונים, אז אנחנו חייבים לשלוח באנייה. ללא המשלוח לא יהיו בגדים, מזון, נייר, או דלק. בלי כל הנקודות האלה במפה, העולם לא יעבוד".

 

DSCN1980

מיכליות ומפרשיות בנמל אשדוד ↑

לפי נתונים שפורסמו במגזין הבריטי "ניו סיינטיסט" כמות הסחורות המשונעות בימים של העולם גדלה פי 4 ב-45 השנים האחרונות. אם בשנת 1970 עברו בהם כ- 2.6 מיליארד טונות של סחורה, בשנת 2015 הועברו כ-10 מיליארד טונות(!) חלקן על ידי ספינות ומכולות ענק. במימי העולם שטים היום כ-51,000 כלי שיט מסחריים, ברובם ספינות ואניות מטען המובילות כל דבר שתרצו. תוסיפו לזה אניות וספינות נוסעים מסוגים וגדלים שונים ותקבלו מעל ל-100,000 כלי שיט.
הגבורים המעניינים בספור התעבורה הזה הינן ספינות הענק. נכון ל-1 בינואר 2018,  באוקינוסים של העולם משייטות 451 מפלצות ימיות מהסוג המכונה: ULCS – ר"ת של אניית מכולות גדולה במיוחד. אנייה מהסוג הזה יכולה לשאת עימה מעל 10,000 TEU כאשר TEU הינה מכולת תקנית  באורך של 6.10 מ' רוחב 2.44 מ' וגובה 2.59 מ'. רוז ג'ורג':  "אניית מכולות ענקית שיכולה לשאת 15,000 מכולות יכולה לקחת עימה 746 מיליון בננות (שזו בערך האוכלוסיה של יבשת אירופה) מה שאומר, בננה לכל אירופאי".
סערות, לווייתנים ופיראטים שתומי עין.    פעם זה נראה אחרת. במהלך המאות הקודמות לכלי השיט היו תפקידים אחרים, כמו למשל לקחת את החוקרים ומגלי העולם לאיים נסתרים ויבשות רחוקות. ההפלגות הממושכות שנערכו לא פעם במים סוערים במיוחד, באיזורים עוינים, וללא כל קשר עם העולם שבחוץ, ספקו בשפע חומרים לבניית מיתוסים וסיפורים. זה היה גם הרקע לצמיחתה של תרבות ימית שלמה שהתפתחה מתוך המסעות הללו, ומנקודות ההתחככות בין יורדי הים והעולמות החדשים. בין מוצרי התרבות הזאת היו כמה וכמה ספרים וסרטים בלתי נשכחים כגון:  ילדי רב החובל גרנט, אי המטמון, אי התעלומות, רובינזון קרוזו, מובי דיק, ועוד ועוד. 
ספורי הפיראטים בנוסח 'אי המטמון' של רוברט לואיס סטיבנסון שהתפרסם בסוף המאה ה-19 הציתו את הדימיון של מיליוני בני אדם. מי שמילא יפה את התפקיד של הספרים הללו בעת החדשה היו סרטים כגון 'שודדי הקאריבים' שהחזירו למאה ה-21 סמלים ואביזרים פיראטיים מובהקים ורומנטים, כמו חרבות, קללות, רגלי העץ ורוחות הרפאים. 

 

 

544 טייסי ג'מבו.   העובדה שיש פיראטים גם בעולם האמיתי איננה כמובן חדשה. מפעם לפעם מתפרסמות ידיעות על מעשי שוד וביזה ותפישת ספינות ובני ערובה בידי שודדי ים. השודדים המודרנים האלה מתרכזים בעיקר בכמה איזורים בעולם, בינהם, מפרץ גיניאה במערב אפריקה, מיצרי מלאקה ליד אינדונזיה, וכמה איזורים ספציפים באוקיינוס ההודי.
אלא שגם הפעילות הפיראטית הזאת לא ממש מרגשת את העולם.  המגזין הימי Maritime-executive שמכסה את עולם הים, מעדכן מפעם לפעם את מה שקורה בתחום. ב-6.2.18 הוא מדווח כי שודדי ים שחררו את המיכלית "מארין אקספרס" (Marine Express)  ואת 22 חברי צוותה ההודים. לכל חברי הצוות שלום, וגם המטען שנשאה, כ- 13,500 טונות של דלק נשאר על הסיפון. המגזין מציין שזו הייתה תקיפת הפיראטים השנייה בחודש ינואר האחרון. קדמה לה תקיפתה של המכלית "בארט" (Barrett) שעגנה בנמל קוטונו (Cotonou). הצוות שלה היה בשבי במשך שישה ימים, עד ששוחרר. האם שמעתם על כך? 
ב-שיחה ב-"טד" מספרת רוז ג'ורג' כי בזמן שבצעה את המחקר אודות מצב הספנות, הוחזקו 544 יורדי ים מארצות שונות כבני ערובה בספינות השודדים שעגנו שעגנו בטווח ראיה מהחוף הסומלי. שאלתי את עצמי, היא אומרת, האם זה יכל היה לקרות בתעשייה אחרת? האם אפשר היה למשל שנראה 544 טייסי ג'מבו המוחזקים כבני ערובה במטוסים שעומדים במסלולי ההמראה שלהם במשך חודשים ארוכים? או אולי 544 נהגי אוטובוסים?
Screenshot (170)
פיראטים . תמונת מצב מעודכנת לשנת 2017 – ארגון הסחר הבינלאומי ICC 
משבר זהות.    חבר, ספן חובב לשעבר, אומר לי שהעולם הזה, בעיקר של אניות הסוחר  נהיה שקוף במידה רבה בגלל טשטוש הזהות של הספינות. כלי השייט אינם נקשרים לבעליהם, ולהשתייכות הלאומית שלהם. למעלה ממחצית הדגלים שאתה רואה בציי הסוחר של העולם הינם מה שנקרא דגלי נוחות.
המונח: דגל נוחות מציין את המדינה שבה רשום כלי השיט, ובחירת הדגל של המדינה – ומתוך כך גם בחוקיה, נעשיית בדרך כלל משיקולי מס, תקנות תעבורה נוחות יותר וגם שכר עבודה זול ליורדי הים. המדינות היותר פופולריות בהקשר הזה הן פנמה, ליבריה ואיי מרשל, וזו הסבה שחלק גדול מאניות הסוחר של העולם רשומות ומנופפות דגלים של המדינות הללו.
זה לא רק הדגל. רבות מחברות הספנות המסורתיות במאה הקודמת שהיו בבעלות משפחתית, מכרו את האניות שלהן לתאגידי ספנות רב-לאומיים. התאגידים הללו מחזיקים דגלים שונים וצוותים רב-לאומיים. זה אומר לדוגמא שצוותה של מיכלית נפט מסויימת שמונה כ-30 איש יכול לבוא מיורדי ים המגיעים ממדינות ולאומים שונים שדוברים גם שפות שונות.

Screenshot (153) - Copy

הטכנולוגיה של אוניות הרפאים.     בהחלט יכול להיות שהפתרון לדימוי הנמוך של עולם השיט המודרני יגיע, כמו שקורה בהרבה תחומים בשנים האחרונות, מהתחום המלהיב והחדשני של תעשיית ההייטק. 
שאלה: אתם משייטים לכם, אי שם במרחבי הים ביאכטה הקטנה שלכם כאשר אתם מזהים לפתע כלי שיט ענקי שנע במהירות בכיוון שלכם?  בדיקה מהירה רק מעלה את סף הפאניקה שלכם מאחר שהיא מגלה לכם כי האנייה השועטת לקראתכם הינה אוטונומית לחלוטין ואין בה אנשי צוות – אנית רפאים של ממש_

 

RAstar-2800-Svitzer-Hermod-1024x683

מופעלת מרחוק –  Svitzer-Hermod 

נראה שתסריט מעין זה המתואר למעלה בהחלט אפשרי ב-10-20 השנים הקרובות. קיימות היום כמה וכמה חברות העובדות בדיוק על הכיוון הזה. כלי שייט אוטונומי נראה משתלם, הן מבחינה אנושית, מאחר והפחתת אנשי הצוות היא דרך טובה להימנע מאובדן חיים, והן מבחינה כלכלית. בגליון מיום 27.1.18 מדווח ה-ניו סיינטיסט על פרויקט משותף ל-"רולס רויס" וחברת ספנות בשם סוויצר (Svitzer) המכונה: Svitzer Hermod. המדובר בספינה ללא צוות המופעלת מרחוק. נכון לכתיבת שורות אלו (9 בפברואר בשעות הערב) אפליקציה המעקב שאני משתמש בה מלמדת כי הספינה נראית עוגנת בבטחה במעגן ליד העיר מאלמו בשוודיה, כך שהשייטים באיזור יכולים להיות רגועים.
העתיד, אגב, נראה הרבה יותר סוער ומרגש. על פי התחזית של חברת "רולס רויס", בשנות ה-30 של המאה הנוכחית יחרשו את הימים ספינות הנשלטות מרחוק. כמה שנים אחר כך יפליגו באוקיינוסים שלנו ספינות אוטונומית לחלוטין. כחלק מיישום התחזית הזאת, חברת רולס רויס מפתחת בימים אלה, בסיוע מימון של הממשלה הפינית, שורה של חיישנים משוכללים, אמצעי קשר ואלגוריתמים מיוחדים שיוכלו לסייע לשלב את המידע המתקבל עם התקנות והנוהלים הנהוגים בשיט הימי. ועוד בענין זה, חברת הכימיקלים YARA הודיעה כי היא בונה ספינה חשמלית שתעביר מטענים בצורה אוטונומית בין שני נמלים, במרחק של כ- 50 ק"מ זה מזה בדרום נורבגיה.
אוטומציה, מערכות חישה משוכללות ומיכליות רובוטיות ישנו בעתיד לחלוטין את מה שרוז ג'ורג' מכנה "התעשייה הבלתי נראית", זו שמנהלת 90 אחוזים מהסחר העולמי. מה זה יעשה לדימוי ולפרופיל של הספנות בעולם החדש? לא ברור. מה שבטוח שזה יהיה מעניין שם, בימים של העולם, בשנים הקרובות.

————————-

תודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה.

אשמח אם תשקל/י את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן שנראית אחרת.

Other Amount: ILS

6 תגובות

  1. On January 6, 2018 Sanchi collided with the cargo ship CF Crystal and caught fire.
    The fire burned for several days and part of the tanker exploded on January 10. After further explosions, Sanchi sank on January 14, המיכלית לא שקעה במים במהירות.

  2. תודה נחום. המקור שלי כנראה טעה. אבדוק ואתקןכך או כך הסיפור המעניין שם זו ההתנגשות עצמה. מדובר באיזור שיט פתוח יחסית..אבל בחרתי לא להכנס לזה.

  3. עמי, במבט ״מבפנים״, כלומר מתוך ענף הספנות, שמת את האצבע על נקודות מרכזיות – הן לגבי השקיפות של הספנות – (וכדאי גם להמליץ באותו עניין על סרט תיעודי בשם the forgottten space) והן לגבי השינויים שעוברים עליה. אגב אניות הענק החדשות הן כבר של 20,000 מכולות.

    עדכונים שוטפים בעברית על התחום אפשר למצוא ב״המטען״ (shipper.co.il) ו-port2port.co.il.
    על העבר המפואר והמתוקשר של הספנות, בישראל ובעולם, יש דברים מעניינים כאן – https://dannyzimrin.wordpress.com/

    אבנר

  4. אבנר תודה. חשבתי עליך שכתבתי..עקבתי כמה ימים אחרי ספינות של צים וגם אחרי ״הונג קונג״ שהיא היום הגדולה בעולם מעל 21 אלף מכולות..
    העולם הזה עצום במימדיו והכוונה היתה רק לגעת – כ-ליימן, בכמה נקודות..

השאר תגובה