קסם הבקבוקים. יש בה בטכניקה הזאת של שימוש באוקיינוסים כמדיום לשליחת מכתבים בבקבוק הרבה קסם ורומנטיקה, אולי בגלל הניחוח העז של הגורל הקשור בהם, אולי בגלל העובדה שלעיתים הם מגיעים בכל זאת לכתובת כזאת או אחרת, כנגד כל הסיכויים.
ישנן עדויות כבר מהמאה הרביעית לפנה"ס לפיהן פילוסוף יווני בשם תיאופרסטוס נהג להשליך לים האיגאי כדים אטומים עם מידע במטרה לבחון את השפעת זרמי הים. בתקופה המודרנית הפך השימוש בבקבוקי מכתבים לתופעה של ממש. לבד מהרעיון לחקור את זרמי האוקיינוס, בקבוקים הושלכו לים על מנת לשלח את עפר יקיריהם למסע אחרון, להעביר קריאות מצוקה, לתעד תגליות, להפיץ מסרים פוליטים, פרסומות, שירי אהבה, ואפילו לחפש בני זוג. בויקיפדיה מצטטים הערכה לפיה החל מתחילת המאה ה-20 הושלכו במימי העולם מעל ל-6 מיליוני בקבוקים נושאי אגרות.
אם חושבים על כך מדובר בהרגל מוזר משהו. הסיכוי שמכתב מסוים יגיע ליעדו הוא קטן בלשון המעטה, ועל נמען ספציפי אין בכלל על מה מה לדבר. בהיעדר נמענים המכתבים הופכים לפתקים אקראים שמושלכים עם הרוח, או במקרה הזה עם המים. האשם נמצא כמובן באוקיינוס עצמו בו נעות מסות מים עצומות על פי גחמת הרוחות, הזרמים, הטמפרטורות וגם תוואי הקרקעית. זרמי הים עשויים בתיאוריה להביא בקבוקים אל כל אחת מרצועות החופים של העולם, אלא שבהרבה מקרים הבקבוק אינו שורד את תלאות המסע. בין אם הוא מתנפץ בדרך, בין אם נתקע באחד הסלעים ובמכשולי הקרקע. גם אותם הבקבוקים שאיכשהו נפלטים ונוחתים נחיתה רכה באחד החופים, עשויים להשאר בהם נסתרים לעד מאחר והגיעו אל חופים נידחים ושכוחי אל, או שכוסו, עם הזמן, בערימות חול או אשפה.
בקבוק ג'ין ישן במיוחד. על רקע הדברים הללו אפשר בהחלט לומר שהסיפור אודות אותו בקבוק משקה ישן שהתגלה בחודש ינואר האחרון בחופו של אי קטן במערב אוסטרליה הינו ספור חריג ויוצא דופן לכל הדיעות. הבקבוק שנמצא על ידי טוניה הילמן, אזרחית אוסטרלית שטיילה עם חברתה ברצועת חוף קטנה ליד האי וודג' (Wedge ) במערב אוסטרליה, נשא בתוכו דף נייר דהוי, מגולגל בקפידה וקשור בשרוך מיוחד.
הבקבוק ותוכנו הועברו לבדיקה לחוקרים ב-WAM – המוזיאון של מערב אוסטרליה שהסתייעו לשם כך עם חוקרים מגרמניה והולנד. בדיקות הבקבוק וכתב היד על ידי הסטוריונים ומומחים לכתבי יד, יחד עם נבירה ביומני מסע ודוחו"ת מזג אויר מהמאה ה-19 המצויים בארכיונים ימיים בהולנד וגרמניה, חשפו את ספורו המדהים של בקבוק הג'ין – כנראה הולנדי, והמסר שבו, לפרטי פרטים.
הסתבר כי חלפו 132 שנים מהמועד שבו הושלך הבקבוק לים למועד שבו נמצא, מה שהופך אותו לבקבוק המכתבים הישן ביותר שנמצא מעולם. ההערכה היא שהבקבוק נפלט אל החוף האוסטרלי במהלך השנה הראשונה לאחר ההשלכה וכוסה בחול רטוב, עד שסערה מזדמנת בתקופה המודרנית חשפה אותו מחדש לאויר העולם. אבל הספור הזה, כאמור, מתחיל הרבה שנים קודם לכן.
כל המוצא הישר. המועד: 12 ליוני 1886. א. דייקמן (O. Diekmann) קפטן אניית המפרש "פאולה" שהובילה סחורה מנמל המוצא קרדיף בדרום וולש אל מאקאסאר באינדונזיה של היום, מטיל לים את הבקבוק. המפרשית נמצאית אז אי-שם באוקיינוס ההודי (ראו מפה), כ- 950 ק"מ ממקום עלייתו אל החוף האוסטרלי.
השלכת הבקבוק היתה חלק מפרויקט ימי גלובאלי שהחל בשנת 1864 ביוזמת המצפה הגרמני הימי בעיר האמבורג. הרעיון היה סוג של פרויקט המונים יומרני שנועד למפות את זרמי האוקיינוסים. במסגרת הפרויקט הוטלו אלפי בקבוקים מאניות מפרש וקיטור גרמניות ששוטטו ברחבי הימים. בכל בקבוק הוכנס טופס מיוחד שהכיל את תאריך ההשלכה, שם האנייה, נמל המוצא והמיקום המדוייק של האנייה בעת הזריקה למים. בטופס מאחור, נתבקשו המוצאים להעביר את הבקבוק ותוכנו למצפה הגרמני או לקנסוליה הגרמנית הקרובה בארץ שבה נמצא הבקבוק. קשה קצת להאמין אבל הפרויקט הזה נמשך עד לשנת 1933. לטענת אנשי המוזיאון במהלך 69 השנים בהן הושלכו אלפים רבים של בקבוקים חזרו אליהם 662 טפסים, אם כי ללא הבקבוקים. אם המספרים נכונים, המשמעות היא שכל שנה נמצאו בממוצע כ-9.5 בקבוקים, אחוז פגיעה גבוה למדי.
נתיבי הנסיעה -הלך חזור, של האנייה "פאולה":
היסחפות בשליטה. כך או כך, הניסיון הממושך למפות את זרמי הימים בצורה הזאת, היה, מבחינה מדעית לפחות, בעייתי למדי. הסוכנות הפדרלית הגרמנית לעניניים ימים והידרוגרפים (BSH) שמחליפה את אותו מצפה ימי של פעם, מפעילה בשנים האחרונות, יחד עם מוסדות מדעים אחרים ברחבי העולם, רשת עצומה של בקבוקים מסוג אחר.
המדובר בתוכנית תצפית עולמית המכונה "ארגו" במסגרתה נפרשה רשת של כ-3,800 מצופים אוטונומים מסוגים שונים, הצפים במימי העולם ומשדרים נתונים באופן שוטף באמצעות לוויינים נתונים למוסדות מדעים ושירותי חיזוי. הנתונים הללו מונגשים כמעט באופן מיידי לציבור חוקרים ברחבי העולם. המצופים הטכנולוגים הללו יודעים לצוף, לרדת לעומק ולשהות זמן קבוע בעומקים מוגדרים מראש, על מנת להסחף עם הזרמים. במהלך ההיסחפות הם מודדים נתונים מגוונים כגון טמפרטורת המים, לחץ, תאוצת המים, מידת המליחות ונתונים ברומטרים שונים. בתום זמן מסוים, הם שבים ועולים אל פני המים כדי לשדרם.
מפת מצופים (לחצו לעדכון):
נוסע בזמן. למכתבי הבקבוק אין ג'י.פי.אס. דמו לעצמכם אלה ספורים היינו מקבלים לו יכולנו באמת לעקוב אחרי נתיבי המסע שלהם וגם לצפות להם בחוף אליו הם מגיעים. אלא שזה כבר ספור אחר.
ובאשר לבקבוק האוסטרלי, מציאתו עוררה התרגשות גדולה והוא פורסם ואוזכר בעשרות רבות של עיתונים ובלוגים ורשתות חברתיות ברחבי הרשת. המסר של הקפטן הגרמני יחד עם הבקבוק עצמו שהגיעו משנות ה-80 של המאה ה-19, מוצגים בימים אלה במוזיאון האוסטרלי. התצוגה מעוררת מן הסתם הרבה רעש. לא מפתיע. עבודת הבילוש המרתקת שעשו החוקרים האוסטרלים וחבריהם האירופאים הצליחה להכניס אותנו ממש אל תוך נבכי הבקבוק והמסר שהיה מקופל בתוכו.
משלחת בקבוקים – ה"פאולה":
מסע הבקבוק החל ב-12.6.1886 שהיה יום שבת. דייקמן הקברניט של "פאולה" מילא בקפידה את הטופס של המכון הגרמני והשליך את הבקבוק למימי האוקיינוס ההודי. אין כל אפשרות לדעת כמה זמן ואיך בדיוק התגלגל הבקבוק של דייקמן לרצועת החול הרכה באי וודג'. זה לא ממש משנה. בכל זאת אין בימים האלה הרבה מידי מקרים שבהם מופיע אצלינו, ללא כל הודעה מוקדמת, מכתב וגם בקבוק משקה מימים של פעם.
———-
Credit for pics: Kymillan.com
——————————-
תודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה.
אשמח אם תשקל/י את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן שנראית אחרת.