מקום שעושה נעים

כמה הערות על האופי ודרך החיים של תושבי טיוואן
מסע קצרצר לאי טיוואן במסגרתו אנחנו מנסים לתהות לגבי האופי ודרך החיים של הטיוואנים. יש כמובן הרבה יומרה בניסיון הזה, שהרי מדובר בישות מדינית מורכבת שקמה ומתקיימת בנסיבות סבוכות במיוחד.
אולם דבר אחד אי אפשר לקחת מכאן, את אותה תחושה אישית של כיף, ומנת יתר של נְעִימוּת שהאי הזה ואנשיו משאירים בך.
שכונה טעונה – האי טיוואן במפת גוגל ארט' (לחצו להגדלה)

—————

חיים בחשרת הענן.    ביום שישי בצהריים ישבנו קבוצה קטנה של עיתונאיות ועיתונאים ישראלים בעיר העתיקה של Tainan בדרום טיוואן והקשבנו למישל צ'נג. מישל מורת הדרך הטייוואנית שלנו הסבירה לנו באריכות, בשפה האנגלית, על תרבות המקום כשלפתע נשמע רעם חזק שנגרם על ידי כמה מטוסי קרב שחלפו בשמים. בדיעבד הסתבר כי זה היה חלק ממטס שנערך בשמי האי לקראת  פסטיבל הפנסים הגדול של טיוואן (ראה כתבה אחרת). אנחנו, למודי מראות ורעשי מטוסים מהסוג הזה, לא ממש התרגשנו. אחד מאיתנו אף התלוצץ ושאל אם החלה כבר ההתקפה הסינית? מישל שכבר הספיקה בימים האחרונים להכיר את הראש של התיירים שהגיעו מהמזרח התיכון, השיבה בפסקנות: אנחנו לא מפחדים.

אמירה מעניינת אם זוכרים כי טיוואן נמצאת כבר קרוב ל-70 שנה תחת צילו המאיים של הענק הסיני שנמצא במערב, במרחק של מיצרי מים ושעה טיסה. סין, או הריפובליקה העממית של סין בשמה המלא, שנוסדה בעקבות נצחונו של מאו דזה טונג בשנת 1949 הצהירה אז, וממשיכה לשמר את אותו טון גם בהווה, כי טיוואן הינה "מחוז מורד". המשמעות היא שטיוואן, נכון להיום, הינה ישות לא עצמאית וסוג של מדינה דה פקטו שאינה חברה באו"ם ואינה מוכרת על ידי רובן הגדול של מדינות העולם.

כאשר מבקשים לומר מילה או שניים על האופי הטיואני, אין ספק שלחשרת הענן הקודר המצוי דרך קבע בסביבה יש משקל ניכר. בשבוע שבו נסענו ושוטטנו באתרי הטבע ותרבות, ובמרכזי כמה מערי האי, קשה היה שלא לחוש בנועם וברצון הטוב של האנשים, ולעיתים, ואולי זה רק נדמה, בצורך להוכיח, במיוחד בעיניו של תייר מזדמן, כי האופי ודרך החיים בה בחרו ראויים ונכונים.

IMG_0600
חיים נכונים

 

מה הכוונה, אדיבים?    אנתרופולוגים וחוקרי אוכלוסיות קושרים כתרים לאינטגרציה המהירה יחסית של האוכלוסיה הטיוואנית המורכבת מקבוצות אתניות שונות – כל אחת עם מאפייני תרבות ייחודיים משלה. חלקה הגדול של האוכלוסיה מורכב ממהגרים שהגיעו לאי במהלך המאות ה-17 עד ה-20 ממחוזות שונים בסין. כשני מיליוני סינים ברובם לאומנים הגיעו לכאן בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת לאחר המהפיכה הקומיניסטית של מאו. בנוסף, חיים כאן האבורג'ינים ילידי המקום שמונים כחצי מיליון אנשים וחיים בעיקר באיזורים ההרריים של המדינה.

"הטיוואנים", אומרת מישל, "הם אדיבים, ידידותיים ומסבירי פנים. קשה לי קצת להסביר מה הכוונה ב-אדיבים. אבל לדוגמא, אם אתה הולך לאיבוד, הם לא רק יסבירו לך איך למצא חזרה את דרכך. אם רק יוכלו,  יקחו אותך במכונית או ילוו אותך למחוז חפצך". באחת מארוחות הערב חוויתי זאת על בשרי. זה היה כאשר בקשתי לצאת מוקדם יותר וללכת ברגל למלון על מנת לצלם בדרך שוק מקומי. אלכס, אחד המלווים שחי בטייפה, התעקש לקום ללוות אותי ברגל לאורך כל הדרך למרות שהראיתי לו כי אני מצוייד במלווה הדיגיטלית הקבועה שלי-"גוגל מפס".

 

 

 להישמר ולשמור על אחרים.    חלק ניכר מהעוברים והשבים, לרבות רוכבי הגלגלים למינהם, ברחוב הטיוואני, עוטים מסיכה המכסה את הפה ואף. זו כמובן איננה אופנה ייחודית למקום ונפוצה מזה שנים ברחבי מזרח אסיה. ההסבר לה איננו רק ברצון להישמר ממחוללי מחלות למינהן אלא טמון בעמוק בשורשיה של התרבות והרפואה הסינית שבה לנשימה יש חלק חשוב בבריאות הטובה. בלבישת הכיסוי, מסבירים לנו, יש גם התחשבות באנשים שבסביבה. המסיכה נועדה להגן על הלובש ועל אלה המצויים בקרבתו.

באחד המאמרים שקראתי לקראת כתיבת הרשימה מצאתי אמירה לפיה הטיוואנים אנשים רגישים וגאים מאוד, והעלבה עשויה לפגוע בהם קשה וגם לגרום להם להרגיש מבוישים. מתוך כך, הטייוואנים לא יעניקו לך עצה לא נעימה או יעליבו אותך מחשש שיביישו אותך. זה נכון במיוחד בענייני עסקים. סרוב להצעה עסקית שיעשה בדרך לא נכונה עשוי להפוך בצורה לא מודעת לעלבון, ולגרום לאיש שמולך לא רק תחושת השפלה אלא גם להביא לכך שיעזוב את עבודתו.

 

DSCN5056
את האשפה מחזירים למוכרת 

 

היה כיף ולעיתים קצת מלחיץ.    כאשר אתה נמצא כמה ימים במקום זר, ומרעיפים עליך את מכמני המקום בשפע ובצורה נדיבה כל כך קשה להיות אובייקטיבי. טיוואן, מן הסתם, איננה נעדרת בעיות, ולא הכל טוב ולא הכל נוצץ, במיוחד כאשר מדובר בהקמתה ושימורה של מדינה וישות לאומית בנסיבות מעורפלות ומורכבות כל כך. קחו לדוגמא את עניין הצפיפות. טיוואן הינה המדינה הצפופה בעולם אחרי בנגלדש. האוכלוסיה המונה כ-23 מיליון בני אדם מתפרשת על שטח של 35,890 קמ"ר. מה שאומר שהצפיפות הממוצעת הינה 651 נפש בקילומטר מרובע, זאת כאשר רובה מתרכז באיזורי החוף. כך או כך, החווייה שקבלנו לאחר שבוע ימים אינטנסיביים למדי ברחבי האי, היתה טובה ונעימה, או בלשון עממי: היה כיף! ואולי זה מה שחשוב.

וישנו גם עניין הניקיון. הניקיון המוחלט בשווקים, ברחובות וגם בסמטאות הקטנות מעורר השתאות. בהחלט ייתכן שזו תמונה חלקית, ו-ניקיון מטבע הדברים הוא בעיני המתבונן, אבל זה היה הרושם שקבלנו לאחר שוטטות אינטנסיבית בכמה וכמה שווקי אוכל צפופים בדרום ובמרכז האי. הרחובות היו נקיים מניירת, בקבוקי פלסטיק, או סתם שיירי מזון. סיטואציה מעין זו עשוייה לעיתים להיות מלחיצה, במיוחד כאשר אתה מזמין לך כוס מיץ, או מנת מאכלי ים לא מזוהה, ואתה מגלה להוותך כי בסביבה אין פחי אשפה או מתקנים להשלכת השקית או הכוס. הפתרון, כך למדנו,  הינו לתת את פריט האשפה לבעלי הדוכן הקרוב בסביבה, לאו דווקא מאותו המקום שבו רכשת את המוצר. הם יקחו ממך את הפסולת כדבר המובן מאליו, וישליכו אותו בסל שנמצא מאחורי הדוכן.

 

IMG_0155

אתה, מה שאתה אוכל.    אותו מודל של התנהגות אפשר היה לזהות בנושא האוכל, ובעיקר הטעימות. מה שנראה כמודל שיווקי מוכר בדוכני מזון וקוסמטיקה ברחבי העולם, נראה בשווקים טיוואנים כסוג של הרפתקה וחוויה ייחודית. הדוכנים כאן מציעים מיני האוכל ומטעמים שונים בנדיבות רבה. עד כדי כך שאתם יכולים – אם תחפצו בכך, לפתור את הצורך בארוחות צהריים או ערב בסדרה אינסופית של טעימות לאורך הדוכנים. לא פעם הייתה תחושה שבעלי הדוכנים לא ממש רוצים למכור כמו שהם מנסים להסביר פנים, ולהסב לך תחושה קטנה של אושר.

ואם מדברים על מזון, המטבח הטיוואני הינו ללא כל ספק יקום שלם בפני עצמו. מרכיביו  ומקורותיו הינם הים, פירות העצים ושדות האורז הרוויים מים הגודשים את האי. קשה היה שלא להתרשם משווקי האוכל הצבעונים והססגונים העמוסים בעלי חי וצומח המגיעים מהמים ומוצעים בצורות שונות ומשונות. ראינו שם הכל, החל מאצות ודגים אקזוטיים מכל סוג שהוא, וכלה במגוון עצום של פירות ים, תמנונים, חסילונים, קלמארי, לובסטרים, צלופחים, קיפודים, צדפות, ועוד ועוד. הדגים פירות הים ובעלי הצבתות למינהם מוצגים בצורה בולטת, לעיתים, מתריסה מעט ואפילו גרוטסקית, לפחות בעיני אלה שאינם מסתדרים תמיד עם קולינריה מהסוג הזה וריחות הטופו והסויה הכבדים המתלווים לה.

 

"אתה הנך מה שאתה אוכל" – חזרה ואמרה מישל כשהיא מצטטת את אותה אימרה סינית ידועה. באחת הפעמים, היתממתי מעט ושאלתי אותה לגבי המשמעות חבטה בי ישירות, לא בלי נימה של ציניות: האוכל משפיע על הבריאות שלך. תאכל בריא, תהיה בריא, תאכל רע, מצבך יהיה רע".

——————-

@ הכתבה ב"מסע אחר אונליין". באתר מסע אחר ניתן גם למצא כתבות טיוואן אחרות. לרבות כתבה מצולמת על פסטיבל הפנסים הגדול בטיוואן כאן.

@ תודה מיוחדת לענת ולשכת התיירות של טיוואן שגרמו לזה לקרות.

השאר תגובה