אגדה טכנולוגית

ככה זה עובד. אם אין למוצר שלך היגיון ובסיס כלכלי, קרוב לודאי שדינו נגזר, גם אם מדובר במוצר המתבסס על טכנולוגיות חדשניות, עתירות דימיון והשראה.

זה, פחות או יותר, היה סיפורם של מטוסי הקונקורד. כלי הטיס המופלאים הללו שהגיעו – כך היה נדמה לעיתים – מעולם העתיד, הורדו מהשמים בהחלטה גורפת, וכל מה שנותר מהם כיום הינם פגרי אלומיניום מבהיקים המוצגים לראווה במוזיאונים ושדות תעופה שונים ברחבי העולם. 

 

——————

ספור יוצא דופן.         לפני ימים מספר "רחפתי" לי בשמי העיר ניו יורק באמצעות גוגל ארט'. מידי פעם גם ירדתי לשוטט ברחובות הוירטואלים של העיר באמצעות "סטריט וויו". כאשר הייתי מעל לאחד הרציפים בעיר, ליתר דיוק רציף 86 הנושק לנהר האדסון, נתקלתי לפתע במראה של מטוס בהיר עם כנפי דלתא המונח לו בקצה המזח.  מבט מקרוב יותר גילה לי כי הגעתי ל –אינטרפיד המוזיאון לים-אוויר וחלל שמארח בשעריו את מטוס הקונקורד.

אם מישהו בעתיד יכתוב אי פעם את תולדות התעופה האזרחית הוא יקדיש בוודאי פרק מיוחד לקונקורד ללא ספק אחד מהמטוסים היותר מרתקים ומרשימים שנוצרו מעולם. הקונקורד טס בשמים שלנו קרוב ל-30 שנה עד שהושבת וקורקע ונעלם משמי הכדור שלנו, כנראה לעד. הספור הזה יוצא דופן כמעט בכל קנה מידה. טכנולוגיות חדשות ומשופרות רצות מטבע הדברים קדימה כשהן דוחקות בהדרגה את הישנות. כאן התסריט התהפך. אז מה קרה כאן? איך זה קורה שמטוס שנראה כאילו יצא מסרט של מדע בדיוני מבליח בשמיים שלנו לתקופה קצרה יחסית ויורד מהמדף מבלי להשאיר אחריו כל יורש?

הקימור של כדור הארץ.         העיצוב, המתכות, הנדסת הייצור ואוסף הטכנולוגיות החדשניות הפכו את הקונקורד לפלא טכנולוגי של ממש. לא רק בשנות ה-70 של המאה הקודמת כאשר הופיע לראשונה, אלא גם בהשוואה למטוסים של תחילת המאה ה-21. היו לו כנפי דלתא וחרטום חד ומוארך שיצר בעת הטיסה מעין "חור" בשמיים שאליו "נכנס" בהדרגה גוף המטוס כולו. הוא טס במהירות שהיתה פי 2 ממהירות הקול (כ- 1234.8 קמ"ש) , ובגובה של כ-18 קילומטרים היכן שניתן כבר לראות את קימור כדור הארץ. נתוני טיסה של הקונקורד השאירו הרחק מאחור גם את מטוסי הנוסעים המודרנים שמשייטים בגבהים של 10-11 קמ"ש ובמהירות ממוצעת של כ- 800 קמ"ש. חציית האטלנטי לדוגמא, מלונדון לניו יורק, ארכה לקונקורד כ-3.5 שעות בלבד, לעומת 7-8 שעות שלוקח למטוס נוסעים רגיל.

אחת התמונות היותר דרמטיות של הקונקורד (למטה) צולמה באפריל 1985 אי שם מעל הים אירי כאשר היה בגובה של כ-18 ק"מ וטס במאך 2. התמונה צולמה ממטוס קרב טורנאדו שהצליח להתקרב אליו במשך כמה דקות וניתן לראות בה את עקמומיות כדור הארץ. (צלם: אדריאן מרדיט).

 

על פלאים צריך לשלם.          אלא שהיכולות המדהימות הללו שהביאו לקונקורד דימוי יוקרתי של "מטוס מעולם אחר", באו במידה רבה על חשבון הכלכלה. ארבעת מנועי הסילון שלו צרכו כמויות דלק פנטסטיות וגרמו לרעש אדיר, וגם לזיהום אוויר לא מבוטל. כאשר המנועים הללו דחפו אותו אל מעבר למהירות הקול נוצר בום על קולי שהפך למטרד של ממש באיזורים מעליהם הוא טס. במטוס היו כ-100 מושבים בלבד ומחירי הכרטיסים היו יקרים במיוחד, כ-10,000 דולר לטיסה טרנס אטלנטית, מה שהפך אותו למטוס לעשירים בלבד.

עלויות האחזקה הגבוהות של הקונקורד, מגבלות על מסלולי הטיסה – עקב הבומים שיצר, ועליית מחירי הדלקים הפכו את הפלא ההנדסי הזה למוצר יקר במיוחד, וגם לנטל שהלך והכביד על שתי החברות שהפעילו אותו בריטיש אירווייז ואייר פראנס. התרסקות הקונקורד של אייר פרנס ב"גונס" שבצרפת בחודש יולי 2000 – תאונה שהתרחשה כתוצאה מפיסת מתכת שניתקה ממטוס אחר וניקבה צמיג ומיכל דלק, גרמה למותם של כל הנוסעים וצוות הטיסה, והביאה לקרקוע ממושך של כל 14 מטוסי הקונקורד. אחר כך הם חזרו לשמיים לתקופה קצרה עד שקורקעו סופית בשנת 2003.

חיה נדירה ונכחדת.          זה לא עבר בשקט. במשך יותר מרבע מאה הפך המטוס עצמו למעין סלבריטי שכל הופעה שלו, בעיקר ההמראות והנחיתות, משכו למקום צופים רבים. הטיסות סוקרו בהרחבה, גם על רקע העובדה שבין הנוסעים נמנו, לא פעם, מפורסמים רבים ומעצבי דעת קהל.

זמן קצר אחר ההשבתה קמו מועדונים וחוגי מעריצים שיצאו בקריאות נרגשות להציל את הקונקורד, כאילו היה חיה נדירה ונכחדת. ברשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר ישנם עד היום קבוצות פעילות (Save_Concorde) היוצאות בקריאות דומות. לפני כשנתיים הצהירה קבוצה אנגלית שהורכבה מקבוצה של טייסים ובעלי הון כי גייסה כמה עשרות מיליוני דולרים במטרה להטיס אותו מחדש כבר בשנת 2019.

בנוסף, היו מי שהציעו להנציח את הקונקורד באמצעות הצגתו דרך קבע על גבי אסדה מיוחדת בנהר התמזה. ספק אם הרעיונות הללו ייצאו לפועל, ובהחלט יתכן שמהנדסי התעופה בעולם פונים לכיוונים אחרים. כך או כך, חברת בריטיש אירווייס כבר הבהירה שאין לה כל תוכניות להחזיר את המטוס לשירות.

 

רובם של מטוסי הקונקורד מוצגים היום לראווה בשורה של מוזיאונים ושדות תעופה ברחבי העולם.  למי שמעוניין יש אתר מיוחד שמלמד על מקום המצאותם המדויק. חלק מהמטוסים חשוף לכיפת השמיים*, מה שמאפשר לצפות בהם בבית על מסכי המחשב באמצעות גוגל ארט' (ראו למעלה). הם נראים כמו דגמים מסרטי "מלחמת הכוכבים", רק שאלה קרו באמת.

 

————————————————-

• צילומי הקונקורד – גוגל ארט': מוזיאון אינטרפיד, ניו יורק, שדות התעופה אורלי ושארל דגול בפאריז, מוזיאון ברוקלנדס, סוריי, בריטניה, מוזיאון הטכני "סינשיים" גרמניה.

 

————-

תודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה.

אשמח אם תשקל/י את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן שנראית אחרת.