החיים באדום

משפט מתמטי שנבנה עם שדה של חיטה ועצי אורן, מראה ענקית שמרכזת את אור השמש, תעלות מים בוערות ויום של שקט לאומי…אלה הם רק חלק מהרעיונות ההזויים שהוצעו על ידי הציוויליזציה האנושית בניסיונות לתקשר עם תרבויות שאולי נמצאות בכוכבים אחרים.
אחד המועמדים היותר נחשקים ומועמד כמעט ודאי להימצאותם של חיים היה כוכב הלכת השכן, מאדים. במשך מאות שנים ניהלנו עמו מערכת יחסים סוערת שהייתה רוויה באמונות, תקוות והשערות מדעיות, בחלקן מוזרות במיוחד. עם הזמן הסתבר כי החלומות הרבים שתלינו בכוכב האדמדם הזה, היו קצת גדולים עליו, או שלא? 

—————

Paul76A

סקרן, רומנטי ומתעב בדידות.      מצבם של החייזרים בתרבות האנושית מעולם לא היה טוב יותר. די להביט ברשימה הבלתי נגמרת של הספרים, סדרות הטלוויזיה וסרטי המד"ב העוסקים בהם ללא הרף לכל אורכה של ההיסטוריה המודרנית וגם לפני. בכלל, יש לעיתים תחושה שהחוצנים נמצאים כאן מאז ומעולם, אם לא פיזית אז לפחות בהוויה האינטלקטואלית שלנו.

העובדה הפרוזאית לפיה, נכון לרגע זה, לא נמצא ולו שמץ של עדות למציאותם של חיים במערכת השמש, לא כל שכן במרחבי הגלקסיה, איננה מרתיעה אף אחד. המין שלנו, כך נדמה, הינו מין סקרן ורומנטי ומתעב בדידות, וזה נראה כמעט טבעי הרצון הזה לחפש חברים מכוכב אחר.

נראה כי הכוכב השכן, מאדים – הפלנטה הקטנה, הרביעית מהשמש, היה כמעט בחירה טבעית לשמש לנו כחברה. במשך מאות שנים הוא נתפש כעולם שעשוי לארח ציוויליזציה תבונית, כזאת שעשוייה לחלוק עימנו את הבדידות הקוסמית, או שמא, דווקא להזעיף פנים ולאיים על קיומנו.

 

pd0t4e9unckgeelxstoa
לצייר ציורים בקרקע של מאדים – המשורר קרוס (ראו למטה).

צריבה בין כוכבית.      בשנת 1877 צפה במאדים אסטרונום איטלקי בשם ג'ובאני סקיאפָּרֶלִי באמצעות טלסקופ של 22 ס"מ וראה בו מה שפירש כתעלות מלאכותיות ועדות נחרצת לקיומה של ציוויליזציה. הדמיון ניצת. שנה אחר כך העניינים התחממו עוד יותר כאשר ה. ג'י. וולס פרסם את "מלחמת העולמות", והפלישה הגדולה מהמאדים החלה. רגע לפני המאה ה-20, קבלו ה"תעלות" במאדים חיזוק נוסף על ידי אסטרונום אמריקני בשם פרסיוול לוול שהבחין בהן, הפעם  באמצעות טלסקופ גדול יותר (450 מ"מ).

על רקע התגברות סיפורי הפלישה והמפגשים עם חייזרי המאדים, היו מי שהציעו לנקוט בצעדים פרקטיים יותר. אחד מהם היה משורר וממציא צרפתי בשם צ'רלס קרוס (Cros). קרוס ניסה במשך שנים לשכנע את הממשלה הצרפתית כי במאדים מתקיימת תרבות מפותחת וצריך לעשות הכול על מנת לתקשר אתה. הרעיון שלו היה לבנות מראה ענקית שתוכל לרכז את אור השמש ולצרוב צורות הנדסיות שונות על פני הקרקע במאדים,  וכך גם לשדר להם כי בני הארץ נבונים ומתקדמים לא פחות מהם. קרוס לא הצליח לשכנע את הממסד ונפטר עוד לפני שהבין כמה הרעיון שלו היה מגוחך.

Sand Dune Travel Desert Sand Erfoud Morocco
תעלות בוערות בסהרה – מסר לכוכבים אחרים

האמת היא שקרוס לא היה ראשון. עשרות שנים קודם לכן הציע האסטרונום האוסטרי ג'וזף וון ליטרו (Littrow) רעיון משלהב לא פחות. ליטרו שהיה מנהל מצפה הכוכבים בווינה חשב שצריך לחפור שורה של תעלות ענק ברוחב של מאות מטרים במדבר סהרה כך שישקפו צורות גיאומטריות שונות, כגון: משולשים ומעגלים מושלמים. קצת מזכיר את קווי נסקה אבל הרבה יותר מגלומני. התעלות, על פי הרעיון, יוצפו אחר כך במים ובדלק  על מנת להציתם. להבות האש הללו היו אמורות לשדר למאדימים מסר בערך כזה: הי אנחנו יצורים אינטליגנטים ואנחנו כאן.

אנחנו כאן ואנחנו על המפה     רעיון דומה, אסתטי יותר, העלה קרל פרידריך גאוס (Gauss) מי שנחשב לאחד מגדולי המתמטיקאים במאה ה-19. גאוס היה משוכנע שכוכבי הלכת, כולל הירח מאוישים, והוא ביקש ל"דבר" עם תושבי המאדים באמצעות סימנים אופטיים, הלקוחים מהשפה שידע לדבר בה טוב יותר מרוב בני דורו, המתמטיקה. לשם כך הוא הציע להשתמש בשטחים גדולים בטונדרה הסיבירית בהם יינטעו רצועות של עצי אורן בצורה של משולש ענק, כשכל צלע תהיה באורך של כ-15 ק"מ. המשולש יחד עם שלושה ריבועים הצמודים לצלעותיו ימחישו יחדיו את מה שידוע כ-משפט פיתגורס. על מנת ליצור תמונה ברורה יותר את המרווחים בין עצי האורן הציע גאוס למלא בשדות של חיטה.

ניסיתי כאן להמחיש את הרעיון של גאוס (בהגזמה מסוימת) במפה של גוגל ארט'.

Screenshot (265)

רדיו חזק.     הימים של סוף המאה ה-19 היו ימי ראשית הרדיו. הניסויים הראשונים בהפקת צלילים מגלי רדיו, נתנו תקווה חדשה לכל אותם המחפשים אחר חיים בכוכבים רחוקים. האותות האלקטרומגנטים נעים כידוע במהירות האור, ואורך הזמן שבו ינוע מסר רדיו שנשלח, לדוגמא, לכיוון מאדים (או ממנו לכדור הארץ), וזאת כאשר שניהם מצויים במרחק הקרוב ביניהם, הוא כ-4 דקות בלבד!

ההתפתחויות הללו היו כנראה גם הרקע להקמתה בשנת 1891 של קרן פרסים מיוחדת, ה-Prix Pierre Guzman. במסגרת הקרן שנתרמה על ידי משפחתו של קצין צרפתי שנפטר, אמור היה להינתן סכום בסך 100,000 פרנק לאדם הראשון שיצליח ליצור קשר עם אחד מהגופים השמימיים, כלומר לקבל תשובה מתושביה של פלנטה כתוצאה משדר שנשלח ביוזמתו. המאדים, אגב, הוצא מהתחרות משום שנחשב כאתגר פשוט מידי.

 שלושה ימים של דממה.      בין הימים 21-23 באוגוסט 1924 ארע אחד האירועים היותר מוזרים בתולדות הניסיונות לאינטראקציה עם בני המאדים. העובדה שבימים הללו המרחק בין כדור הארץ והמאדים היה אמור להיות קצר יחסית, כ-55.7 מיליון ק"מ בלבד, רגשה מאד את האסטרונומים. אחד מהם, אסטרונום וותיק ואקסצנטרי בשם פרופ' דיויד פק טוד ( Todd) טען בעבר שהקרבה היחסית בין הכוכבים צריכה להיות מנוצלת לטובת ניסיונות קשר רציניים. הוא עצמו ניסה במשך שנים ליישם רעיון של התרוממות לגובה רב עם כדור פורח על מנת למקסם את יכולת התקשורת.

הקרבה הצפויה בין שני העולמות בחודש אוגוסט 1924 נתנה לו את ההזדמנות לה ציפה. לפרופ' חבר צוות של תומכים נלהבים, לרבות קבוצה של קצינים בכירים, והם החליטו יחדיו לקרא ל-3 ימי שקט בארה"ב בהם יתבקשו תחנות רדיו לדומם את המשדר במשך 5 דקות כל שעה, במשך שלושה ימים. ההנחה הייתה שאנשי האדים ינצלו את הקרבה להעביר שדרים וכדאי לכן לשבת בשקט ולהאזין.

ההיערכות היתה קפדנית. קצין ימיה בכיר הוציא מברק מיוחד בנושא לכל יחידות הצי בקריאה לשתף פעולה. ממציא אמריקני בשם צ'רלס פרנסיס ג'נקינס נידב לטובת הניסוי מערכת מיוחדת שהתחברה למקלט רדיו והייתה אמורה להמיר את האותות שיתקבלו רדיו לתמונות שהודפסו על גבי סרט נייר. ולבסוף, לצוות צורף גם מפענח קודים מקצועי למקרה שהמסרים שיגיעו יהיו מקודדים.

בתמונה (למטה) אפשר לראות את מקלט רדיו ואת  המברק המדהים שנשלח על ידי מנהל המבצעים בצי ובו נתנה הוראה ליחידות השונות להאזין בטווח תדרים נרחב ככל שניתן, ולשים לב לכל תופעה חשמלית יוצאת דופן.

 

הפלישה הגדולה.    הניסוי שספג בקורות קשות מהקהילה המדעית, הניב תוצאות מאכזבות. הגיעו אמנם כמה עדויות על רעשים ורחשים לא ברורים, וגם המכונה של ג'נקינס פלטה כמה תרשימים מעורפלים, אבל אלה פורשו כהפרעה של כלי תחבורה, או רעשים אטמוספריים. מאדים בינתיים נשאר שקט. התרגשות תגיע ממקום אחר לגמרי.

14 שנים אחר כך, ביום ה- 30 לאוקטובר 1938, במהלכה של תכנית מוסיקה קלה ברשת CBS, העולם התפוצץ. השידור הופסק בצורה דרמטית לרגל הודעה מיוחדת שנמסרה על ידי השדר אורסון וולס שתיאר בצורה דרמטית פלישה של בני המאדים. תיאור הפלישה גרם להיסטריה המונית ומנוסה של אנשים רבים מבתיהם באזורי ניו יורק וניו ג'רזי. הידיעה לפיה מדובר רק בתסכית רדיו , עיבוד לספר של וולס על "מלחמת העולמות", תחלחל לציבור רק מאוחר יותר.

 עולם קטן, תקוות גדולות.     חיפוש אחר אותות רדיו חריגים שעשויים להיות משודרים מציוויליזציות תבוניות בגלקסיה הינו עדיין אחת הדרכים היותר מקובלות לחפש חיים בכוכבים רחוקים. כאשר אני כותב שורות אלו נעות ורוחשות להן 42 צלחות רדיו במצפה "האט קריק" בהרי קסקייד בקליפורניה (תמונה למטה). הרעיון הוא לנסות ולקלוט אותות רדיו אינטליגנטים ממערכות כוכבים עם כוכבי לכת שיש בהם על פי ההשערה תנאים המאפשרים חיים ע"פ המודל הארצי. זהו חלק מפרויקט המבוצע ביוזמת "סטי" שהוא גוף אמריקאי פרטי שמנסה מזה שנים לחפש אחר יצורים תבוניים בחלל, בעיקר באמצעות האזנה לאותות רדיו.

070913_allen_tel_02.jpg__1240x510_q85_subsampling-2

 

באשר למאדים ההתרגשות מעט שככה. האם יכול להיות שהעמסנו על העולם הקטן הזה, כמחצית מכדור הארץ, תקוות גדולות מידי? העובדה היא שבמחצית המאה האחרונה הכוכב נסרק מקצה לקצה  באמצעות לוויינים, גשושיות ונחתות ורכבי מחקר. לצערנו, אולי לשמחתנו, לא נמצאו, לפחות בינתיים, יצורים ומכונות עם תלת רגליים בנוסח ה. ג'י. וולס.

עדויות של מים קפואים שנמצאו באזורי הקטבים, וכנראה גם מים נוזלים, יחד עם סימנים מסוימים לנוכחות של גז מתאן מצביעים על אפשרות ש-חיים, אם היו, או אם ישנם, הם בצורה של מיקרואורגניזמים זעירים החבויים אולי באדמה של הכוכב.

 מסע אל העיר של בני האינקה.     תוכנת גוגל ארט' הנסמכת על צילומים של המאדים שהתקבלו לאורך השנים מלווינים וחלליות מחקר, מאפשרת היום לכל אדם עם מחשב סביר לערוך מסע אקספלורציה מרגש בכוכב.

ממש ליד הקוטב הדרומי של הכוכב אני מזהה את המקום המכונה: העיר של בני האינקה (למטה). על פני רצועה רחבה של השטח האדמדם נראית רשת רחבה של רבועים כמעט סימטריים, באופן די מדהים. בזמנו, כאשר זוהו הצורות הללו לראשונה על ידי המדענים של החללית האמריקאית, מארינר 9, הן נראו להם כמו חורבות של עיר קדומה הנראית מהחלל, לכן גם כונה האיזור כולו:  עיר האינקה. ההסברים הניתנים היום לגורמים של התצורות המוזרות הללו באים משני כיוונים: רוחות וסופות חול עזות שהסיעו ענני חול אדירים ויצרו דיונות עצומות וצורות בפורמט הנראה כיום, או כוחות טקטוניים, כוחות סחף ואירוזיה שיצרו וחרטו את "הריבועים" הללו לאורך זמן.

עיר האינקה3.png

 אם רוצים ועם טיפה שכנוע אפשר להסביר את "עיר האינקה" כעדות לפעילותה של תרבות קדומה ותבונית שאולי הייתה כאן פעם. גילו של המאדים, דומה פחות או יותר לזה של כדור הארץ (כ-4.6 ביליון שנים!) מה שמעניק מספיק זמן להתפתחות אפשרית של חיים בצורה כזאת או אחרת. לאבולוציה דרכים משלה, וסביר להניח, לפחות על פי הניסיון הארצי, שחיים עשויים להתהות גם במקומות בהן האטמוספירה קלושה והכימיה מעט שונה. אבל מוטב לעצור כאן. יש ברחבי "שביל החלב" מספיק מקומות שיכולות לשאת עימם בקלות רבה את הרומנטיקה הבלתי נדלית של המין שלנו.

——————————————-

———————

 

תודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה.

אשמח אם תשקל/י את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן שנראית אחרת.

Other Amount: ILS

השאר תגובה