רחוק שקשה לתפוש
אני עומד עם אורי במרפסת ומצביע לכיוון השמש, מבלי להביט בה ישירות. “השמש מאד מסנוורת למרות שהיא מאד רחוקה, 150 מיליון קילומטר”, אני אומר לו. אורי מכווץ עיניו ומנסה לגנוב בה מבט קצר. “אוף! היא כל כך חמה”, הוא רוטן. “…לאור שלה לוקח 8 דקות להגיע לכאן? וזה עוד כלום. בלילה כאשר אתה מסתכל בשמיים ורואה שמשות אחרות, כלומר כוכבים, אתה רואה אורות שיצאו לדרך לפני עשרות ומאות ואלפי שנים, עד שהגיעו למרפסת שלנו”.
קצת קשה להמחיש לילד בן 6, נבון ככל שיהיה, גדלים ומידות של הקוסמוס העצום שמסביבנו. קשה גם להמחיש לעצמנו. התפתחות מדע האסטרונומיה ושכלולם של כלי המחקר והתצפית ב-100 השנים האחרונות ציירו לנו יקום מדהים בממדיו. המספרים נראו פנטסטיים ובלתי נתפשים. לדוגמה, הכוכב הקרוב ביותר אלינו, שמש חיוורת בשם פרוקסימה קנטאורי, נמצא במרחק של כ-4.25 שנות אור מאתנו – זה המרחק אותו עושים הפוטונים של האור, הנעים במהירות של כ-300,000 ק”מ בשנייה, במשך 4.25 שנים.
מספרים עם הרבה אפסים
המחשבונים האישיים של היום יודעים לטפל במספרים עם הרבה אפסים. שנת אור אחת שווה לכ- 9,460,730,472,580.8 ק”מ. מכפילים את המספר הזה ב-4.25 שנות אור ומקבלים את המרחק לכוכב השכן שלנו – קצת יותר מ-40 טריליון קילומטרים! ואלה עדיין המספרים הקטנים. קוטרה של הגלקסיה שלנו, גלקסית שביל החלב, הינו כ- הוא 100,000 שנות אור! כמה זה בקילומטרים? תכפילו שנת אור אחת – 9,460,730,472,580.8 ק”מ ב-100,000 ותקבלו מספר גדול במיוחד. ואם רוצים למתוח עוד טיפה את משחק המספרים הזה, אפשר גם לציין את העובדה, איך לומר.. הבלתי נתפשת הזאת שביקום הנראה שלנו יש בין 200-300 מיליארדי גלקסיות, פחות או יותר בסדרי הגודל של גלקסיית שביל החלב שלנו, שמכילה בעצמה כ-200 מיליארד שמשות! האם יש בכלל אפשרות להכיל את המספרים הללו?
“מלחמת הכוכבים” – ספינות ש”קופצות” בחלל הבינכוכבי:
אורי- “דווקא הכוכבים נראים לי מאד קרובים. איך זה שבמלחמת הכוכבים הגיבורים נעים מכוכב לכוכב במהירות כזאת? איך זה שבחלל שרואים בטלוויזיה מגיעים לכל כוכב כל כך מהר? זה רק במדע הבדיוני”, אני משיב, “וזה לא מדע אמתי. המרחקים האמתיים בין הכוכבים הם כל כך גדולים שאין היום, וגם לא בעתיד הקרוב, כל דרך מעשית להגיע אליהם. הסופרים של המדע הבדיוני ממציאים כל מיני טכנולוגיות דמיוניות שעוזרות לגיבורים, שהם בדרך כלל בני כדור הארץ, לנוע בעזרת ספינות במהירויות עצומות “מעבר” למהירות האור, או “לקפוץ” ממקום למקום במרחבי הגלקסיה”.
פליאה קשה לעיכול
קשה להאשים את סופרי הסאיינס פיקש’ן. המספרים והנתונים המתקבלים בתצפיות ובמחקרים של האסטרופיזיקה המודרנית מטלטלים אותנו ומביאים את תחושות הפליאה וההשתאות עד לקצה. סכום ביניים: היקום נוצר במפץ קוסמי שארע לפני כ-13.8 מיליארד שנים. אנחנו רואים היום גלקסיות במרחקים של כ-13 מיליארד שנות אור. אנחנו לא רואים גלקסיות – יחד עם מאות מיליארדי הכוכבים הנכללים בהן, שאורן עדיין לא הגיע אלינו. וכל היקום הזה, וזו עוד עובדה שקשה להבנה – מתפשט במהירות הולכת וגדלה כתוצאה מכוח שמהותו לא ברורה, המכונה: Dark energy.
מיקומנו בגלקסיה (סימולציה של Stellarium):
האם אפשר באמת להבין ולהכיל את המספרים הללו הנקשרים בממדיו של היקום? ואיך למשל אפשר להתייחס לכמה מההשערות המשונות העולות וצומחות מהם? כמו למשל אותה השערה ההולכת ותופשת אחיזה מסויימת באסטרופיזיקה התיאורטית, ולפיה המפץ הגדול שיצר את היקום שלנו, הוא רק אחד מתוך אינסוף מפצים קוסמים שהתרחשו ויצרו אין סוף יקומים? לעיתים נדמה שאברי הראייה והחישה שלנו, כמו גם יכולות החשיבה והתודעה באמצעותן אנו מפרשים את האותות – כולם תוצרים של מיליוני שנות אבולוציה בסביבתו הפרטית של כוכב הלכת שלנו – פשוט אינם מסוגלים לעכל זאת.
גם לא סופרי הבדיון. כמו שכתב לאחרונה פרופ’ מיכאל שטראוס אסטרופיזיקאי ידוע מאוניברסיטת פרינסטון: היקום שלנו הוא ענק ועצום מידי גם לסופרי המד”ב בעלי הדמיון הגדול ביותר.
“תגיד אורי, אתה רואה את הנמלה הזאת שם על הקיר? נמלים הינם יצורים אינטליגנטים ומאד חברתיים. בוא נדמה כעת שהנמלה הפועלת הזאת יכולה ללכת כל הזמן בלי לעצור, מין נמלה גיבורה כזאת – הי, לא נראה לי שנמלה יכולה להיות סופרמן”, הוא מיד משיב לי. “עזוב, זה רק בדמיון. נגיד כעת שאנו מטילים על הנמלה שלנו משימה להקיף את כדור הארץ. מהירות ההליכה שלה היא 5 ס”מ לשנייה, והיא הולכת, נניח, בקו ישר, יוצאת לדרך מכאן וחוזרת ממש לכאן, למרפסת. זו כמובן משימה לא פשוטה אם זוכרים שהיקף כדור הארץ הוא 40,075 ק”מ. ועכשיו, מבלי שתישאר מתוח מידי, אני כבר אומר לך שלא כדאי לחכות לנמלה שלנו כי זה ייקח לה 25.4 שנים”!
עולם של נמלים
במובן מסוים דומה ספורה של אותה נמלת-על לספורם ומצבם העכשווי של בני האדם ביקום. בדומה לאדם, אורך חייה של הנמלה קטן ואפסי (כמה חודשים), וזאת ביחס ללוח הזמנים הקוסמי הנאמד במיליארדי שנים. גם היא אינה יכולה לצאת לנסיעות, או במקרה זה, הליכות ארוכות מידי. עולמה צר, וגם אם תיעזר בחכמת הקן כולו, ספק רב אם היא תוכל להבין ולתפוש מה בדיוק קורה שם מעבר ל”סביבה” הקרובה שלה, נניח כמה עשרות, או מאות מטרים לאורך הדרך?
כל הסימנים מלמדים שמצבנו, בני ההומו סאפיינס טוב קצת יותר. בכל זאת פתחנו תבונה ייחודית וטכנולוגיות שאמורות לספק תשובות באשר למה שנמצא שם מעל ומעבר. נכון שיש עדיין שאלות ותמיהות והפתעות בלי סוף, והעולם שלנו הוא בלתי צפוי בעליל, אבל למזלנו, מעבר לסקרנות האובססיבית, אנחנו גם יודעים לתהות ולהשתומם, וגם לצעוק וואו, וכל אלה, מן הסתם, הם מרכיבים חיוניים בספור ההצלחה של המין שלנו.
—————————
———————————————–
תודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה.
אשמח אם תשקל/י את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן שנראית אחרת.