הייתה ואיננה

החודש התפרסמה עבודת מחקר של צמד מדענים אמריקני שמניחה יסודות להשערה מסקרנת במיוחד, לפיה,  הציוויליזציה האנושית איננה בהכרח הראשונה שקמה בכדור הארץ, ויתכן שאי שם בעבר הקדום, מיליוני שנים קודם זמננו, פרחה ושגשגה כאן תרבות תבונית. מה שמרגש ברעיון הזה, גם אם הוא תיאורטי בלבד, הינה העובדה שמבחינת לוח הזמנים של כוכב הלכת שלנו, התסריט הזה בהחלט אפשרי. אנחנו התקדמנו עם זה עוד מעט…

——————–

משמיד ראיות עיקש 

הנצח שייך לאגדות. עד כמה שזה נשמע לא נעים, כל מעשי ידינו להתפאר הולכים ונעלמים עם הזמן. הבית המארח שלנו – כדור הארץ עם הלוחות הטקטוניים, האטמוספירה ומערכת האקלים שלו, הוא משמיד ראיות עיקש במיוחד. תנו לו את הזמן, כמה אלפי, או מאות אלפי שנים ויותר, וכל מה שהתרבות שלנו יצרה ופיתחה – כבישים, בתים, בניינים, תעשיות, מכונות, חפצים, וכד' – הכול נשחק, נשבר, מתפורר, נערם בבוץ ואבק, מתכסה מים, או בחורש, ובקצור, נעלם כלא היה.

בצילום טחנת קמח נטושה בעמק הטחנות (Valle dei Mulini) ליד העיר סורנטו באיטליה. במאות הקודמות נבנו כאן 4 טחנות קמח מאבן מקומית. הן ננטשו בשנות ה-40 של המאה הקודמת:

בדיוק על הרקע הזה התפרסם לאחרונה מחקר מדעי תחת הכותרת: ההיפותזה הסילוריאנית (Silurian hypothesis). השם: סילוריאנים לקוח מאותם זוחלים דמיוניים דמויי אדם שהופיעו בכמה מסדרות המד"ב הקלאסיות של ד"ר הו, החל משנות ה-70 של המאה הקודמת. 

 המחקר שערך צמד מדענים אמריקני, ד"ר גאווין שמידט מנאס"א וד"ר אדם פרנק, אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק, מרמז על האפשרות שההתנהגות הקפריזית הזאת של כוכב הלכת שלנו, עשויה, לפחות באופן תיאורטי, להסתיר מאתנו ציוויליזציות קדומות שאולי פרחו ושגשגו אי פעם בכדור הארץ הקדום, מיליוני שנים מהיום.

Credit: Silurian culture. University of Rochester illustration Michael Osadciw

מצמוץ של עין

לוח הזמנים של הפלנטה שלנו יכול להכיל בלי כל בעייה מיוחדת תסריט מהסוג הזה. חיים מורכבים בכדור הארץ כגון חרקים, בעלי חיים ימיים וזוחלים הופיעו בעולם שלנו לפני 300-400 מיליוני שנים. שרידי מאובנים שנמצאו מלמדים אותנו שההורים הישירים והנבונים שלנו, ההומו סאפיינס, הופיעו כאן "רק" לפני כ-300,000 שנים שזה באופן יחסי זמן זעיר במיוחד, מין מצמוץ של עין. האם יתכן שבמהלך עשרות ומאות מיליוני השנים שהיו, בין לבין, התפתחו להם חיים מסוג כזה או אחר, לרבות מינים נבונים?  

צריך מיד לומר שבמחקר עצמו החוקרים אינם טוענים שהיו בעולם סילוריאנים, או יצורים תבוניים אחרים. המטרה, לפי דבריהם, הינה להציג צורת התבוננות חדשה בעברו הרחוק של כדור הארץ, לרבות שורה של שיטות ודרכים שעשויים לסייע בזיהוי תרבויות מתועשות שאולי היו ונעלמו מהרקורד של הכוכב.

מחשב בן אלפיים 

הספור הזה איננו פשוט, כפי שמציין צמד החוקרים; ״האזורים העירוניים של האנושות מהווים כיום רק כ -1% משטח פני כדור הארץ. ללא תחזוקה מתמדת, מבנים נוטים להיבלע בטבע בתוך כמה עשורים״, יתר על כן, הם מוסיפים, ״אחרי כמה מיליוני שנים, כל זכר פיזי לציוויליזציה כמו שלנו עלול להיעלם. התבוננו שוב בטחנות הקמח של סורנטו! האם הם יהיו כאן עוד מיליון שנה?

תהליכי השחיקה וההעלמה הללו קורים גם לפריטים מורכבים וטכנולוגיות מתקדמות. המחקר מביא את ספורה של ה-אנטיקיתרה (Antikythera) – מכונת חישוב אנלוגית שנחשבת בעיני רבים כמחשב הראשון בעולם. המכונה המופלאה הזאת נמשתה משרידיה של ספינת משא עתיקה שאותרה בשנת 1902 ליד האי היווני אנטיקיתרה, ונשארה בלתי מזוהה במשך עשרות שנים. משך הזמן שעבר מאז שהמכונה נוצרה ביוון העתיקה ועד לגילויה הינו כ-2,200 שנים בלבד. זה הכל. 

האנטיקיתרה – מכונת חישוב אנלוגית – המאה השנייה/ראשונה לפנה"ס

רסיס קטן של חיים

ומה באשר למיני החיים השונים? הספור כאן דומה. המחקר של חיים קדומים, כותבים פרנק ושמידט,  מתבסס בעיקרו על חקר מאובנים. אלא שמספרם של בעלי החיים ההופך למאובנים הינו קטן מאד. ״כולנו ראינו את שרידי היצורים העתיקים המוצגים במוזיאונים, אבל הדגימות האלה מייצגות רק רסיס קטן של חיים על פני כדור הארץ. אורגניזמים הופכים למאובנים רק בתנאים מאד מסוימים. מינים נכחדים יכלו להיות להגיע למיליונים רבים, ואף אחד מהם לא הפך למאובן".

דוגמה מובהקת הינם הדינוזאורים. ממאות מיני הדינוזאורים השונים שרעמו על פני כדור הארץ במשך כ- 165 מיליוני שנים(!) ונעלמו לפני כ-65 מיליוני שנים, נתגלו רק כמה אלפים בודדים של דגימות מאובנות. ובהמשך לכך, הם מציינים: ״בהתחשב בשיעור גילויים של שרידי המאובנים מאותה התקופה, ברור כי מינים החיים זמן קצר יחסית, כמו ההומו סאפיינס, עשויים שלא להיות מיוצגים כלל ברקורד המאובנים".

מתקנים את החנקן    

הדרך שהחוקרים מציעים לחפש את אותם שרידי תרבויות של פעם הינה לחפש סימנים ואנומליות ברקורד הגיאולוגי של כוכבי הלכת. לדוגמה בחינת האיזוטופים של יסודות כגון חמצן, פחמן וחנקן. מסתבר כי מאז תחילת המהפכה התעשייתית שרפנו דלק מאובנים בכמויות עצומות, יותר מ-500 מיליארד טונות של פחמן (שעלה לאטמוספרה), מפחם, נפט וגז טבעי. השריפה של הדלקים הללו משנה את יחס האיזוטופים הטבעי בין האיזוטופים של הפחמן (איזוטופ 12 ואיזוטופ 13) כפי שנמצא באופן טבעי בקרקע, בימים ובאטמוספירה. את השינוי הזה ניתן לזהות בסלעי המשקע ולשייכם לפעילותה של תרבות מתועשת, לפחות על פי המקרה שלנו.

טביעת אצבע כימית נוספת שאפשר לנסות לאתר הינה מציאותו של חנקן "מתוקן" בשכבות הקרקע. הציוויליזציה התעשייתית שלנו, כך המחקר, מצאה דרכים מלאכותיות לשנות את המבנה שלו, וזאת באמצעות שבירת הקשרים הכימיים החזקים המחזיקים את אטומי החנקן ביחד, בזוגות באטמוספרה. ה"תיקון" הזה נעשה במטרה להשתמש באטומי החנקן היחידים ליצירת דשנים חנקניים המיועדים להעשרת הקרקע ושפור הצמיחה של הגידולים. השימוש בדשנים הללו הוא כל כך נפוץ  עד שהוא ניתן כבר לזיהוי בסלעי משקע המרוחקים מאד ממקומות ישוב.

UN Photo/Martine Perret -פלסטיק בכל מקום

ישנן גם הצעות אחרות, כמו למשל חיפוש שרידים של נשורת רדיואקטיבית, וכמובן חיפוש פלסטיק – אותם חומרים סינתטיים וחצי סינתטיים שהציוויליזציה שלנו כל כך אוהבת (אנחנו מייצרים מאות מיליוני טונות של חומרים פלסטים מידי שנה) וניתנים לאיתור בטווחי זמן ארוכים במיוחד.

ונניח ש…    

למה שלא נתקדם עם הסיפור הזה עוד מעט, ונערוך ניסוי מחשבתי קטן לפיו יצורים נבונים, בדומה ל"סילוריאנים" של ד"ר הו, אכן היו כאן לפנינו. ראשית כמה עובדות; לאחר אבולוציה של כמה מיליארדי שנים הופיע בתקופה המכונה: תור הקרטיקון – לפני כ-145 מיליוני שנים, מגוון עצום של בעלי חיים. לצד הדינוזאורים ותניני הענק יופיעו, מאוחר יותר, לפני כ-80 מיליוני שנים, דינוזאורים טורפים שעל פי כל הסימנים היו אינטליגנטים בצורה ניכרת מבעלי החיים בסביבתם. בלט בהם הטרודון (Troodon) (בתמונה משמאל) שהיה עם מוח גדול יחסית וכנראה נבון במיוחד. עד כדי כך שגיאולוג וחוקר מאובנים קנדי בשם ד"ר דייל ראסל טען כי לולא ההכחדה הגדולה של הדינוזאורים – לפני כ-65 מיליוני שנים, הטרודון היה מתפתח להיות דינוזאוריד, יצור תבוני כמו האדם.

עד כאן העובדות הנסמכות על חלקי שלדים ומאובנים שנמצאו במקומות שונים בעולם. נניח כעת שיצור הדומה ל-טרודון הופיע כבר כמה עשרות מיליוני שנים קודם לכן, בסוף תור הטריאס – לפני כ-200 מיליוני שנים. האבולוציה לא נעצרה כאן והטרודון שלנו הפך בסופו של תהליך שארך כמה מיליוני שנים ליצור עם גולגולת תפוחה במיוחד ותבונה שאפשרה לו להתרבות ולהקים תרבות טכנולוגית מהסוג המוכר לנו. מה ארע אחר כך? אילו הם תסריטים המתאימים יותר לסופרי המדע הבדיוני. לענייננו אפשר רק להוסיף שהתרבות הטרודונית יכלה להיעלם מהעולם מהרבה סבות, לרבות אותו אסטרואיד ענק שלפני כ-65 מיליוני שנים, גרם כנראה למות הדינוזאורים, יחד עם מגוון עצום של בעלי חיים אחרים, 

"Dinosauroid." Sculpture by Dale Russell and Ron Seguin, 1982 
Canadian Museum of Nature, Ottawa, Canada

האם תסריט הטרודון, או משהו דומה לו, עשוי להיות נכון? כל הסיכויים שהוא מופרך ביסודו. ובכל זאת, לאלה הספקנים ואוהבי תיאוריות קצה, הנה כמה נקודות למחשבה: על פי הניסיון שלנו מספיקים 300,000 שנים לפתח ציוויליזציה טכנולוגית, ובהיסטוריה בת מיליארדי השנים של כוכב הלכת שלנו, זה משול לשבריר שנייה. גם כמה מהתכונות הבסיסיות של העולם, למשל העובדה שהטבע, בהינתן מספיק זמן, הינו מחק יעיל במיוחד, והאבולוציה, מעצם טבעה, בלתי צפויה, עשויים לעזור כאן.  כל השאר, ספקולציה.

 ————————–

—————————————————————