הסיפורים שמתחת לפרקט

הסודות והספורים האפלים שרשם נגר צרפתי צעיר על גבי כ-70 לוחות עץ, אי שם בשנות ה-80 של המאה ה- 19 נועדו מלכתחילה להישאר חתומים ולהיחשף רק בעתיד הרחוק. כאשר מעיינים בהם, קל גם להבין למה.  

——————–

אגם וטירה ימי ביניימית עתיקה

קשה לדעת מאיפה להתחיל את הספור המוזר הזה. יש כאן הרבה מרכיבים משונים, מרגשים וגם מפתיעים. יכול להיות שכדאי פשוט להתחיל בסיור קטן במקום ההתרחשות עצמו: עיירה כפרית עתיקה בשם כרוטס (Crots) בהרי האלפים, אי שם בדרום מערב צרפת. אני משוטט ברחובות העיר בעזרת תוכנת "סטריט ויו" של גוגל ארט' (ראו למטה). בדרומה של העיר אני יכול לראות מרחוק בארמון מפואר – טירה ימי-ביניימית המכונה:Chateau de Picomtal .

 

ראשיתה של הטירה במבני עץ שהוקמו במקום כ-1000 שנים לפני זמנינו. במשך השנים נוספו לה מבנים, לרבות ארבעת מגדלים כהים המייחדים אותה. עם השנים עברה הטירה כמה וכמה בעלויות, ומטבע הדברים, גם כמה סדרות של שיפוצים, כאשר האחרונה שבהם הייתה בשנת 2000. היום משמשת טירה כמקום אירוח לתיירים שחפצים בנוף אלפיני ובמראה הקסום של הסביבה, כולל אגם בשם: Serre Ponçon lake. מה שלא מספרים להם, לפחות לא באתרי ה"בוקינג" למיניהם, זה מה שקרה שם במהלך השיפוץ המקיף שנעשה במקום לפני כ-18 שנים.

הסודות שמתחת לרצפה

כאשר החלו לפרק את לוחות העץ הישנים מהפרקט בכמה מהחדרים העליונים התגלה גילוי מפתיע למדי. על גבם של כמה מעשרות הלוחות שהוסרו ממקומם נמצאו חרוטים בעיפרון טקסטים ארוכים וקצרים בשפה הצרפתית. מי שהיה חתום עליהם היה יואכים מרטין (Joachim Martin) – נגר אמן, תושב העיר כרוטס, שהיה אחראי על השיפוצים שנעשו ב-Chateau de Picomtal כמאה עשרים שנים קודם לכן, בשנת 1881.

חוקרים שקראו את הטקסטים נדהמו לגלות כי לא מדובר בנתונים כלשהם על המבנה, או בשרבוטים סתמיים. לוחות העץ, כך הסתבר, הכילו יומן אישי וחושפני ששפך אור לא רק על חייו של יואכים עצמו, אז בן 36, אלא גם על אורח חייה של העיר הכפרית, במחצית השנייה של המאה ה-19. הנה לדוגמה אחד הטקסטים מיומן הפרקט של יואכים (למטה): ״בן תמותה שמח, כאשר תקרא זאת כבר לא אהיה. הֱיֵה נבון ממני כאשר הייתי בין הגילאים 15 עד 25 כל מה שהיה לי בראש זו שתייה ואהבה. עושה מעט, מבזבז הרבה…". ובלוח אחר: ״ הספור שלי הוא קצר אמתי וכנה, מפני שאיש אחר מלבדך לא יראה זאת״.*

זו הייתה פילגשו המוכרת של אחד מידידי

קל להבין מדוע הוא חשב כך. כנגר-אמן ידע יואכים ששיפוצים נעשים בטירות מן הסוג הזה כל כמה עשרות שנים ויותר. מה שאומר שסודותיו יהיו שמורים היטב לזמן רב, נסתרים מעין כל מתחת לרצפת החדר. כאשר יקרא בהם הנגר העתידי, מן הסתם במהלך השיפוץ הבא, הוא, יואכים כבר לא יהיה כאן. אוליבר בודון (Boudon) היסטוריון מאוניברסיטת הסורבון בפאריז שחקר את הסיפור הזה בהרחבה ואף כתב ספר בנושא (בצרפתית), טוען כי מדובר באדם נבון ורגיש. כאן צריך להוסיף כי הטקסטים של יואכים אינם קלים לעיכול. כאשר קוראים אותם, אולי קל יותר להבין את הנרטיב האפל שמככב לא פעם בסדרות פשע מהמאות הקודמות.

"בשנת 1868 עברתי בשעת חצות ליד דלת אורווה. שמעתי גניחות. זו הייתה פילגשו של אחד מידידי הוותיקים והיא כרעה ללדת". עם הזמן, יואכים כותב, אותה אישה ילדה ששה ילדים, ארבעה מהם קבורים באורווה. זו לא הייתה האם שהרגה אותם, מבהיר יואכים, אלא המאהב שלה – חברו הטוב בנימין. אותו בנימין, כך מספר יואכים, נסה גם לפתות את אשתו: "הוא מנסה כעת להרוס את הנישואים שלי. כל מה שאני צריך לעשות זה להגיד מלה אחת ולהצביע על האורווה, והם כולם יכנסו לבית הסוהר. אבל לא אעשה זאת. הוא חבר שלי מאז הילדות, ואמו היא (גם) הפילגש של אבי". (למטה).

דת, שקרים וסקס

במקום אחר, יוצא יואכים גם נגד האב לאגייה, הכומר המקומי.  "ראשית אני מוצא את זה מאוד לא בסדר איך שהוא תוקע את האף בעסקי המשפחה שלנו. שואל אנשים איך הם מתעלסים עם נשותיהן?…רוצה לדעת כמה פעמים בחודש?…צריך לתלות את החזיר". אגב, ההיסטוריון הצרפתי הצליח לאתר כמה פטיציות מאותה תקופה שנשלחו כנגד הכומר בעיירה. על אחת מהם היה חתום הנגר יואכים מרטין.

על פי דובון, יואכים מרטין חי בין השנים 1842-97 והיו לו ארבעה ילדים. היומן עצמו נכתב במהלך תקופה של כמה חודשים בין השנים 1880-1881. התקופה שבה נולד וחי יואכים מכונה "אביב העמים" וראשיתה במהפכה של 1848 בה הורד המלך הצרפתי מהשלטון. בשנים ההם החלה בצרפת (ובמדינות אירופאיות נוספות) סדרה של מאבקים מדיניים וחברתיים אשר כוונו, בין היתר, להעניק זכויות לאיכרים ולפועלים. ספק אם יואכים היה מעורב באירועים הללו, נראה שהוא בחר לעשות מהפיכות בדרך שלו.

מדוע בקש יואכים לפרסם את סודותיו רק אחרי מותו? האם חשיפת הדברים הייתה חלק מייסורי המצפון שלו? למה הוא לא פנה לשלטונות? התשובות לשאלות אלה, או אחרות, אינן ברורות וספק אם יתבררו אי פעם. אני נכנס שוב לאתר המכירות של Château de Picomtal כדי לבדוק זמינות של חדרים. בחודשים הקרובים הארמון תפוש!. ובכל זאת, אם רק היה אפשר הייתי הולך על הסוויטה של בוניפציוס. כאשר אתה לא מכיר את הסביבה תמיד כדאי ללכת על שם של קדוש. חוץ מזה, לך תדע על מה אתה פוסע שם.

—————

 —————————————

  * המקורות לכתבה נסמכו על כמה בלוגים בשפה האנגלית, ויקיפדיה וכתבה מקיפה באתר הבי.בי.סי. צילומי הלוחות – אתר הבי.בי.סי.

—————–

תודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה. אשמח אם תשקל/י את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן שנראית אחרת.