כתוב שיר כל יום

בסביבה רעשנית ועמוסת אינפורמציה כמו היום זה לא קל להיות אדם מפוקס, יצירתי ופרודוקטיבי. מי שמנסה לסייע לנו להרים מעט את הראש הן עשרות רבות של אפליקציות ה-To do list שמציעות לעשות סדר עם המשימות (והתוכניות) שיש לנו לזמן הקרוב, או הרחוק.

לעיתים זה יכול להיגמר לא טוב. בעצם, תלוי את מי שואלים.

ים של הפרעות-

זמנים קשים עוברים על בני המין שלנו, לפחות במה שנוגע לנתונים ומידע. היה כבר מי שאמר שהעומס הפנטסטי של האינפורמציה, במיוחד בעשור האחרון, גורם לכך שהמין האנושי כולו נכנס לסוג של הפרעת קשב. וברצינות, תחשבו על כל אותה הרעשה בלתי פוסקת של התראות, גירויים והסחות הדעת שאנחנו חשופים להם יום ולילה כתוצאה מגחמותיה של הטכנולוגיה החדשה. איך אפשר להתרכז עם כל אותן שיחות הטלפון, המיילים, הודעות ה-סמס וה-ווטסאפים, ההתרעות שיוצאות בקול תרועה מהסלולר, התזכורות למיניהן וגם ההרעדות וההבהובים הבלתי פוסקים של מסכי הניידים והטלוויזיה? העובדה הפשוטה היא שאנחנו מייצרים יותר אינפורמציה ממה שאנחנו יכולים לעבד. זו איננה בהכרח צרה גדולה מידי, אבל מה שברור, ולא צריך מחקרים מדעים כדי להבין זאת, זה שמטר הנתונים הניתכים על החושים שלנו לא עושה לנו טוב.

מחשבות רזות ומפוזרות-

מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט ביטא זאת יפה באחת ההרצאות שלו: מכשירים שמספקים אינפורמציה מידית, ושפע המידע שאנשים נחשפים אליו באמצעות המיילים, ומקורות אחרים, עשויים להשפיע על תהליך החשיבה, לחסום חשיבה עמוקה, לעכב את יצירת הזיכרונות ולהפוך את הלמידה לקשה יותר. מצב זה של "עומס יתר קוגניטיבי" מתבטא בירידה ביכולת להשגה ושמירת המידע, וכישלון ביכולת לחבר זיכרונות לחוויות המאוחסנות בזיכרון לטווח הארוך, וכך מותיר את המחשבות "רזות ומפוזרות".

מה עושים? אחד מהפתרונות מגיע מהטכנולוגיות עצמן וכולל שורה של יישומים שמסייעים לנו להרים את הראש, ולעשות קצת סדר. מזכיר קצת את תעשיות הנשק. אנחנו מייצרים כדורים שהורגים אותנו, ובתגובה – מייצרים אפודת מגן שמגנה עלינו מהם, מה שמחייב פיתוח קליעים חזקים יותר, ובתגובה, אפודים חסינים יותר, וכך הלאה.

שרבוטים בפתק צהוב-

בשנים האחרונות הופיעו מגוון של אפליקציות מהסוג של To do lists מעין רשימות עֲשֵׂה דידקטיות שאמורות לארגן לנו את החיים ולאפשר לנו לשרוד בעולם האינפורמציה הגועש. נכתבו כבר אינסוף מאמרים ועצות כיצד לבנות ולנסח את המשימות הללו כך שהם יהפכן אותנו לאנשים יצרנים ויעילים יותר. אבל בסופו של יום התוכנות הללו בעצם מציעות לנו יומן עם דפים ריקים אותם אנחנו צריכים למלא עם משמעות. זו פחות או יותר העסקה שעולם הטכנולוגיה מציע לנו היום בתמורה למהומה הגדולה שיצר. עוד נשוב לכך.

בפורמט הנייר המוכר שלהן, תוכנות ה-עשה הינן עולם ומלואו, שראשיתו בעבר הרחוק. הן כוללות רשימות ושרבוטים שנכתבו (ונכתבים) בכתב יד במקומות שונים ומשונים בסביבה שלנו, החל בדפי יומנים, מחברות ופנקסים של פעם, וכלה בפתקים מזדמנים הנעוצים על גבי לוחות שעם, או מודבקים בדלתות המקרר, או ארון המטבח.

ההסטוריה מלאה בידוענים – רשמי רשימות מובהקים שהפליאו לנסח את משימות החיים שלהם. הנה לדוגמא רשימת משימות מאויירת של וודי גאטרי (Guthrie) המלחין וזמר הקאונטרי האמריקאי המפורסם שחי במחצית המאה הראשונה של המאה ה-20. הרשימה, כפי שתראו, מדוייקת ופשוטה: אהוב את אמא, אהוב את אבא. הישאר שמח, כתוב שיר כל יום…

להתעניין במידות של השמש (ג'ובני)-

 הרשימות הן הרבה יותר מסתם רשימות, טען בזמנו הסופר והפילוסוף האיטלקי אומברטו אקו. בראיון שנתן בזמנו לשפיגל אונליין, אקו דיבר עליהן במובנים של אינסוף וטען שהם חלק מההסטוריה של האמנות והספרות_

ואם מדברים על הסטוריה ואמנות, הנה רשימת ה-עשה המרתקת מכולן. אתר המדיה Open culture מביא את ספורה המרתק של הרשימה שנכתבה אי שם בסוף המאה-15. המחבר שלה הוא לא אחר מאשר ליאונרדו דה וינצ'י. דה וינצ'י נהג לשאת עמו מחברת שבה כתב (וצייר) כל מיני רעיונות ומשימות שצריך לבדוק, לחקור או לנסות להבין. כאשר מדובר באיש אשכולות יוצא דופן וגאון של ממש לא פלא שרשימת ה-עשה שלו היא אחרת. אין שם תזכורות בנוסח של "לקנות בקבוק חלב 3%" אלא רק כאלה שנועדו להשיג ידע כזה או אחר, ובעיקר לנסות ולהשביע את יצר הסקרנות והפליאה.

הרשימה שנמצאה באחד מספריו תורגמה לאנגלית על ידי רוברט קרולויטש (Krulwich) היא לא תמיד ברורה (לאו דווקא בגלל שנכתבה בכתב ראי), מה שלא מפתיע במיוחד אם זוכרים שליאונרדו, גאון ככל שיהיה, לא יכל לדעת שהיא תופץ בעולם באמצעות רשת האינטרנט, למעלה מ-500 שנה אחר כך.

הנה הרשימה בשפת המקור, באנגלית  ובעברית שלי:

 

 

קארמה של מתחיל-

אני מתבונן במשימה ה-לפני אחרונה ברשימה: להתעניין במידות של השמש בעזרת המאסטר ג'ובאני. לו דה וינצ'י היה חי בימים אלה היה מן הסתם קורא כמה מאמרים ברשת, או מדבר עם ג'ובאני בטלפון. איך הוא היה מתמודד עם הרעשים, ההטרדות והסחות הדעת של העולם הטכנולוגי החדש, קשה לומר.

אפליקציות ה-עשה של היום מותאמות לתת מענה למציאות כזאת. הן יכולות להכיל ולטפל במגוון של משימות, בינהן: תזכורות, רעיונות לבדיקה, רשימת קניות, טפים של תכנון וארגון ולוחות זמנים. הן תמיד חדות וברורות. נכון שלעיתים הן בוטות מעט אבל הן יודעות גם ללטף. כאשר הורדת את האפליקציה ונרשמת, אתה נכנס עמה למערכת יחסים.

בוטות מעט אבל יודעות גם ללטף-

זה מתחיל בערך כך: ברגע שרשמתם משימה, תתבקשו לסווג אותה, לציין את מידת דחיפות, לקבוע את המועד סופי לבצוע וגם את תדירות קבלת התזכורות. בצעתם את המשימה, תזכו, קרוב לוודאי, במחיאות כף בצורה של משפט האומר משהו כמו: כל הכבוד אתה בדרך הנכונה. אפליקציית המשימות שלי העבירה לי הבוקר מייל קצר: המסע שלך לקראת פְּרוֹדוּקְטִיבִיּוּת גבוהה יותר התחיל היום ויש לך קארמה של מתחיל.

במובן הזה החיים על פי יישומי ה-To Do למיניהם הינם חיים מלאי משימות עם כללים וקצבים משלהם. עד כדי כך שלעיתים נדמה שהשליטה עוברת אליהן, גם אם אתה היית זה שקבע מלכתחילה את עקרונות ההתנהלות שלהן. האפשרות לפיה אפליקציות ה-TO DO עשויות להשפיע על המשימה עצמה ואולי גם לשנותה, אינה בלתי אפשרית. בכל זאת אנחנו הרי נדרשים על ידה להגדיר את המשימה בתמצית ובצורה המותאמת לתוואי הדיגיטלי שמוצג לנו. בהחלט יכולים לקרות כמה דברים בדרך.

———————-

*  תודה לגייל שעזרה לי לפתח כמה מהרעיונות ברשימה

ותודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה. אשמח אם תשקל/י את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. אני מצידי מבטיח להמשיך לשוטט ולהרים כל אבן שנראית אחרת.