יצא משליטה

ספור אודות אי וודאות, גחמות קוסמיות ועובדה אחת לא נעימה, לפיה,  נכון להיום, הציוויליזציה שלנו לא  יודעת לצפות מראש, ובמדויק, התרחשותם של אסונות ואירועי טבע גדולים. האם זה כל כך נורא? לא בטוח.

—————

מתח מצטבר ומשתחרר

העניין הזה עם סדרת רעידות האדמה התכופות שהתרחשו לא מכבר בצפון הארץ והרעידו קלות את האדמה הטובה, גרם בזמנו להרבה רעש, שהיה חזק יותר מהרעידות עצמן. מי שהיה אחראי לכך, לא פחות מאותן פלטות טקטוניות ענקיות שרוחשות במעמקי האדמה, היו מן הסתם כל אותם מועצות וגופים ממשלתיים שנושאים באחריות ונערכים לכסות עצמם מראש (אמרנו לכם!).

הבעיה הפרוזאית היא כמובן העובדה שאיש אינו יודע מתי בדיוק תקרה הרעידה הגדולה? המדע של היום לא מבין מספיק את הדינמיקה המורכבת והמסובכת הקשורה בהתנהגותם של הלוחות הטקטוניים שנעים להם באיטיות רבה, עשרות קילומטרים מתחת לכפות רגלינו, וגורמים, בצורה ישירה או עקיפה, לרעידות אדמה, התפרצויות געשיות ושינוי איטי ומתמשך של פני של כדור הארץ. בהחלט יתכן שבנקודות החיכוך, אי שם בקו השבר הסורי-אפריקאי, באזורי המגע של הפלטות הגדולות, הולך ומצטבר מתח שמבקש להשתחרר בעוצמה רבה, או אולי, מצד שני, הרעידות שכבר התרחשו, שחררו את הלחץ ונותנים לנו עוד כמה שנים טובות של שקט…

 

 

774V
פלנטה משתנה לא צפויה. הפלטות הטקטוניות בפעולה (אנימציה לצרכי המחשה).

 

החמצה כחוט השערה

איך שלא נראה את זה, לוחות הזמנים המדויקים של אירועי טבע דרמטיים; התפרצויות געשיות, רעידות אדמה, שיטפונות ענק, פגיעות אפשריות של אסטרואידים וכוכבי שביט_ כל אלה עדיין נסתרים מאתנו. לא רק שאיננו יכולים לצפות בוודאות מתי הם יקרו, ברוב המקרים אנחנו חסרי אונים כאשר הם מכים.

דוגמא מרתקת במיוחד היא סכנת פגיעתם של עצמים הנעים בחלל. מערכת השמש שלנו עמוסה בכמויות פנטסטיות של גופים בגדלים כאלה או אחרים – ביניהם, גושי קרח, סלעים ומתכות, שנעים במסלולים שונים ומשונים, לרבות כאלה שחוצים את נתיבו הקבוע של כדור הארץ מסביב לשמש (עוד פרטים כאן וכאן). ב-16 באפריל השנה העלה בחשבון הטוויטר שלו מהנדס חלל אמריקאי בשם אנדרו ראדר את הציוץ הבא (למטה). הוא מספר שם בקצרה כי האסטרואיד GE3 2018  חלף היום לידנו בחצי המרחק לירח (כ-192,000 ק"מ). הקוטר שלו בין 50-100 מטרים והוא היה גדול פי כמה וכמה מ- צ'ליאבינסק – אותו המטאור משנת 2013, ובערך, בגודלו של העצם שנקשר לאירוע של טונגוסקה בשנת 1908. היתה בו מספיק מסה כדי להרוס עיר שלמה, והייתה לנו התראה של פחות מיממה…

twitcomet

פטריה מרהיבה

אנחנו מבינים מראדר (וממקורות אחרים) שאותה נקודה לבנה הנראית כאן היתה בגודל של אצטדיון כדור-רגל שהחטיא אותנו כ"חוט השערה" (במונחים של מרחקים בחלל זה מרחק כחוט השערה), וכן שהוא התגלה רק כ-21 שעות קודם לכן. אין ספק שהמזל שיחק לנו.  פגיעה של עצם בממדים כאלו בישוב עירוני ממוצע, הייתה עשויה להביא להריסתו המוחלטת. מה שאנדרו ראדר לא מספר בציוץ שלו היא העובדה שגם אם היינו מגלים אותו קודם, שבוע, או אולי כמה חודשים ויותר מראש, לא הייתה לנו כל דרך לעצור אותו.

ואם כבר הזכרנו את צ'ליאבינסק, אותה עיר רוסית בדרום הרי אורל, כדאי אולי להגיד כמה מילים על מה שקרה שם בבוקר של ה- 15 לפברואר 2013. סלע בגודל של בית קטן, בערך 20 מטר קוטרו, נכנס לאטמוספירה בסמוך לשמי העיר במהירות של כ-18 ק"מ לשנייה כשהוא מתפוצץ ברעם אדיר ויוצר פטרייה מרהיבה בגובה של כ-30-25 ק"מ מעל פני הקרקע. מאחר ואיש לא התכונן לבואו, הוא נתפש באקראי על ידי כמה מצלמות באזור. כמו למשל סרט הווידאו המדהים הזה (למטה) שנעשה מתוך מכונית שנסעה בעיר קטנה (Kamensk-Uralsky) צפונית ל- צ'ליאבינסק.

 

 

הפיצוץ שחרר את האנרגיה שווה ערך של כ 440,000 טון של TNT וגרם גל הלם שפוצץ חלונות מעל 200 קילומטרים רבועים ופגעו כמה בניינים. בפיצוץ נפצעו למעלה מ -1,600 בני אדם, בעיקר בשל זכוכיות שבורות. אם האסטרואיד הזה שהגיח יש מאין היה מתפוצץ מעל מרכזה של עיר צפופה התוצאות היו דרמטיות הרבה יותר. כך נראתה (למטה) הכניסה של האסטרואיד לאטמוספירה 200 ק"מ משם (Credits: Alex Alishevskikh). עוד כאן.

 

nasa

 

אסטרואיד או שביט, זו השאלה?

נראה קצת משונה אבל באותו יום ממש שבו ארעה ההתפוצצות בעיר הרוסית, התכנסה בווינה וועדה של האו"ם העוסקת בתחום של יישום שימושים לצרכי שלום בחקר החלל החיצון על מנת לסיים את המלצותיה בנוגע לדרכים להגן על כדור הארץ מפני פגיעת אסטרואידים. אחת התוצאות של המפגש זה הייתה החלטה שהתקבלה בעצרת הכללית של האו"ם אודות הקמתה של רשת התראה בינלאומית (IWN) שתעסוק בנושא איתור ומעקב אחר סיכונים פוטנציאליים שמקורם בגופים הנעים בחלל.

משימה לא פשוטה בלשון המעטה. שני המקורות העיקרים ה"אחראים" לשילוחם של אסטרואידים או שביטים לכיוון העולם היפה שלנו הינם מה שמכונה: חגורת האסטרואידים, אזור בין מסלולי המאדים ו-הצדק שבו נעים מיליונים רבים של אסטרואידים, ועננת אורט – אזור בשוליה של מערכת השמש המכיל עשרות מיליארדים של כוכבי שביט שהם גושי קרח בגדלים שונים.  מדי פעם, כנראה כתוצאה מהפרעת כבידה של כוכב או גוף גדול הנקרה בסביבה, גופים בגדלים שונים מוסטים ממסלולם ונכנסים למסלולים חדשים שעשויים להביא אותם היישר לסביבה הארצית שלנו.

המקום שבו מנסים לאתר ולמפות את האורחים הלא קרואים הללו היא המעבדה להנעה סילונית בפאסדינה שבקליפורניה המופעלת על ידי נאס"א. במרכז המכונה CNEOS עוסקים מזה 20 שנה באיסוף, ניתוח נתונים ומיפוי מדויק של עצמים הנעים במסלולים קרובים לכדור הארץ (NEO), לרבות חיזוי מסלולים עתידיים. חלק מהנתונים מגיע ממצפים שונים ברחבי העולם שמצלמים תמונות של השמיים במשך תקופות ממושכות על מנת לזהות נקודות אור נעות. עד היום התגלו מעל 18,000 גופים שנעים במסלולים קרובי ארץ. נכון שרק חלק קטן מהם הוא בקוטר של 1 ק"מ או יותר אבל המספרים גדלים כל הזמן בקצב של כ-40 עצמים חדשים מידי שבוע.

 

asteroids-animation

 

האנימציה הבאה (למעלה) מתארת את מיקומם של אובייקטים ידועים ליד כדור הארץ (NEO) בנקודות זמן במהלך 20 השנים האחרונות. אנימציה יפה כמו שיודעים לעשות בנאס"א, אבל אלה רק טיפות זעירות באוקיינוס הקוסמי העצום.

החיים זה לא סרט

ועדיין ישנה השאלה שהיא חשובה לא פחות: היה ויגלו אוביקט שאכן מתקרב אלינו במהירות, מה עושים? בזמנו היה זה ברוס וויליס שפתר את הבעיה בסרט הרפתקאות הוליוודי עתיר תקציב אלא שאנחנו עדיין לא שם. בשנים האחרונות בוחנות נאס"א וסוכנות החלל האירופאית את פרויקט האידה שבמהלכו הם הם מתכוונים לשגר שתי חלליות ולרסק גוף מאסיבי על פניו של ירח קטן שמקיף את אחד האסטרואידים הגדולים. הפרויקט אמור לבחון את השפעת ההתרסקות על פני הירח במטרה לפתח שיטות וטכנולוגיות שיוכלו להסיט עצמים מהירים שנמצאים במסלול התנגשות אתנו. פרויקט האידה סובל מקשיי תקציב ספק אם תהיה לנו תוכנית פעולה רצינית בשנים הקרובות.

בסכום ביניים אפשר לומר כי המין שלנו עדיין רחוק מאד משליטה מלאה על מה קורה בכוכב הלכת שלו ובסביבה שבה הוא נמצא. האסטרואיד GE3 2018 ששרק לידינו בהפתעה לפני כמה חודשים, והעצם שפגע ליד צ'ליאבינסק הם רק שתי דוגמאות קטנות קטנות לכך. אם חושבים על כך באמת זה לא סוף העולם. יש כמה סכונים פה ושם אבל האפשרות שיש לנו להשתומם ולהתפעל, ומידי פעם גם לעשות וואו(!) שווה את הכל.

tenor (1)

Gif credit: Tenor

————————

————————————————————–

תודה(!) שהגעת לכאן. הבלוג הזה הינו יצירה אישית, תוצאה של השקעת עשרות רבות של שעות עבודה וסקרנות שנמתחת לקצה. אשמח אם תשקל/י את האפשרות להשתתף בהשקעה בכל סכום שיראה לך. 

Other Amount: ILS

השאר תגובה