סדרת תווים שנחרתה על גבי מצבת שיש לזכרו של קצין בריטי צעיר שנפל באחד הקרבות היותר אלימים במלחמת העולם הראשונה, ממשיכה לשגע את מומחי המוסיקה בעולם. נכון להיום, כמאה שנים למותו של הקצין, לאף אחד אין עדיין כל מושג מה בדיוק מתנגן שם.
——————————
עיר מועדת לפורענות
אני קורא באתר התיירות של העיר איפר (Ypres) – עיר קטנה במחוז פלנדריה שבצפון בלגיה, כיצד היא הייתה פעם, בימי הביניים, מרכז משגשג ופורח של מסחר בעיקר בתעשיית בדים, הצמר והפשתן. גם היום אפשר למצוא בה את כיכר השוק, הקתדרלה המפורסמת ואת אולם הבד העתיק ששוחזר בעמל רב. בימים אלה, מספר האתר, איפר היא עיר נעימה ותוססת, עם בתי קפה נחמדים, גלריות ומוזיאונים שמציגים את שכיות חמדה מהעבר_
אלא שהעבר הלא רחוק של העיר, רחוק מלהיות נחמד. מיקומה האסטרטגי של העיר, בין גרמניה לצפון צרפת, ולא הרחק מהים צפוני, הפך אותה לאיזור מועד לפורענות ולמקום שבסביבתו התחוללו כמה מהמערכות הצבאיות היותר דרמטיות בהיסטוריה של המלחמות בעולם. במהלכה של מלחמת העולם הראשונה הופגזה העיר אינספור פעמים ונכתשה עד היסוד. בעיר ובסביבתה התחוללו במשך המלחמה ההיא 5 קרבות בהם נהרגו קרוב למיליון בני אדם מכ-15 מדינות שונות.
בצילום למטה: אוקטובר 1917. תוגת הקרב. שדה הקטל באזור פשנדל. קבוצת חיילים אוסטרלים בימים שאחרי. (צילום פרנק הארלי).
איפר שמשה גם אתר ניסויים ללוחמה כימית אינטנסיבית. בקרב איפר השני הפציצו הגרמנים את כוחות ההסכמה עם גז כלור והרגו מעל ל-6000 חיילים צרפתים וצפון אפריקאים. כמה עשרות אלפי לוחמים התעוורו כתוצאה מאותה תקיפה. בקרב השלישי של איפר (קרב פשנדל) הופעל לראשונה נגד חיילים בריטים גז החרדל.
העיר וסביבתה עמוסים באתרי זיכרון ואנדרטאות, לרבות כ-150 בתי קרבות של חללי המלחמה שבאו מכמה עשרות מדינות ברחבי העולם. האתר המוכר מכולם הוא שער מנן (MENIN) שמנציח את עשרות אלפי חייליה של האימפריה הבריטית שמקום קבורתם לא נודע. מידי ערב, וזה קורה החל משנת 1928, מתקיים במקום בשעה 8 טקס מרגש במהלכו מנגנים חצוצרנים מתזמורת מכבי האש המקומית מנגינת אבל כמחווה ללוחמים שנפלו על הגנת העיר.
מנגינת השיש
באחד מבתי העלמין שיועד לחיילים בריטיים (Poelcapelle) שנמצא צפונית מזרחית לעיר, לא רחוק מהעיירה פשנדל, נמצאת מצבה מוזרה, כמעט מסתורית שהוקמה לזכרו של קצין אנגלי בשם יו גורדון לאנגטון. לאנגטון היה סגן שני ביחידת הרובאים המלכותית (בטליון ה-4 London Regiment). הוא נהרג ביום 26 לאוקטובר 1917, בהיותו בגיל 32, במהלך הקרב השלישי של איפר. המצבה בקברו נראיית, מרחוק, דומה למאות ואלפים כמוה המצויים באזור. על גביה, מעל לשם, נכתב: “האמונה היא כי נקבר בבית הקברות הזה” (Believed to be buried in this cemetery). למטה יש הפתעה קטנה; בתחתית המצבה חרוטה סדרה של תווים מוסיקליים.
כאן צריך מיד לומר כי התוסף המוסיקלי שניתן למצבה של יו לאנגטון לא ממש מפתיע, מאחר והוא היה, טרם גיוסו, מוסיקאי וכנר מבטיח שלמד מוסיקה אצל טובי המורים של התקופה. מה שכן מפתיע היא העובדה המשונה שאף אחד לא יודע , או מזהה, נכון להיום, את המנגינה (החלקית) שחרוטה באבן.
הדיעה המקובלת הינה שהמשפחה הייתה זו שבקשה להוסיף למצבה את התווים. אבל מה הם מנגנים? כאמור, זה לא ממש ברור. במשך שנים רבות רווחה ההנחה לפיה מדובר בקטע משיר ישן – וואלס פופולרי מאד שנכתב בסוף המאה ה-19 על ידי מלחין אמריקאי בשם צ’ארלס. ק האריס, ונקרא: “After the ball” (אל תחמיצו). אלא שבשנים האחרונות ההשערה הזאת נשללה על ידי מוסיקאים רבים שאומרים שהתווים המוסיקלים אינם “מסתדרים להם” עם אף שיר, או מנגינה מוכרת. גם מילות השיר העוסקות באהבה נכזבת ופרידה, עם קמצוץ ארוטיקה, לא ממש מסתדרות עם הנסיבות.
חכמת ההמון
בחודש אוקטובר האחרון, כאשר מלאו מאה שנים לנפילתו של לאנגטון, החליטה וועדת ההנצחה של חבר העמים הבריטי (CWGC) להשתמש בחוכמת ההמונים (וברשתות החברתיות) ולצאת בקריאה לציבור הרחב שיסייע לפענח את הספור שמאחורי הצלילים.
הנה הפנייה הנה המנגינה:
ה”המון” כידוע יכול להיות חכם, רבגוני, ומלא הפתעות. התגובות שהגיעו וממשיכות להגיע, בעיקר בדף הפייסבוק של הוועדה, אבל גם במקומות אחרים, מציעות תשובות והסברים שונים ומשונים. כמה מהמגיבים יודעים לשייך את המנגינה לכל מיני מנגינות ושירים מהעבר, ואילו אחרים עושים ניתוח מוסיקלי של התווים, מחליפים תו או שניים, וכך מגיעים לשיר מוכר. ישנם גם אלה שמציעים לחפור בהסטוריה של משפחת לאנגטון במטרה לחפש רמזים לבחירה, וישנם אלה שטוענים שהמקור למסתורין הוא בכלל ב-בונה המצבות שהיה בעצם בור מוסיקלי, וחרת תווים “בערך”.
תפילה יהודית
קורא בשם אלברט וורד מחליט לשתף את הקוראים בזכרון אישי שלו ומספר שסבו היה נוהג לשרוק בדיוק את המנגינה הזו כשהיה מרוצה ממשהו. דיוויד ווינדל, מזהה משהו קוסמופוליטי במנגינה, ומעלה אפשרות שמדובר בקטע מתוך מנגינה שלאנגטון עצמו חיבר. הוא מזכיר שהיה לו רקע מוסיקלי נרחב אותו רכש אצל מורים רוסים, צ’כים וגרמנים. בתגובה נוספת מספר אותו ווינדל שהמנגינה מזכירה לו לחן תפילה יהודי, וזה מסתדר לדבריו מאחר ולאנגטון עצמו היה חצי יהודי. הוא שלח את המנגינה לרב יהודי מקומי בתקווה שאולי יזהה את המנגינה, אבל זה לא קרה.
ומה עם הקונספירציות?
וישנם, כמובן גם אנשי הקונספירציה. מסתבר כי סגן לאנגטון, בדיוק כמו אביו, היה חבר במסדר הבונים החופשים, אותה אחוות סתרים בינלאומית ששורשיה מגיעים לימי הביניים. מכאן גם מסיקים אנשי תיאורית הקשר, שהמנגינה קשורה בצורה כלשהי לארגון המסתורי. רואי מזימות אחרים טוענים שמדובר בקוד כלשהו. על פי האינטרפטציה שלהם, כל תוו במנגינה מייצג אות כלשהי, וכל מה שצריך זה לנסות ולמצא את המפתח.
סוף דבר. בינתיים אין כל מפתח. המנגינה של לאנגטון ממשיכה בינתיים להתנגן ללא שם, או מקור. אם יש לכם רעיון כלשהו אתם מוזמנים להציע אותו לאנשי הוועדה כאן, וגם לעדכן אותנו, הקוראות והקוראים, בתגובות כאן למטה.
————————–
——————————————————