הקטע הבא לקוח מתוך ספר חדש: “מפגשים בשביל החלב” (שם זמני). המחברים: פרופ’ חגי נצר ומר עמי בן בסט. הספר עומד לצאת השנה (2019) בהוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות.
————————-
“במהלך חודש אוקטובר 2017 נתגלה במערכת השמש אחד הגופים היותר מוזרים שנראו מעודם. המדובר כנראה בגוף דמוי גליל או סיגר, או, כפי שכמה מדענים סוברים, דמוי פיסה דקה של ניר, שהגיע אלינו מחוץ למערכת השמש, אי שם ממרחבי הגלקסיה. קבוצת האסטרונומים במצפה בהוואי שגלתה אותו העניקה לו את הכינו אומואמוה – (Oumuamua) שפרושו בשפה המקומית: השליח הראשון שמגיע אלינו מהעבר הרחוק. אסטרונומים שהם חובבי מדע בדיוני, וישנם רבים כאלה, לא יכלו להימנע מלעשות השוואה לנראטיב שרקם לפני קרוב למחצית המאה סופר המדע הבדיוני המחונן ארתור סי. קלרק בספרו “מפגש עם ראמה”. האם יכול להיות שהסיגר המתרחק בימים אלה במהירות פנטסטית ממערכת השמש הוא מוצר של תרבות תבונית אחרת?
לכאורה ניתן לבדוק שאלות כאלה בעזרת תצפיות מדוקדקות, מדידות שונות, ואפילו שיגור גלי רדיו אל הגוף המסתורי. אלא שהגוף, שכאמור, הגיע מחוץ למערכת השמש, חלף על פנינו במהירות עצומה, גדולה הרבה יותר ממהירותם של שביטים המבקרים כאן חדשות לבקרים. זמן הביקור הקצר, וממדיו הקטנים של הגוף, הקשו מאוד על המדידות, והטלסקופים המשוכללים, כולל טלסקופ החלל ע”ש הבל, לא הצליחו להראות תמונה ברורה. הרמז היחידי שהתקבל על צורתו של אומואמוה היו השינויים הגדולים והמחזוריים בעצמת האור המוחזר ממנו , מה שמלמד על סיבוב העצם (סביב עצמו) תוך כדי התנועה. בעזרת מדידות מרחוק של החומר ממנו מורכב הגוף, נמצא גם כי לא מדובר בכוכב שביט, המורכב מקרח וחלקיקי אבק, אלא מחומר הדומה בהרכבו לחומר ממנו עשויים אסטרואידים וחלקיקי האבק הקוסמי הנמצאים במרחב שבין הכוכבים. כמו כן גם לא נצפה כל זנב האופייני לשביטים חולפים ליד השמש.
העובדה המוזרה ביותר שנקשרה בגוף הזה, ולא נמצא לה כל הסבר, הייתה תהליך ההאצה שלו במסעו חזרה אל מחוץ למערכת השמש. המהירות שלו חרגה מזו שהייתה אמורה להיות לו על פי החישובים. זה נראה היה כאילו משהו דוחף אותו מן השמש והלאה. תופעה זו אינה מוכרת כלל. למעשה לא ידוע לנו על כח כלשהו בטבע שיכול לגרום לה, מה שעורר גל של השערות ברחבי העולם, שאולי מדובר בגוף מלאכותי שנשלח על ידי תרבות תבונית ברחבי הגלקסיה. ההתרגשות, נדמה, רק גברה כאשר מדען מוכר פרסם מאמר שתמך בדעה לפיה מדובר בגוף מלאכותי. מדענים רבים מיהרו לצנן את ההתרגשות, והביאו מכלול של סבות אפשריות, “ארציות” יותר, להאצה הבלתי מוסברת. אחת המעניינות שבהן מעלה אפשרות שהגוף אכן פלט חומר – בדיוק כמו שקורה לכוכב שביט רגיל – בהתרחקותו מהשמש, אולם מדובר בכמות זעירה מאד שאינה ברת גילוי באמצעי התצפית הקיימים היום, אך די בה לשנות את המהירות.
המבנה, הצורה והתנועה של אומואמוה עדיין מלאים חידות. עד שלא יהיו לנו ראיות מוצקות, ותצפיות טובות יותר, אין כל דרך מדעית לפסול השערה כזאת או אחרת, כולל האקזוטיות שבהן. על מנת לקשור את אומואמוה ישירות לישויות תבוניות החיות אי שם בתוככי גלקסיית שביל החלב, אנחנו נדרשים להוכחה חזקה במיוחד, כמו שכתב בזמנו האסטרונום הידוע קרל סגן: “טענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן”.*
———————————
* מתוך הספר “מפגשים בשביל החלב” (שם זמני) של פרופ’ חגי נצר ושלי. הספר עומד לצאת השנה בהוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות.
קריאה נוספת: “לא מהעולם הזה” נובמבר 2017