רעש החלקיקים הנחבטים

111
מסע התקרבות ומיקוד (זוּם -אין) שעושה טלסקופ ענק היישר אל תוככי הגלקסיה שלנו חושף בהדרגה את "הבלי נשימתו" של כוכב גווע. במהלך המסע עולות כמה שאלות קוסמיות מרתקות במיוחד.  

———————————–

תביטו בסרטון הווידיאו הזה שמשתמש בצילומים שעשה הטלסקופ הגדול (Very large telescope) השייך למצפה הכוכבים האירופאי (ESO) הממוקם בצ'ילה. ואם מותר לי להציע, תהיו מרוכזים. אתם מצטרפים כעת למסע מהיר בן 50 שניות שנעשה אל תוככי גלקסיית שביל החלב. ראו הוזהרתם(!) במובנים רבים, זהו מסע קוסמי מפעים ועמוס פליאות. אם היה אפשר להמיר את מראות המסע במילים, זו הייתה שירה. 

 

אפשר לעצור לרגע את מסע הפליאות הדיגיטלי הזה, נניח בשנייה ה-13 ולהתבונן בתמונת המסך. כל נקודה ונקודה שאתם רואים בתוך האלכסון האפל הזה (תמונה למטה) הינה בעצם כוכב – שמש עצומה, אולי דומה בממדיה לזו שלנו, אולי קטנה, או גדולה יותר. גם גילה יכול להיות צעיר מהשמש שלנו, או שלא_ ואותה נקודה היא דווקא כוכב זקן בכמה מיליארדי שנים מהחמה הטובה שלנו? 

מספר השמשות בגלקסיה הביתית שלנו מוערך בין 200 ל400 מיליארד! ביקום הנראה, כמה מאות מיליארדי גלקסיות. מבלי להישמע דידקטי מידי, הביטוי: "כחול אשר על שפת הים" קצת מתגמד ואינו תופש כאן. בקוסמוס שלנו יש יותר כוכבים מגרגרי חול.

131אנחנו עדיין בשנייה ה-13 של הסרטון. מתחו מעט את גבולות הדמיון ודמו כי מסביב לחלק  מהנקודות הללו חגים גם כוכבי לכת. חלקם, כך מותר להסיק על פי תצפיות שנעשו בשנים האחרונות, הינם כוכבי לכת דמויי כדור הארץ. על פי הערכות שונות בגלקסייה שלנו עשויות להתקיים מיליונים רבים של פלנטות דמויות ארץ. ואם זה נכון, אי אפשר שלא לשאול שאלה שכמעט מתבקשת מאליה: ומה בדבר החיים? האם אפשר כי אי-שם במרחבים העצומים הללו – היכן שהחומר, כמו גם חוקי הפיזיקה והכימיה, זהים לאלה השוררים במערכת השמש שלנו, מפכים חיים תבוניים, כאלה או אחרים?

לוחצים על מקש ה-PLAY וממשיכים להיסחף אל פנים הגלקסיה. הנקודות הולכות וגדלות והופכות לכתמים שמתחילים להאיר, בדיוק כמו שהשמש עושה. הכוכבים עצמם מתחילים להסתדר בכל מיני צורות גיאומטריות; קווים, משולשים, מלבנים, מחומשים וכד'. כמה מהם מתקבצים ויוצרים קבוצות צפופות של כוכבים. אלא שהציורים הללו שמצייר לנו היקום מתרקמים להם בדרך כלל רק בדימיון שלנו. בפועל יתכן כי המרחקים בין הכוכבים הללו הינם אסטרונומים(!) והצורות כפי שהן, נראות רק מנקודת מבט מסוימת; במקרה זה, טלסקופ גדול הממוקם בפלנטה השלישית של שמש מסוימת, אי שם בשולי הגלקסיה.

132בשנייה ה-25 בערך מתחילה איזו התרחשות. במרכז המסך מופיע ערפל קטן, כתם ערפילי שהולך וגדל, הולך ונצבע בכתמי צבע של אדום וורוד וסגול. לקראת סוף המסע, כבר מתגלה לעינינו במלא הדרו גרם שמים זוהר ויפיפה הקרוי: ערפילית פלנטרית. אנחנו נמצאים כעת במרחק פנטסטי של כ-1,400 שנות אור מכדור הארץ!

בלשון האסטרונומית היבשה הכינוי של כתם הערפל הצבעוני הזה הינו: ESO 577-24. אלה הינם, אם לשאול לרגע מונח מתחומי ה-ספיריטואליזם, שיירים מהבלי נשימתה האחרונה של שמש עצומה שכילתה את יומה. במונחים פיזיקליים, השמש צרכה את גז המימן בליבתה (שהפך להליום) במהלך תהליך היתוך גרעיני שארך כמה מיליארדי שנים. בשלב מסוים, השמש הגוססת  התיזה את השכבות החיצוניות שלה למרחבי החלל,וזה, פחות או יותר, מה שאנחנו רואים; ענני גז מתפשטים הזוהרים בצבעי האדום והכחול בשל הקרינה הנפלטת מליבת הכוכב ומייננת אותם (הסבר מדעי פשוט ומתומצת על התהליך כאן).

ערפיליות פלנטריות נמנות בין העצמים היותר אסתטיים ביקום. משך חייהן, במושגים אסטרונומים לפחות, הוא קצר ביותר והן מתפוגגות ונעלמות לאחר כמה עשרות אלפי שנים בלבד. בזמן קיומן הן עוטות על עצמן מראה ססגוני במיוחד, ומתוך כך הן צובעות את החלל השחור בסביבתן במגוון  צורות מרהיבות, כל אחת ואחת על פי גחמות כוח הכבידה, השדה המגנטי והרוח הסולרית* "המנשבת" במקום. (כמה דגימות למטה).

חזרו שוב אל סרטון הווידיאו. אנחנו יודעים כבר מה מחכה בסוף המסע. אפשר כעת להתמקד יותר בדרך עצמה. שימו ווליום. המוסיקה שמלווה את מסע הזוּם-אין ל- ESO 577-24 נקראית: "רוח סולרית" – אותו שטף חלקיקים הנפלטים מהשמש לחלל החיצון במהירויות עצומות. וכך, לאורך הדרך שבין הכוכבים אפשר לשמע את מה שנדמה כרעש החלקיקים הנחבטים. אווירה קוסמית, כמו שצריך.

 

 

———————-

———————————————–

* רוח השמש הינה זרם חלקיקים טעונים הנפלטים במהירויות גבוהות לחלל החיצון. מדובר בגז מיונן המורכב מאלקטרונים, פרוטונים וחלקיקי אלפא.
קרדיט ווידיאו – .(ESO, Digitized Sky Survey 2, N. Risinger (skysurvey.org
מוסיקה – Solar wind בצוע: Astral Electronic

3 תגובות

  1. יפהפה ומקסים בלשון המעטה. מצד אחד מראה כמה אנחנו קטנים ביקום הזה ומצד שני, אין זה גורם לנו (לפחות לי) לתחושת אפסות אלא להיפך – לתחושת התעלות.

השאר תגובה