מה שקורה עכשיו

——————————-

בשבחי ה-Live וה-וובקם

ההתפתחויות המהירות בשנים האחרונות בטכנולוגיות האינטרנט והשינויים ברוחב הפס וקצב העברת הנתונים הביאו לשיפור דרמטי ביכולת לשדר אירועים חיים, כאלה שקורים ממש עכשיו, למחשב, או לטלפון האישי שלנו. התחושה הזו של העכשיו, יחד עם היכולת הזאת שמקנה לנו הטכנולוגיה; להיות פיזית במקום אחד, אבל גם לראות ולשמוע מה שקורה באותו הזמן במקום אחר, היא תמיד מסעירה ומרגשת. ההתגשות הזאת היא תוצאה ישירה של ארבע תכונות המאפיינות את המזג האנושי: פליאה, השתאות, סקרנות ומציצנות.

פליאה, סקרנות ומציצנות (Credit: pxfuel.com)
מלאה או לא מלאה?

מי שממלאות תפקיד חשוב בהעברת החוויה הזאת של, מה שקורה כרגע, הן מצלמות הרשת (Webcam). ההיסטוריה של המצלמות הללו הינה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של האינטרנט. את ראשיתה אפשר אולי למקם אי-שם בשנת 1991 במעבדת המחשב הישנה באוניברסיטת קיימברידג'. כמה מהחוקרים שם קבלו השראה ממכונת הקפה שהיתה מצויה בחדר הטרויאני (כך הוא כונה), ולהתקין שם מצלמה פשוטה שתראה לכל מי שהיה מחובר ברשת המקומית, אם המכונה ריקה או מלאה. כמה שנים אחר כך חוברה מצלמת הקפה בחדר לרשת האינטרנט והביאה את תמונת מכונת הקפה לרחבי העולם.

והייתה גם המצלמה של ג'ני רינגלי, סטודנטית צעירה שהחליטה באפריל 1996 להכניס מצלמה לחדר שלה במעונות הסטודנטים בקולג' בעיר קארליסל בפנסילבניה. ג'ני הלכה עד הסוף ואפשרה הצצה בחיים הפרטיים שלה 24 שעות ביממה. היא לא מנעה מגולשיה הצצה גם ברגעים היותר אינטימיים שלה, כולל חשיפה בעירום. האתר שהיה מתעדכן כל 3 דקות הפך תוך תקופה קצרה לסנסציה ברשת. בתקופת השיא שלו נכנסו לאתר, מידי יום ביומו, כארבעה מיליוני גולשים.

הנה כמה תמונות מחייה של ג'ני מארכיב האינטרנט (archive.org):

לברוח מהיומיום

המציצנות המקוונת נכנסה לאינטרנט בסערה ויחד אתה גם הניצנים הראשונים של תוכניות הריאליטי והאח הגדול למיניהם. אלכס קורטוסקי (Krotoski), עיתונאית בענייני טכנולוגיה ברדיו 4 בי.בי.סי, תארה את הפרויקט של ג'ני במילים הבאות: בשנת 1966 ג'ניפר רינגלי בת ה-19 הפעילה מצלמה קטנה שהייתה מונחת על המחשב בחדר המעונות שלה. בפעולה הפשוטה הזאת היא שינתה את העולם המודרני". 

שינתה לטוב וגם לרע. תעשיית הפורנוגרפיה עטה על הפורמט הזה של ג'ני כמוצאת שלל רב. רשת האינטרנט שהלכה והתפשטה בעולם יכלה לספק לתעשיה הזאת לקוחות מרחבי העולם כולו. במקביל, הלכה והתעצמה לה באופק בעייה אחרת שנגעה ישירות בנו הגולשים, או יותר נכון. בפרטיות שלנו. אותה כסות של אנונימיות לכאורה שהיתה לנו, עמדה להיפרם.

לקראת שנות ה-2000 הייתה הרבה אופטימיות במרחבים הדיגיטלים. אפשרויות האונליין נראו אינסופיות; היית יכול להחליף שם רעיונות, לשתף מידע, לעשות עסקים, לשחק, לקיים דיונים וגם "לטייל" בעולם. מה צריך יותר? רשת האינטרנט התמלאה מצלמות שהזרימו מדיה באופן ישיר, גם אם בצורה מקרטעת מעט, מאתרי תיירות אטרקטיביים, ביניהם, מלונות, מוזיאונים, חופים, בריכות, אתרי סקי וגלישת גלים, כיכרות ערים, וגם מאתרי טבע כגון קיני ציפורים, מפלים, אגמים, הרי געש, שמורות טבע, ועוד.

רוצים להכניס הביתה פיל, נמר, או סתם קרנף? תכירו את Rosie's Pan, מצלמה מקוונת שלוקחת אתכם למה שקורה ברגעים אלה בשלולית מים גדולה בשמורת טבע (Balule) בדרום אפריקה. הפעילות העיקרית היא בשעות היום. ואל תשכחו לשים ווליום…

ואם בא לכם להירגע ולהתפעם, וגם לראות איך אנחנו נראים מלמעלה, מגובה של מעל ל-400 קילומטר, הנה מה שרואים מתחנת החלל הבינלאומית:

זהירות! מישהו מציץ בך

אלא שיחד עם הדברים הטובים הגיעו כאמור גם הדברים הפחות סימפטיים. היגיון הגלישה ברשת עובד בערך כך: אם אתה רוצה להתנהל לך ב"כפר גלובלי" הקטן שלך וגם ליהנות מהגודיז שהוא מציע, אתה צריך לשלם משהו. חווית המסע איננה חינמית למרות שלעיתים זה נראה כך. בדרך אתה עשוי להיחשף לפרסומות, לשטיפת מוח ולפיתויי הקלקה מסוגים שונים ומשונים. וגם, אולי, להציע מבלי לשים לב, מידע על עצמך ועל החשבונות הפרטיים שלך להאקרים.

בכלל, כדאי תמיד לזכור שכמו שאתה יכול לראות, ולעיתים, גם לעקוב בצורה מוגבלת אחרי אנשים – נניח אלה המהלכים ברגע זה בכיכר הטיימס סקווייר במנהטן (ראו למטה), אתה תמיד יכול להיות גם בצד השני, זה שנצפה על ידי אנשים כמוך.

מותה של הפרטיות נקשר בצורה ישירה במצלמות האבטחה. ממשלות, חברות גדולות וארגוני בטחון מפעילים מיליוני מצלמות מסוגים שונים ברחבי העולם. אחת הדוגמאות היותר בולטות – אם נפסח לרגע על העיר הסינית בייג'ין בהיעדר נתונים, היא לונדון שמרושתת על פי ההערכות שונות בכ-600,000 מצלמות. קיימת טענה לפיה כל תושב לונדון שעובד ומסתובב בעיר, נראה במהלך יום עבודה רגיל (עד שובו הביתה בתחבורה כזאת או אחרת) בממוצע על ידי כ-300 מצלמות.

מטבע הדברים, המצלמות הללו חסומות לצפייה לאזרח הקטן. אבל מי שרוצה לקבל אינדיקציה לגבי השימוש במצלמות בעיר הבירה האנגלית, די שיתבונן ברשת הצפופה, בלשון המעטה, של מצלמות התנועה המקוונות שמכסות את לונדון וסביבתה, וגם מראות באותה הזדמנות את האזרחים המהלכים באיזור. בעניין זה כדאי לציין כי בחודש ינואר השנה (2020) הודיעה משטרת לונדון כי במסגרת הצעדים להגברת האכיפה כנגד פורעי החוק היא עומדת להתקין מצלמות חדישות עם טכנולוגיות לזהוי פנים בכמה וכמה מוקדים ציבוריים בעיר.

הנה קטע וידיאו קצר שהקלטתי מאתר tfljamcams. אלפי המצלמות נראות כמו נחילים של כתמים שחורים וצפופים. ושימו לב לעוברי האורח.

מסע הצצות מפואר

בסקטור הפרטי הצרות באות מכיוון אחר. ישנם בעלי עסקים ואזרחים רבים הנוהגים לרשת את הבתים שלהם במצלמות אבטחה לצרכי שמירה ומעקב, או סתם מסיבות שלהם. רבות מהמצלמות, כך מסתבר, קלות מאד לפריצה, במיוחד כאשר מספר גדול באופן מפתיע של בעלי המצלמות שוכח לשנות את סיסמת הכניסה של היצרן שבאה עם המצלמה כברירת מחדל.

לפני כמה שנים העלה מתכנת רוסי אתר קריפי למדי שנמצא בגבול הדק-דק של מסגרת החוק. הוא מציג בו גלריה של אלפי מצלמות אבטחה פרוצות ברחבי העולם. האתר הזה עדיין חי ונושם ונוח מאד לצפייה. הוא מאפשר לך בכמה קליקים מכוונים לצאת למסע הצצה מפואר בלמעלה ממאה מדינות. וכך, אתה יכול להתבונן לך מהצד במה שקורה עכשיו במשרדים, קניונים, חניונים, חנויות, עוברי אורח במדרכה, וגם בבתים פרטיים. בישראל, לדוגמה, הוא מראה 25 מצלמות פתוחות לכל דיכפין. מעבר לישראל אפשר להיכנס להרבה מדינות אקזוטיות ואסורות לביקור כמו אירן (40 מקומות), עירק, לבנון. וכד'.

סצנה שהורדתי ממה שנראה כמשרד של חלפן כספים בעיר הנמל צ'יטגונג בבנגלדש:

עד כאן.

אני עולה כעת לרכבת, בעצם לתא הנהג של הקטר שמסיע עכשיו את הרכבת מבנגקוק למקלונג במרכז תאילנד. הרכבת עומדת לחצות את שוק מאכלי הים הגדול במדינה, שידוע גם כשוק המטריה המתקפלת. סוחרי השוק המצויים בסמוך למסילה נאלצים לקפל את מרכולתם 7-8 פעמים ביום בעת מעבר הרכבת. נכון שיש הרבה צפירות בדרך אבל כדאי לחכות ולהישאר על הקטר. בינתיים, עד שתגיעו, הנה כמה תמונות שהוצאתי מנסיעה וירטואלית קודמת שיראו לכם, אני מקווה, שיש למה לצפות.

—————————–
—————————————————————

2 תגובות

השאר תגובה