רוח הזמן

מסע וינטג' ססגוני במיוחד אל הפוסטרים ומודעות הפרסום של פעם.

——————————–

——————————————————————————-

לא מזמן נקלעתי לגלריה בלתי אפשרית של עשרות אלפי תמונות רטרו מסוף המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20 שהקים באתר פליקר מעצב אמריקאי בשם ג'יימס וואן* (Vaughan) . עשיתי מן הסתם טעות כאשר החלטתי לצלול לאוקיינוס הוינטג' הזה. מהר מאד הסתבר לי שמדובר באחד מאותם מקומות שקל להיכנס אליהם אבל קשה הרבה יותר לצאת.

לא מפתיע כאשר מדובר בלמעלה מ-140,000 תמונות מרהיבות, מעין קפסולת זמן ויזואלית שמכילה ערב רב של מודעות פרסום, כרזות ופוסטרים שגודשים את המתבונן בהם בפיקסלים צבעוניים מאורחות החיים ומחיי השגרה של פעם. נכון שכל אחת או אחד מהם מנסים למכור לך מוצר כזה או אחר, אבל תוך כדי כך, הם גם מספרים ספור, לעיתים ייחודי משלהם, על עולם שהיה ואיננו.

כמו למשל המודעה אודות תפוח האדמה האפוי והגדול מכולם.

העלילה הזאת מתחילה בפסי רכבת ובאחת מחברות הרכבת הגדולות בארה"ב, נורת'רן פסיפיק (Northern Pacific Railway) שקמה לקראת סוף המאה ה-19 כדי להסיע רכבות מטען ונוסעים בחבלים הצפוניים של מערב ארה"ב. אחרי הרבה שינויים וטלטלות היא תהפוך מאוחר יותר, בסוף שנות התשעים, לחברת הרכבות BNSF.

הגבור של הסיפור הינו ברנש בשם אזן טיטוס ששימש מפקח ראשי על קרונות האוכל ברכבות החברה. לטיטוס נודע כי באחד האזורים במדינת וושינגטון מגדלים תפוחי אדמה ענקיים במיוחד שהציבור מסרב לקנות אותם ומגדליהם נאלצו למכרם כאוכל לחזירים. אזן שהיה כנראה בעל חוש גסטרונומי מפותח, החליט לטעום אותם בעצמו ומצא כי לאחר אפייה איטית, טעמם של תפוחי האדמה הללו משתבח עד מאד. הוא החליט לסגור עם קבוצה של מגדלים חוזי אספקה לאספקת תפוחי אדמה מהסוג הזה לטווח הארוך, והשאר, היסטוריה. תוך מספר שנים הפך תפוח האדמה הענק למאכל עיקרי בקרונות

הרכבת של נורת'רן פסיפיק, ומתוך כך, לסמל מסחרי ולמקדם מכירות ענק. בתמונה שהחברה פרסמה בכל מקום נראה תפוח אדמה ענק חצוי עם כפית וריבועי חמאה. קרוב למחצית המאה נעו גלגלי הרכבות של נורת'רן פסיפיק תחת הסיסמה: "The Route of the Great Big Baked Potato".

ומכאן לגלריה.

credit: silene andrade

את התמונות הבאות (למטה) הוצאתי כאמור מהאתר של ג'ימס וואן מקבוצה המכונה: Vintage Advertising. הן באות מתחומים שונים ומשונים, החל מאופנה, קולנוע ותיאטרון, ספרות ואמנות, וכלה במדע וטכנולוגיה, מכוניות, מזון, תעופה, תיירות, ומה לא.

בהרבה מהתמונות השפה איננה אנגלית כך שלא יכולתי לעקוב אחר פשרן. אבל זה לא ממש משנה. הפוסטרים שובי עין ובהחלט עושים עדיין את העבודה לשמה הם נועדו: לתפוש את המבט שלך ולכפות עליך להוסיף ולהתבונן. נסו לדפדף בתמונות (לחצו להגדלה) ואולי, עם קצת דימיון, להפליג עימן ברוח הזמן.

למי שזה מתאים אפשר להתחיל את הסיור בגלריה עם עוגת הגבינה המפוארת עם הקצפת והדובדבנים. שימו לב שיש קופון והחזר של 25 סנט! אחר כך תמשיכו לבד.