זו לא ציפור, זה מלאך!

הסיפור של הסיס הוא וואו(!) אחד גדול. מחקרים חדשים מגלים שהציפור המרתקת והחמקמקה הזאת היא הרבה יותר מסתם בעל כנף שמבלה את מרבית חייו באוויר.

————————————————

———————-

חיים באוויר, בדיוק כמו שזה נשמע

כאסוציאציה לפחות, הסיסים, אותן ציפורים קטנות וחמקניות כמעט יותר מכל עוף אחר, נקשרים אצלי עם ניוטון וכח הכבידה. לא קשה להבין למה. הכבידה הינה אותו כח בסיסי שמעצב את העולם שלנו וקובע במידה רבה את הפורמט של היקום כולו, כולל היצירה ואופן ההתנהגות של הגלקסיות, מערכות השמש והפלנטות, וגם את העובדה שאנחנו, וכל מיני החי הצומח שחיים בכדור הזה, נהיה צמודים לעד לקרקע שלו. ואם חשקה נפשנו לטוס או לעוף, נניח כמו הציפורים, נידרש, בדיוק כמו בעלי הכנף, להשקיע אנרגיה רבה בהתנתקות מהקרקע ומכח משיכתה.

וכל העובדות הפיזיקליות הללו אינן נוגעות, כך נדמה, בסיסים. מדובר בציפורים מופלאות במלוא מובן המילה. הציפורים הללו מבלות את מרבית חייהם בשמיים. מידי שנה, הן חיות בין 9-10 חודשים באוויר, בקצה התחתון של האטמוספירה, בדיוק כפי שזה נשמע; אוכלות, שותות, משתעשעות, משחקות, מזדווגות, ישנות וגם..עפות לגבהים ומרחקים פנטסטיים, וכל זאת מבלי לגעת בקרקע!

לא יודע מה זה קרקע. (סיס חומות צילום: אמיר בן דב)

סיסים הם מלאכים

הטיבה לתאר אותן בשפתה סופרת אנגליה בשם הלן מקדונלד שפרסמה לא מכבר כתבה מאלפת בניו יורק טיימס אודות הסיסים (לשון חופשי): "סיסים הם קסומים כמו כל אותם הדברים שקיימים מעט מעבר להבנה שלנו…עם אופיים הלא מובן, בעיניי הם יצורים שמגיעים מהשמיים מה שהופך אותם לדומים יותר למלאכים".

בישראל ישנם ארבעה מיני סיסים: סיס הרים, סיס חומות, סיס חיוור וסיס גליל. אני בוחר להתמקד בנפוץ שבהם, ה"מלאך" המכונה: סיס החומות. איתי בלוך, דוקטורנט בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה עורך בשנים האחרונות מחקר מסקרן בהנחייתו של פרופ' ניר ספיר אודות נתיבי הנדידה של הסיסים. מסלול טיפוסי של סיס, כפי שנדגם במחקר של בלוך נראה כמסע פלאות של ממש. רגע לפני היציאה לדרך הנדודים, הסיסים נלכדים בסמוך למושבות הקינון שלהם באמצעות רשתות מיוחדות. לכל סיס מוצמד גאולוקטור – יחידה זעירה שמכילה שעון וחיישן אור וכל תפקידה הינו לאגור נתוני אור לפי המקומות הגיאוגרפיים בהן תבקר הציפור. כאשר תחזור ממסע הנדודים שלה, יחכו לה החוקרים ליד המושבה כדי ללכדה ולהסיר ממנה את המכשיר הזעיר. אנליזה של כמויות האור שנמדדו במקומות השונים, תאפשר להם למקם במדויק את נתיב הנדידה של הסיס.

הרפתקה ללא גבולות

התיעוד מרתק. במהלך חודש מאי, תחילת יוני, עוזב סיס החומות את ישראל ויוצא להרפתקה האווירית שלו. חיישני האור שהוצמדו לכמה מהם מלמדים כי יש קבוצות המבכרות בבתחילת המסע לעלות קצת צפונה ומזרחה כדי לבקר בשמי סוריה ירדן ועירק, ואחר כך הן מתכוונות ליבשת אפריקה. רובן הגדול "ממריא" היישר לאפריקה. להקות גדולות של סיסים מעופפות להן במשך כמה שבועות מעל אזורי בצות ומקווי מים במערב ומרכז אפריקה בעיקר מטעמי רעב. הסיס חותך את האוויר במעופים נמוכים ובולע באמצעות פה גדול ופעור כל מיני רמשים זעירים שחושבים שלהיות באוויר מעל המים זה מקום בטוח.

הרפתקן ללא גבולות (אמיר בן דב)

לאחר מכן, כך מלמדת מפת הנדודים, ממשיכות הציפורים הקטנות והנחושות הללו דרומה, לדרום אפריקה. בסביבות חודש ינואר הם מתחילים להצפין ולשוב חזרה לישראל ולקינים שהותירו בארץ הטובה שלנו. מושבות הקינים הללו ממוקמות בדרך כלל בחורים, מחילות וסדקים המצויים בשפע בצוקי סלעים כמו גם במבנים נטושים ובבניינים רבי קומות בישובים שונים, לרבות בכותל המערבי המכיל עשרות רבות של קינים. רבים מהם מבכרים דווקא תאים ותיבות קינון – מבנים מלאכותיים מעשי ידי אדם. בקינים הללו הם יטילו ביצים, ידגרו ויגדלו גוזלים זעירים. לאחר כמאה ימים, הם יצאו שוב לדרך, כולל הגוזלים שהתבגרו וגם קבלו – בדרך הטבע הסיסי, את כל התכונות והסודות שיאפשרו להם לצאת מתוך חור הקן, ליפול כלפי מטה כדי לצבור תאוצה ולהתחיל במסע האווירי הבלתי נגמר שמחכה להם.

ציפור קטנה שעפה במהירות של כ- 120 קמ"ש ולא יודעת מה זה לנחות על הקרקע

סיסי החומות אחריהן עקב איתי בלוך, עברו במהלך המסע אלפי קילומטרים. במרחק אווירי, כ-7000 קילומטרים(!) בפועל, הרבה יותר. מסע נועז ובהחלט מעורר הערצה אם זוכרים שמדובר בציפור זעירה במשקל של כ-40 גרם בלבד, שעפה בשמיים במהירות של קרוב ל- 120 קמ"ש, ושלא יודעת מה זה לנחות על הקרקע. כמו כל בעלי חיים אחרים, הסיסים הם יצורים חופשיים שמתקיימים להם, ללא מגבלות לאום או של דת, במרחבי האוויר העצומים תחת כפת השמיים כאשר הגבולות היחידים בהם הם מכירים הינם תוואי קרקע כמו ימים, הרים, עמקים, גאיות ואגמים שנחרצים כולם על ידי הגחמות של הטבע. במסע שתועד על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה, חצו הסיסים לא פחות מ-21 מדינות שונות. מפה של גיאוגרפיה מדינית איננה בלקסיקון שלהם.

סיסים ברחבת הכותל. בצילום הזה – בחשיפה ארוכה – של מעוף הסיסים מצליח הצלם-אמן הגרמני לותר שיפלר (Schiffler) לאחד מאות ולעיתים אלפי צילומים לתמונה אחת ולהציג התרחשות ויזואלית מרהיבה.

לא מפתיע שבעיניהם של חוקרי האבולוציה הביולוגית, הסיס הוא יצור מרתק ומוצלח במיוחד, פלא של ממש. אחת התופעות היותר מרתקות המזוהות עם הציפור הזאת היא זו המכונה: מעופי הווספר (Vesper flights). "ווספר" הינו מונח מעולם הכנסייה שפירושו תפילת הקשורה לזמן השקיעה והערב (מקור המילה בלטינית – vesper). כאשר מדובר בסיסים, מעופי ווספר נראים כסוג של קפריזה (הם לא!). למתבונן מהצד זה נדמה כאילו במהלך היום והלילה מחליטים הסיסים, מסבה כזאת או אחרת, לסיים את הטיסות הנמוכות והמעגליות שלהם שמכוונות בדרך כלל להיפגש עם המזון המעופף שלהם – רמשים זעירים מסוגים שונים, ולהתעופף מעלה לשכבות גבוהות הרבה יותר.

מעלה, מעלה!

הדיעה הרווחת באשר למעופי הווספר משייכת אותם עם אזורי השינה של הסיסים המצויים בשכבות אוויר גבוהות המתאימות לשינה ולשהות ארוכה. הלן מקדונלנד הנסמכת על מחקרים חדשים נותנת להתנהגות הזאת של הסיסים פירוש מרתק. היא רואה בהם אפשרות, אולי דרך שתאפשר גם לנו, בני האדם, להבין ולפתור כמה מהקשיים שלנו.

מעל שמי תל אביב (Lothar Schiffler).

זה התחיל בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת כאשר לואיט בורמה (Buurma) חוקר, אקולוג ומומחה לתאונות אויר הולנדי, ערך תצפיות מכ"מ במרכז הולנד שהראו להקות ציפורים רבות מעל מרחבי המים הגדולים של אגם אייזיסלמר (Ijsselmeer). מעקב אחר העופות שהתבררו כסיסים הראה שבשלב מסוים לאחר שזללו מנחילי היתושים שהיו מצויים שם מעל המים המתוקים של האגם, הם היו נוסקים מעלה עד לגבהים של קרוב ל-2 קילומטרים.

בסלנג דמיוני משפת הציפורים: לעוף עם טייס אוטומטי

כאמור, אחד ההסברים השגורים לנסיקה הינו שהם עולים לשם כדי לישון. הסיסים יודעים כיצד "להרדים" מחצית ממוחם כשהמחצית השנייה נשארת ערה כדי לוודא שהם נשארים באוויר ויכולים להמשיך בכמה פעילויות בסיסיות. ישנם גם אלה הסבורים שהסיסים נסחפים למצב הקרוי אצלינו: שנת REM, אותו שלב בשינה כאשר יש במוחנו פעילות מטבולית ערה וחלק מהפונקציות הבסיסיות במוח נשארות פעילות. מה שמאפשר לציפורים הללו, אם להשתמש בסלנג דמיוני משפת הציפורים, להמשיך ולעוף עם טייס אוטומטי.

התצפית היותר מעניינת של בורמה, כך מספרת מקדונלד, היתה הגילוי שטיסות הווספר נעשו פעמיים ביום, במצבי הדמדומים של היממה: בין שעת השקיעה לחשיכה, ובין האפילה לזריחה. מי שחקר זאת הוא אקולוג ופיזיקאי מאוניברסיטת קורונל בארה"ב בשם אדריאן דוקטר (Dokter). דוקטר השתמש ברדאר מזג אוויר מיוחד כדי לעקוב אחר הנסיקות המדהימות האלה של הסיסים שהגיעו, לדבריו, לעיתים עד גובה של כ-3 קילומטרים! אחת ההשערות של דוקטר וחבריו הייתה מעניינת במיוחד, ולפיה, מעופי הווספר הללו הינן סוג של טיסות מודיעין.

עושים ווספר? (Lothar Schiffler)

בין החושך והאור

נראה כי בגבהים הללו, היכן שמצויים אזורים לחים וערפלים החשופים למערכות רוח גלובליות, אבל גם נתונים להשפעתם של זרמי אוויר חמים העולים ויורדים, מוצאים הסיסים מקום נעים להיות בו. באיזור הנוחות הזה (עניין כמובן יחסי) הם יכולים כנראה לשקוע בשינה, חצי שינה, וגם למקם עצמם באמצעות מערכת הניווט שיש לציפורים נודדות באשר הן. נכון להיום סודותיה של המערכת הזאת עדיין אינם מובנים במלואם, אבל סביר להניח שבעלי הכנף הנודדים, והסיסים ביניהם, עושים שימוש במכלול של תכונות, לרבות היעזרות בדפוסי קיטוב האור, בתבניות של קבוצות כוכבים ובמראה של יעדים גיאוגרפים רחוקים. הסיסים, כך אומרת ההשערה החדשה, אוספים בגבהים הללו גם מידע על טמפרטורת האוויר ומהירות הרוח וכיוונה, ומתוך כך יכולים להעריך את המסלולים שלהם להמשך המסע.

סיסים יכולים ללמד אותנו (בני האדם) איך לקבל החלטות, מסכמת מקדונלד. כדי לגלות על הדברים החשובים שישפיעו על חייהם, עליהם לעלות גבוה יותר, לסקור את התמונה הרחבה יותר… לא כולנו צריכים לבצע את הטיפוס הזה, בדיוק כמו שסיסים רבים נמנעים מטיסות הווספר שלהם מכיוון שהם עסוקים בדגירה ובשמירה על הצעירים. ללא ספק, היא כותבת, חלקנו יכולים לעשות זאת, וכך, נוכל אולי להתבונן בדברים ששגרת היומיום שלנו יודעת להסתיר כל כך בקלות.

אפילוג

במהלך חודשי מרץ, אפריל ומאי, רבים מתושבי המרכז נחשפים להמולה הצווחנית של הסיסים שנעים במסלולים עקלתונים וחמקמקים, שורקים ומסייסים. זה נראה ואולי גם נשמע קצת מטריד ולא נעים, אבל זה רק מיצג זמני. דמיינו לעצמכם שתוך זמן לא רב, הציפורים המופלאות הללו יהיו ביבשות רחוקות, משייטות בשמיים הגבוהים שלהן במשך חודשים ארוכים, ועושות דברים שאף יצור אחר לא יודע לעשות.

———————————————-

—————————————————————————

תודה לאנשים שעזרו בהכנת הכתבה: איתי בלוך, אמיר בן דב

And thanks to Lothar Schiffle – Project website: lothar-schiffler.de/iskiography

* קרדיט קובץ קול של הסיס : (Freesound.org (inchadney

12 תגובות

  1. למוטיאור, אופסס…תןדה. תוקן 🙂

    תרצה תודה. אכן השקעה אבל זה סדר לי את העניין הזה עם הסיסים..

  2. הי עמי. יופי של פוסט. ממש מודה לך עליו. למדתי. והנה משלי, משהו על נחילים (אותם אני חוקר ומפתח). הרבה חושבים שנחיל בנוי מרכיבים שמבצעים רק תנועה משותפת במבנה אופטימלי – swarm optimization אבל בעצם, כשפרטים הופכים לנחיל, הנחיל הופך יחידה תבוני אחת. המידע שנאסף אצל סיסי הגובה מסונכרן עם כל השאר (שלא רק נחים או מקננים) כל אחד, חלק מהסך הכולל. וזאת רק ההתחלה. אם מעניין אותך ביותר, אשמח בפרטי. ובאנלוגיה למתרחש בגשרים. רצוי היה לסנכרן את כלל הפעילות לתמונת מידע ופעילות אחת – כנחיל. כוחו של נחיל גדול כמה מונים מכל מבנה אחר.

  3. ממש תודה לך אלון. אלון. הנחיל כיחידה תבונית נשמע מרתק!
    משקולים של עריכה לא כללתי כמה רעיונות. למשל אחד הדברים המרתקים בטיסות הגובה של הסיסים היא העובדה שהם כנראה משתפים מידע ואיכשהו ההחלטות המתקבלות למשל לגבי מסלולים עתידיים מתקבלות איכשהו כתוצאה "מחכמת ההמון". איך הם עושים זאת? יש מן הסתם השערות שונות. בכל מקרה כבר אמרנו שהם מלאכים…

  4. כתבה מאוד מעניינת. כילד מאוד אהבתי את הציפורים המופלאות וכמבוגר גם צילמתי אותן.
    ברצוני להוסיף כמה דברים הכנפיים של הסיס הן כנפיים למהירויות גבוהות ואין הסיס יכול לאסוף מהירות להמראה לכן נכון נכתב שהוא זקוק לצלילה על מנת לאסוף מהירות . אך לא מדויק שהוא ישן באוויר יש לי צילומים שהלהקה נחה על גג גבוה בירושלים. הו עולות לגובה של עד שני קמ כיוון שמהירות הרוח שם היא מספיק גבוהה כדי לאפשר להם מנוחה ופחות בזבוז אנרגיה. שתיית המים של הסיס אף היא מעניינת הסיס שותה תוך כדי טיסה הוא יורד לגובה המים ואוסף מים במקורו.
    דבר נוסף אין לכנף של הסיס אפשרות דאיה יציבה (כמן לנשר או חסידה) אי היציבות מאפשרת לו לבצע תמרונים מדהימים ויעילים כדי לתפוס חרקים. בזמן של מנוחה הוא מסדר את כנפיו , מחזיק אותן בזוית כלפי מעלה להגדלת היציבות ואם מהירות הרוח נכונה הוא נח יציב ללא התקדמות

  5. תודה עמי ואלון. אשמח מאוד אם יש הפניות/מקורות לעניין קבלת ההחלטות כקולקטיב לגבי מסלולים עתידיים (ממש תכנון קדימה?). של סיס ואחרים בטבע. זה מדהים ונשמע מתוחכם יותר מהפצעה (emergence) של פעילות נחילית ספונטנית.

  6. הי בר,
    אני לא בטוח שיש דבר קונקרטי כזה. לגבי הסיסים. לדעתי זה בינתיים רק תחושה. אני הסתמכתי על הכתבה הנפלאה של מקדונלד בניו יורק טיימס. היא מרמזת שזה קורה אבל לא נסמכת לדעתי על מחקר קיים (יש קישור בכתבה – "סיסים הם מלאכים") ולכן כתבתי כך: "הסיסים, כך אומרת ההשערה החדשה, אוספים בגבהים הללו גם מידע על טמפרטורת האוויר ומהירות הרוח וכיוונה, ומתוך כך יכולים להעריך את המסלולים שלהם להמשך המסע".
    אולי אלון יודע יותר?

השאר תגובה