על הצונמי ההרסני הזה שגרם לאבדות בנפש ולנזקים עצומים ברכוש לא נתקבלה כל התראה מראש מאנשי חיזוי מזג האויר. לאו דווקא בגלל היעדר טכנולוגיות חיזוי באותה העת, אלא בעיקר בגלל העובדה הפרוזאית שלא מדובר היה במי ים אלא ב-בירה.

—————————————–—–
משקה האלים
יש סימנים שהשמיים נפתחים בקרוב ואפשר יהיה לטוס ולנשום אוויר של מקומות אחרים. אחד היעדים העולים לי בראש זה לונדון. כאשר אתה אומר לונדון אתה כמעט ולא צריך להסביר למה. לונדון זו לונדון. אם העניינים יסתדרו אחד מהמקומות אליהם אנסה להגיע בעיר הנהדרת הזאת, ממוקם אי-שם בצומת הרחובות Tottenham Court Road ו-Great Russel st, ואני מכוון לתיאטרון דומיניון (Dominion). בימים אלה מוצג, או עומד להיות מוצג בתיאטרון הזה: "נסיך מצריים", מחזמר חדש שמתבסס על סרט האנימציה המוסיקלי המצליח בשם זה. איני חסיד נלהב של מחזות זמר וסיבת בואי למקום איננה התיאטרון עצמו אלא המקום שבו הוא נמצא. ממש כאן ארע אחד האירועים היותר דרמטיים, והיותר משונים בהיסטוריה המודרנית של העיר, מה שנהוג לעיתים לכנות כ-שיטפון הבירה הגדול.
בירה עבור הבריטים, אמר לי פעם מישהו, זה כמעט כמו נֶקְטָר, משקה האלים שאותו נוסכים, או במקרה זה, שופכים במקדש האלים שזה הפאב. אתה הולך לשתות, כך הסביר לי, כאשר אתה שמח, ואתה הולך לשתות כאשר אתה עצוב. בכלל, נראה כי תרבות הפאבים ושתיית האלכוהול באנגליה רק הולכת ומתחזקת. הממצאים מלמדים כי אם בשנות ה-50 של המאה הקודמת ממוצע השתיה של אדם היה 3.9 ליטר אלכוהול נקי (כך זה נמדד) בשנת 2004 זה עלה ל- 9.5 ליטר לבן אדם. כדי לסבר את האוזן מדובר על צריכה שנתית של כ-333 ספלים ענקיים המכונים פינטס (Pints), כל אחד מהם מכיל מעל לחצי ליטר נוזל! נכון שלא מדובר רק בבירה אך אין ספק שהנוזל התוסס הזה עם אין ספור הסוגים והואריאציות שלו, הוא אחד המנצחים הבולטים בתחום הפופולריות של המשקאות.

חצי מיליון ליטר של בירה כהה ומרירה
כ-מאתיים שנים קודם לכן, האזור שבו ממוקם היום תיאטרון דומיניון בדרום מערב לונדון, זה המכונה: St. Giles היה מאוכלס ברובו באוכלוסייה חלשה וענייה שהתגוררה בבתים ומרתפים צפופים. אחד המבנים הדומיננטיים בסביבה היה מבשלת השיכר, "פרסת הסוס של Meux". היא הייתה אחת מכמה מבשלות שיכר שהפיקו מידי שנה מיליוני ליטרים של פורטר (Porter), בירה לונדונית כהה שהייתה נפוצה מאד ברחבי העיר.

פרסת הסוס הייתה בין הגדולות שבהן. בתחילת המאה ה-19 החזיק המקום מערכת של מכלי בישול – אחד מהם טנק עץ גדול ממדים שהיה בגובה של כ-9 מטרים. השמועות מספרות שלפני השלמתו ערכו בתוכו הבעלים ארוחת ערב חגיגית לעשרות משתתפים. אחר כך הוא הוכנס מיד לעבודה כשהוא מתסיס מעל לחצי מיליון ליטרים של בירה כהה ומרירה (סוג של Ale המיוצרת מלתת שעורה, שמרים וכְשוּת).
נישא על זרם אדיר של בירה שהופיע אי משם
ביום שני -17 לאוקטובר 1814 הבחין אחד העובדים כי אחת מ-29 רצועות המתכת שהקיפו וחיזקו את מיכל העץ הענק התרופפה מעט. הוא דיווח למי שדיווח והוחלט לתקן זאת באחד הימים הקרובים. בסביבות 17:30 אחר הצהריים, הרצועה פקעה. הלחצים העצומים בתוך המכל הביאו בתגובת שרשרת להתנתקות מיידית של הרצועות האחרות ולקריסה מוחלטת של המיכל. את מה שקרה אחר כך ניתן לתאר כ-לא יאומן! הבירה השוצפת התפרצה והתפזרה במהירות כשהיא מנתצת את כל המכלים והחביות במבשלה. קירות האבן לא היוו כל מכשול לזרמי הנוזל שנשפכו לרחוב כשהם הופכים לנחשולי בירה אדירים השוטפים כל מה שעמד בדרכם.
על פי עדויות של עדי ראייה שהופיעו אחר כך בעיתוני העיר, הצונמי של הבירה גרם לכאוס מוחלט ברחובות הקרובים. היו מבנים שקרסו על תושביהם ואילצו את התושבים להיתלות על הקירות וגגות הבתים. אחד מתושבי המקום מתאר בעיתון מקומי כיצד הוא נסחף במהירות קדימה כשהוא נישא על זרם בירה אדיר שהופיע אי משם, והוא מתקשה לראות ולנשום בגלל האדים החונקים.
ה-עיתון הלונדוני ה-The Morning Post מדווח כי "זירת האירוע השוממה הציגה מראה איום ונורא מכל, דומה למה שמשאירים בעקבותיהם רעידות אדמה או שריפה גדולה… המדובר באחת מאותן תאונות עצובות שזכרנו אי פעם". במשך שעות הלילה חולצו הפצועים והנזקקים והועברו לבתי החולים בעיר.
השמועות מספרות כי נחלי האלכוהול שזרמו בסביבה של הרחובות טוטנאהם קורט ו-גרייט ראסל הביאו המונים מתושבי העיר לאזור כשהם מנסים לאסוף את הנוזל בכל האמצעים שהיו לרשותם, החל מקופסאות, ספלים וקנקנים, וכלה בכפות ידיהם. ספורים אחרים מתארים כיצד גרם ריח הבירה שחלחל לבית החולים הקרוב למהומה רבתי של חולים שבקשו להצטרף למסיבה.
האלוהים של הבירה
לא בטוח שהמילה מסיבה מתאימה לאירועים הללו. מסתבר שבשיטפון הבירה הגדול מתו לפחות 8 אנשים ביניהם ילדים. במקורות אחרים מדובר על 20 אבידות בנפש. המנהלים של מבשלת הבירה הובאו לבית המשפט באשמה של גרימת אבידות בנפש ונזקים עצומים לרכוש יחד עם תביעה לתשלום פיצויים גבוהים. אולם העניינים, כך נראה, לא ממש הסתדרו על פי השכל הישר.
יכול להיות כי השופטים סברו שכאשר מדובר בבירה, צריך להסתכל על הספור הזה אחרת, יכול להיות שהיו גם מעורבים כאן אינטרסים ולחצים, כאלה או אחרים , כך או כך בית המשפט פסק כי כי לבעלי מבשלת השיכר אין כל אשמה והכל היה: "יד האלוהים". יתירה מזאת, כמה שבועות אחר כך הסכים הפרלמנט האנגלי לתת שיפוי לבעלי "פרסת הסוס" בקשר לתשלומי מיסים שלטענתם, כבר שולמו על ידם בעבר, בגין הבירה שאבדה.

———————
—————————————————-
לא יאומן כי יסופר…
תודה מוטי:)
יופי של סיפור, מזכיר לי משום מה את התחזית המפורסמת ההיא (לפני המצאת המכונית), שלונדון הולכת להיקבר תחת ערימות של גללי סוסים… אבל (וסליחה על ההתקרצצות), המספרים לא מסתדרים לי. 9.5 ליטר לבן אדם לכמה זמן? יום? שבוע? חודש? שעה…? 333 פיינטס לאדם לשנה זה בערך 150 ליטר לשנה. ממש מעט, בטח בשביל בריטים. איך זה מסתדר? או שפספסתי משהו? אנא בדוק, לפני שאני שולח את הפוסט לבני הגר בלונדון וחובב בירה לא פחות מהבריטים…
אהרון זה ממוצע. ה-9.5 זה אלכוהול נקי השקול ל333 פינטס – כל ספל כזה זה מעל לחצי ליטר. הנתונים הם
ל2004 ולקחתי את זה מאתר של הבי.בי.סי מכאן: https://bbc.in/3jhYlm8
"Everyone in alcohol research knows the graph. It plots the change in annual consumption of alcohol in the UK, calculated in litres of pure alcohol per person. (None of us drinks pure alcohol, thankfully; one litre of pure alcohol is equivalent to 35 pints of strong beer.) In 1950, Brits drank an average of 3.9 litres per person. Look to the right and at first the line barely rises. Then, in 1960, it begins to creep upward. The climb becomes steadier during the 1970s. The upward trajectory ends in 1980, but that turns out to be temporary. By the late 1990s consumption is rising rapidly again.
Come Peak Booze, in 2004, we were drinking 9.5 litres of alcohol per person – the equivalent of more than 100 bottles of wine – each year".
אהה, לא שמתי לש שמדובר על אלכוהול נקי. תודה. כלומר כדי להפוך את זה לכמות בירה חזקה בפיינטים צריך להכפיל את זה פי 35 (לפחות). עכשיו זה נראה יותר הגיוני. מעניין אם היה שינוי מ-2004 ועד היום.
הכתבה בביביסי היא מ2015. אין להם נתונים אבל הצריכה גדלה לטענתם.
סיפור מדהים ועניין המשפט…הון ושלטון…(
הון שילטון תמיד היו.. תודה שיק:)