צלחת של כוכבים

טלסקופ הרדיו הישן בארסיבו הפסיק את פעילותו בחודש שעבר לאחר יותר מ-50 שנות פעילות כשהוא מותיר אחריו מורשת מפוארת של תגליות מדעיות. להבדיל ממתקן מדעי רגיל, הטלסקופ הותיר אחריו גם חותם תרבותי מרשים, וגם אלומת רדיו אחת שעושה דרכה אל קבוצת כוכבים רחוקה, נושאית עימה איגרת אל יצורים תבוניים – שאולי מצויים בה.

—————

————————————————————–

הכבל ניתק והפלטפורמה שכללה מקלט רדיו ומשדרי רדאר במשקל של כ-150 טון, התמוטטה וקרסה אל הצלחת הענקית כ-150 מטרים מתחתיה.

בחודש שעבר, רגע לפני ששנת 2020 הסתיימה, ממש בזמן שנגיף חדש עמד לצאת אל העולם ואולי לשנות לעד את תפישת הבטחון האישית של בני המין שלנו, התמוטט לו ברעש מצפה כוכבים זקן שהיה ממוקם ברכס הררי ליד העיר ארסיבו בפוארטו ריקו. המצפה, טלסקופ רדיו גדול שבנייתו הסתיימה למעלה ממחצית המאה קודם לכן (1963) ניזוק בעבר במהלכה של סופה עזה שהביאה עם הזמן לניתוקם של כבלים שתמכו במבנה.

עבור חובבי המדע והמדע הבדיוני זו הייתה דרמה לא פשוטה. המצפה בארסיבו היה אחד המתקנים המדעים היותר מרשימים במאה-20. הטלסקופ הזה ש”צפה” בגרמי השמיים באמצעות קרינת רדיו, סיפק במהלך שנות פעילותו מיגוון עצום של נתונים שעזרו, בין היתר, לחשב את זמן הסיבוב של כוכב חמה, לאשש את קיומם של שורה של גופים קוסמים אקזוטיים כמו כוכבי נייטרונים ופולסארים, לגלות אסטרואידים חדשים וגם למצא סימנים ראשונים לקיומם של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.

המידע אמור להגיע לקבוצת הכוכבים ב-13 M ובעיקר לכוכבי הלכת בסביבתם – שאולי מאויישים ביצורים תבוניים, רק עוד כ- 25,000 שנים! 

———–

מכתבי בקבוק המושלכים אל תוך האוקיינוס הקוסמי עצום הממדים והנושאים מסרים המכוונים לשולח לא פחות מלנמען.

מדוע אנו טורחים לשלוח מכתבים שאף אחד כנראה לא יקרא? ומדוע לכיוון אחד? שהרי התשובות לשדר מארסיבו – בהנחה תיאורטית שאכן ינתנו, יגיעו אלינו אך ורק מקץ כמה עשרות אלפי שנים? שאלות לא פשוטות. הסיפור הזה מזכיר את אותם תקליטונים מוזהבים שנושאות עימן הגשושיות וויאג’ר 1 ו-2 ששוגרו על ידי סוכנות החלל האמריקאית, נאסא בשנת 1977 על מנת לחקור את מערכת השמש החיצונית ולצאת מגבולותיה אל מרחבי הגלקסיה. הגשושיות הזעירות הללו נושאות עימן תקליטונים המכילים מגוון של צלילים, תמונות ומידע בינארי אודות העולם שלנו. בהערכה זהירה, המהירות שבהן הן טסות עשויות להביא מי מהן (עם קצת מזל) לקרבתה של מערכת שמש אחרת רק עוד כמה עשרות אלפי שנים. גם כאן, הסיכוי שאלה יגיעו ל”עיניים” סקרניות של חוצנים הוא דחוק במיוחד.

מכתב מוזהב שנועד לעצמינו — מקור: ויקיפדיה

לחבר בין המדע לאמנות

טלסקופים זקנים כמו כמעט כל טכנולוגיה אחרת, נאספים בבוא יומם אל בתי הקברות של הטכנולוגיות הישנות. במבט לאחור, הצלחתם נמדדת בממצאים ובנתונים שספקו, ובתרומתם למחקר המדעי. במובן הזה, המורשת של ארסיבו נראית מפוארת במיוחד. מעבר לפעילות המדעית שנמשכה מעל למחצית המאה, ולקשרים בהבט החינוכי-מדעי שנרקמו עם הקהילה המקומית בארסיבו, הטלסקופ השתלב יפה בחיי התרבות והאמנות והיה סוג של סלבריטי, בוודאי אם בוחנים את הופעותיו בקולנוע.

הוא כיכב לדוגמא בסצנה דרמטית במיוחד בסרט “גולדן אי” (GoldenEye) מסדרת סרטי ג’יימס בונד. פירס ברוסנן, מי שגילם את סוכן 007, מנהל ממרומי הטלסקופ קרב לחיים ומוות עם האיש הרע. המאבק נגמר כמו שנגמרים כל הסרטים של בונד. אם בא לכם לעצור מעט את נשמתכם, הנה הקטע:

מצפה ארסיבו הוא גם אחד הגיבורים בסרט “קונטקט” שהתבסס על ספרו של קארל סאגן. בסרט, הכוכבת הראשית היא ג’ודי פוסטר המגלמת מדענית העובדת במסגרת ארגון סט”י – ראשי תיבות של: חיפוש אחר תבונה חוץ ארצית. פוסטר היא חוקרת במצפה ארסיבו שם היא תרה אחר אותות רדיו תבוניים שמגיעים ממרחבי היקום.

ארגון סט”י עצמו פרסם לא מכבר קול קורא לקהילת אמנים חובבי אסטרונומיה תחת הכותרת: “אתגר ארסיבו”. הפרויקט הזה הנעשה ב-פייסבוק ומכונה: Art Imaginarium נועד לקדם את החיבור בין המדע והאמנות. נכון לכתיבת השורות הללו התפרסמו כבר כמה וכמה יצירות המנציחות את המצפה בארסיבו בצורות שונות ומשונות. רוב העבודות שהתפרסמו נוגעות לאותו ניסיון הידברות תמים, אבל כל כך מרגש עם השכנים שלנו שאולי קיימים במרחבי הגלקסיה.

——————-

——————————————————

פרויקט Art Imaginarium. הנה יצירתה של Sabine Heinz (למטה) המתארת את המסר הבינארי מ-ארסיבו העושה דרכו לכוכבים:

הנה כאן (למטה) מצפה ארסיבו בסביבה דמיונית בעיני רוחו של Bari Demers:

————

ולבסוף עבודתה הדידקטית והיפה (למטה) של Marianna Devon Combei:

—————————–