הסוד של האושר

כמה מחשבות על תהליך חשיבה יצירתי מרתק המכונה: זרימה (Flow). זה המצב הזה שבו אתם שוקעים במשהו, נכנסים לריכוז מקסימלי עד שהזמן בחוץ כאילו עומד מלכת. והכל עם התרגשות והנאה גדולה. מי שהגדיר את התופעה וגם טבע את המונח היה פסיכולוג הונגרי-אמריקאי עם שם המהווה אתגר לשוחרי השפה למיניהם.

—————-

והאדם הופך להיות חלק מהפעולה שהוא מבצע

מכירים את המצב הזה שבו אתם שוקעים באיזו פעולה ושוכחים את עצמיכם? זו יכולה להיות קריאה, כתיבה, יצירת מוסיקה, ציור, פעילות ספורטיבית וכד'. אתם נכנסים באותם הרגעים לריכוז וקשב גבוה ומבלי לשים לב, הזמן עובר ועובר ככה בלי להרגיש ובהנאה רבה. לחבר שלי י. זה קורה הרבה. הוא נוהג לשבת בחדר העבודה שלו בלילה מול המחשב, ולא פעם, כך הוא מספר לי, הוא מוצא עצמו באותה סיטואציה בשעות הבוקר מבלי להיות מודע לזמן שחלף.

מכנים את המצב הזה: FLOW, או, זרימה. ההגדרה בויקיפדיה מדברת על "חוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך לא מאומץ, הנאה ומודעות עצמית נמוכה אשר יכולה להתרחש במשך ביצוע פעיל של משימה…במקום להביט על הפעולה מבחוץ, בחוויית הזרימה (הזאת) האדם הופך להיות חלק מהפעולה שהוא מבצע, כאילו הפועל והפעולה הפכו לאחד".

הונגרית שפה קשה. ועוד איך

מי שטבע את המונח: זרימה לראשונה ונחשב כחוקר מוביל בתחום הזה הינו פסיכולוג אמריקאי-הונגרי בשם… ? אופס! יש לו שם הונגרי קשה לביטוי, וזאת, תאמינו לי, בלשון המעטה. הנה השם שהוצאתי מהאינצקלופדיה בעזרת פעולת העתק-הדבק זהירה: מיהאי צ'יקסנטמיהאיי. ממש כך. והנה הוא בוורסיה מנוקדת: מיהַאי צִ'יקסֶנְטְמִיהַאיִי. לא בטוח שהניקוד יעזור. ובהונגרית: Csíkszentmihályi Mihály ובאנגלית: Mihaly Csikszentmihalyi.

מקור השפה ההונגרית הינו ממשפחת הפינו-אוגריות. הסיפור של ה"משפחה" הזו מורכב ומרתק בפני עצמו, אתגר רציני לבלשנים, ובעיקר לאנשי הסמנטיקה, המורפולוגיה והפונטיקה. ההונגרית השייכת כאמור לשפות הפינו-אוגריות היא בעלת זיקה למשפחת השפות האורליות וקרובה לשפות הפינית והאסטונית. אין בה קול סביל ושמות העצם בה נוטים ב- 18 יחסות, מה שאומר שאין כמעט חשיבות לסדר המילים במשפט.

לעבור את השם בשלום

עד כאן הבלשנות. ומה עם השם? נראה כי הגיית שמו של הפסיכולוג ההונגרי אבי ה-FLOW מעוררת מן הסתם מבוכה מסוימת, בוודאי בקרב חוקרים ואפילו סטודנטים במדעי הבלשנות למיניהם. סביר גם להניח כי גם מדקדקי השפה העברית יתקשו למצא כיתוב מוסכם בינהם.

שיטוט מהיר ברחבי האינטרנט מגלה שישנם כמה וכמה אתרים עם קבצי ווידיאו וקול המוקדשים אך ורק לבעיית ההיגוי של השם. לדוגמא, משתמש המכנה עצמו בכינוי קל להגהה: "פלייגראף" (playgraph) מקדיש קטע ווידיאו מיוחד שמראה כיצד צריך לבטא את השם:

יתירה מזאת, הוא גם נותן סימנים בשם ומציע פשוט לומר זאת כך: Me-high Chick-sent-me-high. הסרטון שלו זכה ליותר ממאה תגובות, בחלקן, הכרות תודה נרגשות של חוקרים וסטודנטים לפסיכולוגיה. ואם נזרום עם זה עוד מעט, אתר בשם Howtopronounce (איך לבטא?) מציג גישה מחקרית ומדרג את דרגת הקושי של ההגייה על פי בחירת הקוראים. הנה המנצח שלו:

—————————-

והנה דגימה אחרונה. קבוצת ילדים המנסה, כל אחת ואחד ממנה בדרכו, לעבור את השם בשלום:

הקיום שלך מושהה זמנית

בשנת 2004 הרצה פרופ' Me-high Chick-sent-me-high במסגרת טד. הוא קרא להרצאה: "זרימה, הסוד לאושר". בהרצאה שקבלה היום כבר מעל ל-6 מיליון צפיות הוא מדבר על תהליך הזרימה, כיצד היא מתאפיינת (7 סימנים)? למה היא קורית? ומה קורה לבן אדם שנמצא בתהליך? (ספוילר: דברים מופלאים). "מערכת העצבים שלנו", הוא מסביר, "איננה מסוגלת לעבד יותר מ-110 ביטים של מידע לשנייה. כדי לשמוע אותי ולהבין מה אני אומר, אתם צריכים לעבד כ-60 ביטים לשנייה זו הסיבה שאינכם יכולים לשמוע יותר משני אנשים ואינכם יכולים להבין יותר משני אנשים המדברים אליכם".

באחד הקטעים היותר מרתקים בשיחה מספר הפרופסור על אחד מרואיינים שלו במחקר. המדובר במלחין מוסיקלי ידוע שמתאר תהליך הלחנה מוצלח כמצב של אקסטזה. זה משול למצב של יצירת דבר חדש. כאשר זה קורה, לאיש הזה (המלחין) לא נותר קשב לבחון כיצד הגוף שלו מרגיש, או להתייחס אל בעיותיו בבית. הוא אינו מרגיש אפילו אם הוא רעב או עייף. הגוף שלו נעלם, הזהות שלו נעלמת מהמודעות שלו…הקיום שלו מושהה זמנית והוא אומר שנדמה לו שידו נעה מאליה. בראיון שנתן לפני כמה שנים למגזין WIRED הוא מתאר את התופעה כך: "האגו מוזז הצידה, הזמן עף, כל פעולה, כל תנועה ומחשבה, מחרות אחת אחר השנייה באופן בלתי נמנע, כמו שמנגנים ג'אז. כל מהותך מעורבת ואתה משתמש בכל הכשרים שלך בצורה המרבית".   

הזמן עף. האגו מוזז הצידה

 ספור מרתק. הזרימה היא "המצאה" נהדרת של האבולוציה האנושית; כאשר היא מתרחשת אתה מגיע למצב שבו אתה ממוקד יותר ויצירתי יותר, תוך שאתה מקבל בונוסים כגון התלהבות והתרגשות ומצב של אושר. חוץ מזה גם חוקי הפיזיקה משתנים, לפחות בעולמו של הזורם. הזמן עומד מלכת, אין עבר ואין עתיד.

כבוד לגבור שלנו (שוב בשמו המלא:)  פרופ' מיהאי צ'יקסנטמיהאיי. הוא היה הראשון שאבחן והגדיר את התופעה וגם טבע את המונח. את השיחה ההיא בטד הוא מסיים בשאלה שהוא מתמודד בה זמן רב: כיצד לשים יותר ויותר מחיי היומיום שלנו בנתיב של זרימה? ומוסיף, ישנם כאלה שיודעים לעשות זאת בצורה ספונטנית ללא ייעוץ. לצערינו, לא הרבה.

——————————

——————————————————————–