הרפתקה פרה-היסטורית הזויה המתרחשת על מורדותיו של הר געש מתפרץ. חמשת הגיבורים העלומים שלה מגלים במהלכה אומץ לב בלתי רגיל, או אולי דווקא זחיחות דעת וחוסר אחריות קיצוני. לפחות בעיניים שלנו.
———————–
טביעת כף הרגל של השטן
רוקאמופינה (Roccamonfina) הוא הר געש כבוי הממוקם בצפון חבל קמפניה בדרום איטליה. לתושבי העיר הקטנה המצויה שם אין כנראה מה לחשוש, עברו האלים של ההר נמצא מאחוריו וההתפרצות האחרונה שלו הייתה לפני כ-50,000 שנים. בסוף המאה ה-18, עקב תהליכי אירוזיה טבעיים, נחשפו במדרונות ההר סלעים שהיו מכוסים באפר וולקני ונתגלו בהם כמה וכמה טביעות ידיים וכפות רגליים. טביעות כף הרגל נעשו ללא כל ספק על ידי יצורים הולכי על שתיים.
נתיב הפסיעות הסלעי הזה הזה מכונה על ידי בני המקום: Ciampate del Diavolo – שבילו של השטן, שהרי ברור היה שהעקבות הוטבעו על הלבה הרותחת לפני שהתמצקה והייתה לסלע. ומי יכול להלך על חומר מבעבע בטמפרטורות שבין 300-350 מעלות אם לא השטן בכבודו ובעצמו?

הסימנים והעקבות שהשאיר השטן נבדקו לראשונה בצורה מדעית בשנת 2001. בחינה מדוקדקת של האפר וגיל הסלעים הראתה שמדובר על תקופה שלפני כ-350,000 שנים! כאן הספור הזה מתחיל להיות מעניין. זה בערך הזמן שבו הופיעו לעולם יצורים נבונים וסתגלנים שקבלו את השם: הומו סאפיינס והצליחו להשתרש, לאכלס וגם להשתלט על רחבי כדור הארץ. האם היו אלה בני מיננו שחיו שם בעת ההיא על מדרונות הר הגעש? (ספוילר: ממש לא). ושאלות אחרות, מעניינות לא פחות: כיצד הוטבעו העקבות הללו, בהנחה שמדובר ביצור ביולוגי ולא שטני? ומה בכלל חפשו היצורים ההם שם בחוץ בעת שהרוקאמופינה התפרץ?
“ענן שחור, מפחיד, שמתוכו פרצו להבות מפוצלות ורוטטות, והגיחו לשונות אש, כמו הבזקי ברק עצומים בגודלם…”.
התפרצות געשית אינה עניין של מה בכך. קצת יותר מ-60 קילומטרים, דרומית-מזרחית לשם נמצא הווזוב. בשנת 97 לספירה התפוצץ ההר באחת ההתפרצויות היותר ידועות בהיסטוריה. הנה מה שאומר על כך עד ראייה, צעיר בן 17 בשם: גאיוס פליניוס קאיקיליוס סקונדוס, לימים משפטן וסופר רומאי נודע שיכונה: פליניוס הצעיר: “…ענן שחור, מפחיד, שמתוכו פרצו להבות מפוצלות ורוטטות, והגיחו לשונות אש, כמו הבזקי ברק עצומים בגודלם…” ובמקום אחר: “…האפר החל ליפול על ראשינו, אם כי לא בכמות מרובה. הבטתי אחורה. ערפל דחוס כהה בעקבותינו, משתרע על הקרקע כמו ענן… …הלילה ירד. האפילה הייתה מוחלטת, כמו בחדר שחלונותיו הוגפו. יכולת לשמוע את צווחות הנשים, את צרחות הילדים, ואת צעקות הגברים. חלקם קוראים לילדיהם, חלקם להוריהם, חלקן לבעליהן, מנסים לזהות זה את זה לפי הקולות. האחד מקונן על מר גורלו, האחר על גורל משפחתו. חלקם מבקשים את נפשם למות…”.
על מה שהתרחש בעת ההתפרצות הר הגעש רוקאמופינה, כמה מאות אלפי שנים קודם לכן, אין כמובן כל עדויות כתובות. עדי הראייה היחידים הינם עדויות גיאולוגיות אילמות, בינהן: שכבות האפר והסלע, שרידי הקלדרה והחרוט הוולקני הגדול שנוצר במקום.
זמן קצר אחרי ההתפרצות התהלכו באזור 5 אנשים ולפחות אחד מהם טיפס ופסע כלפי פסגת הר הגעש
לפני כשנתיים פורסם בכתב העת Journal of Quaternary Science מחקר חדש שנערך על ידי קבוצת חוקרים איטלקית ששופך קצת אור על הדרמה שהתרחשה אז. המדענים האיטלקים שסרקו מחדש את האזור מצאו עוד 14 עקבות חדשות באבן, מה שמביא את מספר הסימנים הכולל ל-81. אחת המסקנות שלהם הייתה שזמן קצר אחרי ההתפרצות התהלכו באזור 5 אנשים ולפחות אחד מהם צעד כלפי פסגת ההר. ולא רק זאת, המרווח בין הפסיעות מעיד לדעת החוקרים שהחברים הללו לא רצו בבהלה אלא הלכו בקצב של כ-מטר אחד בשנייה, מה שמצביע על הליכה נינוחה.
מסקנה זו דורשת הסבר. דמו לעצמכם מגמה רותחת שיורדת מפי הר געש, לעיתים במהירות של עד 200 מטרים בשנייה – תלוי בזווית המדרון, תוואי הקרקע והרכב החומר המגמתי, כשהיא מכלה כל יצור חי שנקרה בדרכה. ההשערה הזהירה שמעלים עורכי המחקר היא שההליכה במורד, או במעלה ההר, נעשתה זמן קצר לאחר שפסקה זרימת הסלע הפירוקלסטי – אותה תערובת של שברי סלעים, אפר וגזים לוהטים שהתקררה מעט עד שהפכה לפלסטית ורכה יחסית.

זהירות, ניאנדרטלים!
בעיניים מודרניות, צריך לומר, זה נראה סיכון והימור לא קטן להלך לך, מבלי להיחפז, על שכבה סלעית רכה וחמה זמן לא רב אחרי ההתפרצות. לא ספור פשוט, גם בהנחה שעור כפות הרגליים של אותם יצורים היה מטבע הדברים עבה ונוקשה ומחוספס.
ניתוח נוסף של העקבות, לרבות בחינת הגודל, הצורה והקשת של טביעת כף הרגל הביא הפתעה נוספת. הסתבר כי כפות הרגליים שטבעו את שביל השטן באיטליה דומים דימיון ניכר לעצמות כפות הרגליים של יצורים קדמוניים שנמצאו בבור העצמות (Sima de los Hueso) המצוי במערה גדולה באזור Atapuerca בצפון ספרד. בור העצמות הספרדי מכיל אוסף עצום של מאובנים אנושיים. בדיקת 17 גולגולות של הפרטים המצויים שם העלתה שהם שייכים כנראה לאדם ניאנדרטלי, אולי שרידים למושבה קדומה של ראשוני הניאנדרטליים בעולם.
הדימוי של אדם הניאנדרטלי עשה כברת דרך ארוכה מאז המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כאשר נתפש כמין של איש מערות פרימיטיבי ו”דמוי קוף”. אחר כך הגיע התיקון. מאות שרידים שנמצאו ברחבי אירופה והמזה”ת הראו כי הם היו דומים לנו במראה החיצוני, גם אם נראו מסורבלים מעט – נמוכי-קומה, חסונים עם סנטר קטן מצח צר ומשופע ואף גדול ופחוס. גודל המוח של הניאנדרטל היה זהה לגודל הממוצע של המוח שלנו. מחקרים מודרניים מלמדים כי היו להם כשרים ויכולות טכנולוגיות ותרבותיות מתקדמות, לרבות ייצור כלים מתוחכמים, ציור, קבורת מתים, טיפול בפצועים, וכנראה גם יכולת דיבור.
אבותינו הקדומים, בני ההומו סאפיינס פגשו בהם באירופה ובמזה”ת, אולי גם בישראל לפני 50-70,000 שנים. אין ספק כי היו גם מפגשים וחיבורים בין ההומו סאפיינס לאדם הניאנדרטלי שהביאו לצאצאים משותפים. ניתן למצא היום שרידי ד.נ.א ניאנדרטלי בקרב אנשים רבים. ואז, לפני כ-35-40,000 שנים הם נעלמו מעדויות המאובנים מסבה לא ברורה.
בעידן שבו מכונות הזמן נמצאות רק בסרטים, כדאי להשלים עם העובדה שהרבה מהדרמות העזות שהתחוללו בעבר הקדום ישארו נעלמים לעד
האם הייתה זו אכן חבורת ניאנדרטליים צעירה שהסתובבה במורדות הרוקאמופינה? “החלטנו להשאיר זאת כשאלה פתוחה אומר אדולפו פנארלו (Panarello) אחד המדענים שהשתתפו במחקר החדש בראיון ל”ניו-סיינטיסט”.
ובאשר להליכה בהר, על פי הערכות החוקרים נדרשו כמה שעות עד ששכבת הלבה המפעפעת תתקרר ל-כ-50 מעלות כך שניתן יהיה להלך עליה. אפשר רק לנסות ולדמות את הסיטואציה ההזויה הזאת המתרחשת מן הסתם כאשר ההר עדיין פעיל; אולי ממשיך לעשן גזים רעילים, אולי מתפרץ מידי פעם בקולות רעם עזים. ואם רוצים להמשיך עוד מעט עם הנראטיב הזה, אפשר גם לדמיין חבורה של חמישה אנשים קדמונים, שביניהם, כך על פי המחקר, היה אדם בוגר אחד. הנה הקבוצה הזאת מגיחה מהמחסה שבו הייתה בעת התפרצות. בליל של קולות? נהמות? צעקות? האם הם יוצאים החוצה כדי לבדוק מה קורה שם בחוץ, לראות הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם? אולי גם לחפש מזון? או אבני בזלת כדי לבנות כלים חדשים? מי יודע?
קצת מתסכל. לעיתים נדמה שיש מידה של הפרזה ואולי גם יוהרה בניסיון שלנו להבין לגמרי מה קורה בראשם של יצורים הרחוקים מאיתנו כמזרח ומערב, כאלה שגרים בסביבה קיצונית ושונה כל כך במידה שקשה לתאר. חוץ מזה בעידן הטכנולוגי שלנו, מכונות הזמן נמצאות עדיין רק בסרטים וצריך אולי להשלים עם העובדה שהרבה מהדרמות העזות שהתחוללו אי-פעם בעבר הרחוק, יישארו נעלמים מאתנו לעד. ביניהם, כנראה, גם השאלה: מה לעזאזל הביא קבוצה של הומונידים נועזים, או חסרי אחריות, לעשות טרייק על הר גועש?
———————-
————————————————–
גוללו למטה וקראו את התגובות. בא לכם להגיד משהו? לשתף? בבקשה..
פוסט מעניין ומאלף. תודה.
תודה רחל:)
מעניין מאוד! הנאנדרטלים חובבי האקסטרים לא יכלו לקחת מטוס לאוורסט, אז הם כנראה “הסתפקו” בטיפוס על הר געש מתפרץ. אם לא הסקרנות של הקדמונים האלה לא ברור מה היה כאן עכשיו.
תודה ליאור. סקרנות היא מנוע עוצמתי feature שמוכר לך היטב..
תעלומה מעניינת שכמובן לא=עולם לא תיפתר באמת
תודה מוטי. כל זאת בהנחה שלא יהיו מכונות זמן…נראה לי שאם יהיו פעם, הממ.. בטח לא בזמננו.
מרתק!
והפוסט הזה מתכתב עם הפוסט:
https://kankan111.blogspot.com/2016/12/blog-post_7.html
מסידרת המין האנושי – עבר ועתיד
מנהל הפרפרים תודה, לא הכרתי את הבלוג אליו קשרת. אכן מעניין וכתוב היטב. ובהזדמנות זאת, הרבה כבוד לאתר הקהילה “פרפרים” מעורר ההשראה שהקמת.
תודה על הסיפור המרתק. התפרצות מתונה ו״מזדחלת״ משהו של הר געש היא אכן ארוע מסקרן ולא רק מאיים עבור בני אדם – כפי שראינו במובן מסויים לאחרונה עם ההתפרצות באיים הקנריים. יש כנראה איזושהיא נקודה שבה התחושה של ״נו זה אולי לא כזה נורא ותכף ממילא זה נגמר״ מתעלה על כל החששות והפחדים.
תודה אורי. אני כל הזמן מנסה להזכיר לעצמי שהאנשים ההם היו צריכים גם לשרוד בעולם מטורף ומסוכן, לקבל כל הזמן החלטות (הלבה בחוץ התקררה מספיק?) וגם לממש את הסקרנות שלהם.כמו שאומר ליאור “למעלה”, בלעדיהם לא היינו כאן.