מה שקורה עכשיו

טכנולוגיות חדשות הנשענות על בינה מלאכותית, מחוללות בתמונת המציאות מהומה ומבולקה. עד כדי כך שקשה לנו לדעת מה קורה. וזאת, כך נראה, רק ההתחלה.

—————————————————————

אנחנו חווים את המציאות בעזרת החושים שלנו וכאן זה מתחיל להסתבך

לאיינשטיין מיוחסת אמרה נפלאה בעניין המציאות; "המציאות היא רק אשליה אבל איזו אשליה עיקשת". אנשי שפה וסמנטיקה מנסים לכמת אותה ולתת לה הגדרות מדויקת. בכל הגדרה, לאמת יש תפקיד מרכזי. הנה המציאות על פי הוויקיפדיה: "מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים, כפי שהם באמת, לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים, או כפי שחושבים שהם". קצת קשה לעכל את זה. בסופו של דבר, המציאות, בוודאי ההיבט הפרקטי שבה, נחווית ומפורשת באמצאות מגוון החושים האנושיים שלנו, וכאן, הספור מתחיל להסתבך.

המציאות נתפסת לא רק במראה עין, מגע ומשמע אוזן, אלא גם באינטרפרטציות, דימויים, תחושות. לא פעם היא גם משתנית על פי גחמות המתבונן. לפני כמה אלפי שנים כתב אפלטון במשל המערה על האסירים הסבורים כי הדמויות והצללים הניבטים אליהם בקיר המערה זו המציאות עצמה. האסיר שאיכשהו משתחרר מהמערה (פילוסוף?) ויוצא לעולם שבחוץ הוא זה שרואה את החיים האמיתיים (משמאל, המשל בציור מהמאה ה-16).

המציאות בקצה. החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר

הפילוסוף עמנואל קאנט מניח את הרף במקום בסיסי ועמוק יותר. יש הבדל, הוא טוען, בין העולם הנתפס בחושים שלנו, או בתבונתנו, לבין הדבר כשהוא לעצמו – העולם שהוא המקור למה שאנו חווים אבל לנו אין כל גישה ישירה אליו, ולא ניתן להבינו בשכלנו. אינטרפרטציה מעניינת, רומנטית משהו, מציע גבריאל גרסיה מרקס שכותב בספרו האוטוביוגרפי: "לחיות כדי לספר" (תרגום-טל ניצן): "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם." בניסוח פשטני: החיים שלכם (והמציאות) הם מה שאתם זוכרים שקרה.

יש כמובן גרסאות אחרות, למציאות, אולי רבות מידי. חלקן, צריך לומר, משונות למדי. אנשי מדע בתחום הפיזיקה התיאורטית מדברים לדוגמא, אמנם בצורה היפותטית, על יקומים מקבילים המתקיימים כביכול במקביל ליקום המוכר לנו. ההשערה הזאת, הנשענת על יישומים אפשריים הנובעים ממכניקת הקוואנטים, מרמזת על קיומן של מציאויות מקבילות לזו שלנו. האם ישנה מציאות אחרת, מקבילה, שבה את, או אתה הקורא, מעיינים במשפטי המציאות הללו ביקום אחר? זו תשאר שאלה פתוחה.

קפריזה של גיקים מהמאה ה-23

ואם אנחנו בענייני קצה, לפני כעשרים שנה העלה פילוסוף אנגלי בשם ניק בוסטרום טיעון מחשבתי במסגרתו הניח הנחה, ולפיה, אנחנו חיים ומתקיימים בעולם של סימולציה; עולם שבו אנחנו משמשים כשחקנים במשחק מחשב מתוחכם שנבנה על ידי טכנולוגים בעתיד הרחוק. הבעיה הפרוזאית בהנחה הזו היא שקשה ואולי בלתי ניתן להפריכה. כך או כך, נחמד לחשוב שהמציאות בהשערת הסימולציה היא לא יותר מאשר קפריזה של גיקים, נניח מהמאה ה-23.

נחזור לימינו אלה. הסיסמה המוסיקלית שהפכה זה מכבר לסמלה של תחנת הרדיו הצבאית, גלי צה״ל היא משפט קליט, קצבי ומתנגן: ״מה שקורה עכשיו״! הדגש הוא כמובן על הרלוונטיות והעכשוויות של החדשות שהתחנה משדרת. אלא שהבעיה איננה ה-עכשיו, אלא ב-מה שבאמת קורה?

האם אנחנו יודעים מה באמת מתרחש? התשובה מורכבת. מה שבטוח זה שהמציאות – ובעיקר המדיומים שבה היא נצפית ונחקרת על ידי הכתבות והכתבים הנמרצים של תחנת הרדיו הצה"לית (ושל כל כלי תקשורת אחר) עוברת טלטלה עזה.  

גלי צה"ל מה שקורה

שלום לך מציאות!

טלטלה בלשון המעטה. מזה כמחצית המאה עוסקת תעשיית הגיימינג במשחקי מציאות שונים ומשונים. בין המרתקים שבהם הם המשחקים המערבים טכנולוגיות המציעות מציאות מדומה ואלטרנטיבית, או זו המכונה: רבודה. האחרונה משלבת יחדיו אלמנטים וירטואליים עם הסביבה האמיתית. כל הטכנולוגיות הללו מערבבות ולשות את מושג "המציאות" והופכות אותו על פניו.

עיקרה של המהפכה הוא בתחום המכונה: דיפ פייק (DeepFake). טכנולוגיות הדיפייק – כינוי שמושאל מהמושג למידה העמוקה (Deep learning) הן מהסוג המכונה: משנות מציאות. הן יודעות לשנות, לעוות ולזייף בצורה מתוחכמת תמונות סטילס, קטעי וידיאו וסאונד כך שייראו אותנטיים ואמיתיים לחלוטין. מדובר, צריך לזכור, בכלים ובמדיומים שדרכם אנחנו מתבוננים, מאזינים, חוקרים ומתעדים את מה שקורה בעולם.

———————–

הטכנולוגיות הללו מערבבות ולשות את מושג "המציאות" והופכות אותו על פניו. מקור :Canva

———————–

פוטושופ על ספידים

הסכנה היא מיידית! כמו שמנסחת זאת יפה ד״ר תהילה שוורץ־אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בכתבה בעיתון הארץ (2019): "במערכות בחירות אפשר לייצר כך סרטונים של פוליטיקאים אומרים דברים שלא אמרו אף פעם, או לייצר תמונות של אנשים במצבים שלא היו בהם, שזה כמו פוטושופ על ספידים…למעשה החשש הזה עמוק יותר, כי הטכנולוגיה הזאת מערערת את האמון שלנו כחברה בעצם היכולת שלנו לברר את המציאות. פתאום אין לנו את הכלים לדעת מה נכון ומה לא".

האם נדע להבחין בזמן במצבים של אמיתי או זיוף? לא מכבר ערכו צמד חוקרים – פסיכולוגית בריטית בשם סופי נייטינגהל (Nightingale) ומדען מחשבים אמריקאי בשם האני פריד' מחקר שבקש לבדוק האם אנחנו מסוגלים לדרג תמונות פנים ולהבחין בין פנים אמיתיות או מזויפות. המחקר נעשה עם 315 אנשים. קצת לא נעים אבל הדיוק הממוצע הכולל של הנבחנים היה קרוב ל-מזל, כ-48 אחוזים! בניסוי נוסף, קבלו הנשאלים הדרכה קצרה; כיצד ניתן לזהות זיוף וגם משוב לאחר שליחת כל תשובה. התוצאות השתפרו רק במעט והדיוק הממוצע עלה ל-59 אחוז בלבד.  

———————–

פתאום אין לנו את הכלים לדעת מה נכון ומה לא. מקור CANVA

———————–

חללית מהעתיד נחתה בשדות הקרב של אוקראינה

בסרטי וידיאו, נדמה, הספור מאתגר יותר. קבוצת חוקרים אמריקאית הקימה בדצמבר 2021 אתר אינטרנט מיוחד שכלל מספר גדול של סרטונים אמיתיים ומזויפים שנבחרו באקראי. הגולשים התבקשו לזהות אם הסרטון אמיתי או לא. במחקר השתתפו 304 אנשים, להם נוספו מעל ל-9,000 אנשים שהגיעו במקרה לאתר. האבחנה בין אמת ושקר הייתה כאן טובה יותר, אבל לא בהרבה. אחוזי הדיוק נעו בין 66-77 אחוז. אחת ההשערות המעניינות שהועלו במחקר היתה שאנחנו, בני האדם, טובים יותר בזיהוי פנים מאשר צורות אחרות, ואחראי לכך אזור התמחות מיוחד במוח שלנו.

ברגעים בהם נכתבות המילים הללו מתחוללת מלחמה אכזרית ועקובה מדם באוקראינה. המציאות הזאת המוצגת בפורמט של תמונות, סרטים וקולות, מועברת בהקשות מקש למסכי הטלוויזיה והסמרטפונים ברחבי העולם. הקלות הבלתי נסבלת, לטוב ולרע, של הפצת המציאות, יחד עם הרצון של הצדדים הלוחמים לשלוח מסרים משלהם, מביאים לכך שאנחנו מוצפים בתכנים שהאמת והכזב משמשים בהם בערבוביה.

———————–

מציאות הזויה. דיפ פייק במלחמה באוקראינה. הנה כמה שניות מכתבה שהופיעה בטלוויזיה, בערוץ 13. בכתבה, שימו לב! משולבת סצנה שנלקחה מאחד מסרטי "מלחמת הכוכבים".

מציאות בהפרעה

טכנולוגיות הבינה המלאכותית הולכות ומשתכללות. לא ירחק היום שבו הפייק יראה אותנטי כך שיהיה קשה, עד בלתי אפשרי להבחין בין הזיוף לבין הדבר לכשעצמו. מה שאומר שהמציאות המשתקפת במסכים – קולות ומראות, תופעות, עצמים, אנשים_ תהיה מציאות בסימן שאלה. גם העובדות (Facts), אותן הראיות שמעגנות את תמונת המציאות ומשקפות את האמת האולטימטיבית, יחייבו, אולי, הגדרה זהירה יותר. 

לדברי הפסיכולוגית סופי נייטינגהל לא יהיה מנוס בעתיד להתקין חוקים וקווים אתים מנחים לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית. ואולי, גם לתת סימנים וטביעות אצבע באלגוריתמים של זיוף עמוק. קצת מזכיר את הסימנים שאנחנו שמים בכסף כדי למנוע זיופים.

טוב מראה עיניים, אומר הפסוק ההוא. אלא שלמציאות במאה ה-21 עיניים לא מספיקות. הביטו לרגע בפני האשה החביבה בצד שמאל. לא בקשתי ממנה כל רשות להציג את תמונתה מהסבה הפרוזאית שהיא אינם קיימת. לפחות לא בעולם הביולוגי. היא נוצרה על ידי אלגוריתם של בינה מלאכותית באתר המכונה: האדם הזה אינו קיים. כל מה שהיה צריך על מנת ליילד אותה היה להקיש על כפתור הריפרש.

—————————–

———————————————————

5 תגובות

  1. תודה על רשומה מאלפת.
    ואתה יודע מה? נראה לי שאם ניתן לסרוק מיליוני תמונות נגלה שאשה כזו קיימת.

  2. אני רואה את זה אחרת: פעם (כלומר נניח לפני 50 שנה, אבל גם 100 שנה, 500 שנה ועוד) לא היו לנו כלים לדעת אם הסיפורים שאנו שומעים הם אמתיים פרט להיגיון, אמונות ותגובות הסביבה. בשנים האחרונות יכולנו לסמוך על האינטרנט לעזור לנו בקביעה אם סיפור הוא אמת או לא. כנראה שגם היכולת הזאת הולכת לאיבוד

  3. מדהים איך אתה תמיד מוצא את הנושאים המרתקים האלה וכותב עליהם כל כך טוב ומעניין. המציאות היא אכן דבר שכרגע אין דרך להגדיר. אולי אף פעם לא יהיה ניתן להגדיר אותה או להבין אותה. כמו שכתבת, אסור לנו להניח שיש דבר מוגדר שנקרא "מציאות".

    המציאות ביקום שלנו היא מציאות מסויימת, שגם אותה אנחנו לא ממש מבינים. ביקומים אחרים, וכנראה שיש הרבה מאוד כאלה, למונח "מציאות" יש משמעות אחרת לחלוטין. אולי ברוב היקומים אין מציאות שיש לה משמעות כלשהי, אבל בחלקם יש מציאות מוגדרת, והיא "מציאות" שונה מהמציאות שלנו. זה מחזיר אותנו לשאלה הבסיסית של הרשימה הזאת — מהיא מציאות.

    אבל אם נחזור שניה ליקום שלנו, ה"מציאות" היא מונח חמקמק. מצד אחד אנחנו מכירים יקום בעל שלושה ממדים, כי זה מה שאנחנו רואים. כמו האסירים במערה שכתבת עליה. מצד שני, כל הסימנים מראים שאנחנו חיים ביקום הולוגרפי. כלומר, היקום הוא דו מימדי, והמימד השלישי הוא נגזרת מהיקום הדו מימדי. זה אולי התחיל בתור איזו תאוריה איזוטרית, אבל כל התצפיות מובילות לשם.

  4. הי עמי,
    התשובה לכך היא שילוב של הרבה מחקרים שמתחברים יחד לתמונה אחת. זאת תמונה שנראית די שלמה יחסית לתאוריות אחרות. זה מורכב, אבל תן לי לנסות לפשט.
    מבחינתי הסיפור מתחיל מהתאוריה שהיקום שלנו נמצא במרכזו של חור שחור שנמצא בעצמו ביקום אחר. התאוריה הזאת התחילה בערך בשנות ה-70 של המאה הקודמת. אחת התגליות שתמכו בתאוריה היא המתאם המצויין בין רדיוס שוורצאוולד (הרדיוס של חור שחור יחסית למסה) לבין רדיוס האבל של היקום. (https://www.nature.com/articles/240298a0 למשל)

    אפשר (בצדק) לטעון שמדובר רק בצרוף מקרים. אבל אם הזמן התגלו עוד דברים שמסתדרים עם התאוריה הזאת. למשל, ה"אנרגיה האפלה", שהתגלתה רק בשלב מאוחר יותר, מסתדרת טוב מאוד עם התאוריה הזאת
    לפי תאוריית יקום החור השחור, ליקום היה צריך להיות ציר מרכזי שנובע מציר הסיבוב של הכוכב שממנו החור השחור נוצר. גם זה מסתדר לא רע עם תצפיות שנעשו רק בשלב מאוחר יותר. כלומר, בזמן שתאוריות אחרות היו טובות לזמן שבו הן באו לעולם ומאז נחלשו, תאוריית יקום החור השחור רק מתחזקת עם הזמן. אז כן. יש סיכוי לא רע בכלל שכולנו מצאים ברגע זה בתוך חור שחור שנמצא ביקום אחר.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Black_hole_cosmology

    ובתוך כל חור שחור ביקום שלנו, יכול להיות יקום נוסף. רוב היקומים האלה הם כנראה די מבורדקים, ולא בעלי חוקי פיסיקה מוגדרים שמאפשרים מבנה מוגדר כמו ביקום שלנו, אבל חלקם אולי כן מאפשרים סדר כלשהו, ואולי גם חיים.

    אז איך כולנו מצטופפים בתוך מקום כל כך קטן כמו מרכז של חור שחור? המרחב, כידוע, הוא דבר יחסי. כאשר המסה מספיק גדולה, המרחב משתנה, וזה המצב בחורים שחורים. יש לא מעט מחקרים תאורתיים שמראים שמרכז חור שחור יכול להראות מאוד מרווח עבור מי שנמצא בתוכו.
    זה מוביל אותנו ליקום ההולוגרפי. המרחב שנמצא במרכזו של חור שחור הוא דו ממדי, אבל יכול להדמות תלת ממדי על ידי הקרנה של הדו-מימדיות למימד שלישי.
    זה אחד המאמרים האחרונים שדיברו על זה:
    https://journals.aps.org/prxquantum/pdf/10.1103/PRXQuantum.3.010324
    אבל יש כמובן עוד הרבה.

    אני לא יודע עם הצלחתי להסביר את זה מספיק טוב. התאוריה נחשבת על ידי הממסד המדעי לתאוריה "אלטרנטיבית" , אבל מבין כל התאוריות הקוסמולוגיות שיש היום היא כרגע נראית לי לא פחות סבירה מכל תאוריה אחרת. אולי אפילו יותר סבירה, לנוכח זה שמה שנקרא "המודל הסטנדרטי" מתחיל כבר להראות שלבים של קריסה.

להגיב על abenba לבטל