טעם מעולם אחר – הכפר ע'ג'ר יוני 2022

מסע מרתק אל כפר קטן מוקף גדר שמתקיים לו בגומחה טריטוריאלית קטנה, בשטח שבין לבין.

—————-

משחק של גדולים

כאשר ג'מאל חט'יב – המדריך שלנו מצביע על נחל החצבני שעובר בוואדי שמתחת לגינת ביתו בחלק הצפוני – הלבנוני של כפר ע'ג'ר אפשר, נדמה, לשמוע מבעד לשכשוך הנעים של המים גם את משק הכנפיים של כל אותם אירועים היסטוריים שקרעו וטלטלו אנה ואנה את תושביו של המקום הקטן והסימפטי הזה.

על התהפוכות והטלטלות הרבות שעברו תושבי הכפר הזה ניתן לקרא בספרי ההיסטוריה והוויקיפדיה של היום, גם אם לעיתים יש פה ושם וורסיות שונות, וסימני שאלה פתוחים לגבי החלטות שהתקבלו והסכמים שיושמו או לא יושמו. על המשמעות אפשר ללמוד מנימת קולו הנרגשת של המארח שלנו שבני משפחתו מעוגנים באזור הזה, לדבריו, 500 שנה.

הגענו אל הכפר צוות "מסע אחר" בצהרי היום לאחר עיכוב ממושך בכניסה מאחר שהשומרים במחסום; נציגי משטרת ישראל וצה"ל טענו שאין אישור. לבסוף נתרצו ונכנסנו פנימה בליווי מדריך מקומי.

תושבי ע'ג'ר מונים היום  2800 תושבים. מקורו של הכפר סורי, ורוב תושביו הם בני העדה המוסלמית-העלאווית – עדה קטנה יחסית ששאבה במידה רבה את כוחה מהעובדה שצמרת השלטון הסורי, כולל כמובן משפחת הנשיא אסד, הינה עלאווית. שורת הסכסוכים האלימים שהיו כאן במאה השנים האחרונות השאירו את הכפר בנקודת הבין לבין. הגבול בין ישראל לבנון – לא גדר גבול פיזית אלא קו כחול המשורטט רק במפה, עובר במרכז הכפר. נכון לימי חודש יוני 2022, ע'ג'ר מתקיים לו בגומחה טריטוריאלית זעירה, תוצאה של פשרה ואילוצים שנתקבעו, עם הזמן, במשחק של הגדולים: מדינות האזור, האו"ם ומעצמות העל.

מין ייחודי

 הרושם שאנחנו מקבלים לאחר שהייה של כמה שעות במקום הינו שכל רצונם של התושבים הוא שיניחו להם לחיות בשלום, מנקודת מבטם, כך נראה, הכפר היא יחידה אחת שלמה.

אלא שדווקא החמקמקות הגיאוגרפית הזאת, בין אם הם יחפצו בכך, בין אם לאו, היא זו המייחדת את הכפר. אני מסתכל בגדר החדשה שהוקמה כאן לא מכבר ומקיפה את הכפר מכל עבריו. לנו הישראלים, האורחים לרגע במקום, זה נותן איזו שהיא תחושה של בטחון. בכל זאת, למקום יש היסטוריה לא רחוקה של עימותים מזויינים עם אנשי החיזבאללה בדרום לבנון ועם קבוצות של מבריחים מלבנון וישראל שנצלו אותו בעבר להברחת סחורות.

ג'מאל מספר לנו שלרבים מתושבי הכפר אזרחות כפולה, מה שאומר שהם מחזיקים גם בתעודת זהות ישראלית ויכולים לצאת ולבוא משעריו בלי כל בעיה. רבים מהם מנצלים זאת ללימודים ועבודות בישראל. ובאשר לגדר, אם נשאל לרגע מושגים מעולם הטבע, זו מחזקת את התחושה שהכפר העלאווי הזה הוא מין אנדמי, מין ייחודי, שגדל והתפתח באזור סגור עם תכונות מובהקות וספציפיות אך ורק לו.

פרחים,צבעים וממתקים

קל למצא לכך דוגמאות, החל בפסלים היפים בכיכרות, בחלקם בסגנון מעורב, קלסי, נוצרי ומוסלמי, בבתים הצבעוניים והניקיון המוקפד והכמעט אובססיבי ברחובות, וכלה בגינות הפרחים המטופחות להפליא, והאוכל המקומי המשובח והמיוחד, על טהרת המטבח הסורי-עלאווי, שמציעה מסעדת בלו ליין המצויה ב"חלק הלבנוני" של הכפר.

——————

——————-

אנחנו מהלכים לאורך הטיילת בצפון, זו שמשקיפה למטה על נחל החצבני, ומקורותיו, מעיינות הווזאני, בואכה "גן השלום" היפיפה המשובץ בכתמי דשא ופרחים. הקו הדק של הגבול המסומן במפת הג'י.פי.אס בטלפון שלי, מחליף ומשנה את מיקומו מצד לצד. עוד כמה רחובות דרומה ואנחנו מגיעים ל-ממתקי אל-ח'טיב שם אנחנו פוגשים שולחן עמוס בקינוחים לבנונים וסוריים, גם הם – כפי שכבר הורגלנו, עם טעם מעולם אחר.

—————–

ערכת הישרדות

הכפר ע'ג'ר מדבר בעד עצמו, אבל כיצד כל זה קורה? ג'מאל חט'יב תולה חלק מהדברים האלה בניהול המוכשר והמוקפד של המועצה, וגם אולי במה שמכונה: ה-מדאפה – חדר האורחים, או בית העם אליו מועברות ההחלטות המתקבלות במועצה לצורך עיון התושבים וקבלת הערות והצעות.

נדמה כי המנגנון הדמוקרטי הזה הוא חלק מֵעֶרְכַּת הַהִשָּׂרְדוּת של הכפר המרתק הזה, שמנסה להתנהל ולחיות את חייו בשקט, גם אם ברקע ממשיכים הגחלים של הסכסוכים האזוריים לבעור ולרחוש על אש קטנה, ומבטיחים, שע'ג'ר, לפחות בינתיים, יישאר הכפר שבין לבין.

———————–

——————————————-

הכתבה פורסמה במקור ב"מסע אחר אונליין.