עור ברווז

מה בדיוק קורה לנו כאשר מתגלה לנגד עיננו מראה מרהיב, כזה שעוצר את הנשימה? על פי מחקרים מדעים אחרונים מסתבר כי מראה ה-וואו (או במינוח מקורי: Awe) מחולל בנו שינויים פיזיולוגים ונפשיים כאחד, ובמילה אחת: עושה לנו טוב – הרבה טוב.   

——————————-

רגש של פליאה והתפעמות עזה המתובל עם קמצוץ של יראה

Awe היא מילה קצרה ועזת ביטוי. קשה לתרגמה לעברית. באנגלית, יש לה כמה וורסיות. בנוסח האמריקאי שלה היא נשמעת משהו כזה (שימו רמקולים). מזכיר את קריאת ה-וואו שלנו כאשר אנחנו רואים משהו שמדהים ומפעים אותנו. תוסיפו לזה "קצת" פחד ותקבלו את הפירוש המלא שלה שהוא: רגש של פליאה והתפעמות עזה המתובל עם קמצוץ של יראה. ה"יראה" מגיעה מהעבר ומהאמונה המקובלת לפיה תחושת ה- Awe קשורה באירוע שבו נוכחת, בצורה כזאת או אחרת, הישות האלוהית.

ומהם הדברים שגורמים לנו לתחושתה-Awe הזאת? עוד נגיע לכך אבל אפשר כבר לציין כי מראות טבע מפעימים מככבים בראש הרשימה. הנה שתי דוגמאות:

בולענים בים המלח
שקיעה אדומה

——————-

הגירוי עולה על הציפיות. ההבנה שלנו של העולם משתבשת ויש צורך בהיערכות קוגניטיבית חדשה

שאלה לא פחות מעניינת היא: מה קורה לנו בזמן שאנחנו מתפעמים עד כלות? מה קורה מעבר לכל אותן תגובות פיזיולוגיות שמוכרות לכולנו, כמו: עור ברווז, לסתות שמוטות, או "סתם" עצירת נשימה?

קשה קצת להאמין אבל תחושת ה-Awe מקורותיה והשפעותיה על בני האדם החלו להיחקר בצורה יסודית רק ב-20 השנים האחרונות. בשנת 2003 הציעו 2 פסיכולוגים אמריקאים, אחד מהם ד"ר דאכר קלטנר ((Keltner מאוניברסיטת ברקלי בארה"ב, שה-Awe קשור במה שהם כינו: חוויה המעוררת צורך בהתאמה והסתגלות.

מסביר קלטנר: כאשר אנחנו רואים, או חווים, לדוגמא, את אותו משהו בלתי נתפש המעורר פליאה ויראה. החוויה הזאת מפרה את ההבנה הרגילה שלנו את העולם. הגירוי עולה על כל הציפיות, מה שמעורר ניסיון להיערכות קוגניטיבית חדשה, וזאת בניסיון להבין את מה שאנחנו רואים. התהליך הזה לדבריהם הינו חלק מהותי מתחושת ה-Awe.

מטוס ריסוס בעוטף עזה. חווית ה-Awe מפרה את ההבנה הרגילה שלנו את העולם.

——————-

בכתבה שפורסמה לא מכבר בגארדיאן הבריטי, מתארת הסופרת אלינור מורגן את ההתפתחות של מושג ה-Awe בתרבות שלנו. בעבר, על פי הרומנטיקנים היה נהוג לחשוב שאותה תחושת התפעמות עזה, מתרחשת כאשר העולם הפנימי והסובייקטיבי שלנו פוגש בעולם הטבע האובייקטיבי שמציף אותנו. כאמור, המהומה הרגשית הזאת הייתה קשורה לישות האלוהית ותוארה בעיקר בטקסים דתיים. במחצית המאה ה-18 התחוללה מהפיכה בתחום ההתייחסות למושג הזה כאשר הפילוסוף האירי אדמונד בורק טען שתחושת ה- Awe לא מופיעה, או נוכחת רק במהלך האירוע הדתי, אלא גם בחוויות היומיום שלנו; וזה יכול להיות – וזה כבר במילים שלי: שמיעת מוזיקה, התבוננות בנימיו הארוגים של עלה ירוק, או מבט בהבלחה של ברק בין עננים בשמיים.

די להתבונן בנימיו הארוגים של עלה ירוק_

המחקרים המדעיים הראשונים הראו כי Awe זה לא רק עור ברווז, אלא גם מקור לשורה של תכונות מפתיעות, הן בתחום הפיזיולוגיה הרפואית והן בתחום הנפשי והרגשי.

לפני כמה שנים פרסם ד"ר קלטנר, ללא ספק אחד החוקרים המובילים בתחום הזה, מאמר שבו הוא מסביר את המנגנון שהפך את ה-Awe לחלק בלתי נפרד מהרפרטואר הרגשי של המין שלנו. לפי קלטנר, נראה כי במהלך 7 מיליוני שנות אבולוציה של ההומינידים, אותה התפעמות עזה של האדם הבודד חיברה אותו לכלל, או לקולקטיב החברתי, ואפשרה לו לפעול בקבוצות, ומתוך כך, גם להתחזק ולשפר את סיכויי ההישרדות שלו.   

פריחה מרהיבה. חוויה שמשפרת את סיכויי ההישרדות.

——————-

מזעור האגו, רצון לסייע לאחרים, נכונות יתר לשתף, ונדיבות רבה יותר

במהלך שורה של ניסיונות שערכו ד"ר קלטנר וקבוצות מחקר אחרות נמצא כי חוויית ההתפעמות והיראה שלהם הביאה עימה לתופעות, כגון, הקטנת האגו והחשיבות העצמית, רצון לסייע לאחרים, נכונות יתר לשתף ונדיבות רבה יותר. יתר על כן, נראה כי בחווית ה-Awe שבה מעורבות מטבע הדברים גם תחושות של פליאה והשתאות, יש כדי לעורר ולדחוף אנשים לפתח וליצור טכנולוגיות חדשות ותגליות משנות פרדיגמה.  

הסגולות של תחושת ה-Awe בתחום הרפואה לא פחות מפתיעות. במחקר משנת 2018 מצאו חוקרים אמריקאים שחוויות ההתפעמות קשורות בירידה בסמנים לדלקת כרונית (הקשורה לסרטן, מחלות לב, סוכרת, דלקות פרקים ומחלות מעי) וגם בהקלה בתופעות דיכאון. מחקר חדש יותר מלפני כשנה מצא שתחושת ה- Awe מעודדת מצבים של התעלות עצמית – מה שנהוג לכנות Self-Transcendence, ומסייעת לאנשים להתקרב לאני ה"אותנטי" שלהם. היא גם עשויה, כפי שמציע מחקר אחר, להרחיב את תפיסת הזמן שלנו, לגרום לנו להיות רגועים יותר ופחות חסרי סבלנות.

מראה במערות בית גוברין. חוויה שמסייעת לאנשים להתקרב לאני ה"אותנטי" שלהם.

——————-

קשה להתפעם כאשר הטכנולוגיות החדשות מנהלות מלחמה עקשנית על תשומת הלב שלנו

אחד ההיבטים היותר מרתקים בספור הזה היא העובדה שהממצאים הללו באים בתקופה מורכבת במיוחד (גם אם סביר להניח כי כל תקופה מורכבת לשעתה). קצת קשה להתפעם כאשר הטכנולוגיות החדשות מנהלות מלחמה עקשנית על תשומת הלב שלנו, והסמארטפונים שלנו – עם האלגוריתמים המתוחכמים שלהם, מרתקים את המבטים שלנו למסך הקטן בכל רגע פנוי. תמונה שבה רואים אנשים ישובים בספסל ציבורי בפארק ירוק ויפיפה, כשהם שקועים במסך של הנייד שלהם הינה תמונה שכיחה מוכרת.

לעתים קרובות כל כך, אומר ד"ר קלטנר,  מבטנו נעוץ בטלפונים שלנו במקום להבחין בנפלאות וביופי של עולם הטבע. הנוכחות באירועי אמנות ומוזיקה ירדה בשנים האחרונות. בתקופת הקורונה, מוסיף קלטנר, הייתה הפוגה קלה. במהלך המגיפה פנינו למקורות הנאה פשוטים אך עמוקים יותר כמו גינון, בישול, הליכה ומוזיקה. הזכרנו לעצמנו את הצורך האנושי להתרגש. אלא שכעת אנחנו חוזרים לעצמינו…

 אלינור מורגן מציעה כמה טכניקות פשוטות לשוב ולקבל מנות של Awe. לכו לטבע, היא מציעה, ושימו לב לעצים גבוהים, גופי מים, הרים. התכוונו יותר לדפוסים שונים, כגון קליפת עצים, "ורידים" על עלים, קורי עכביש_ כל אלה עשויים לגרום לכם לחוש התפעמות עזה גם אם אינכם מצפים לכך.

ואם לא יוצא לכם לצאת החוצה, צפייה בתוכניות טבע מרהיבות עשויה לעשות את העבודה:

——————-

אם אתם חשים ב- Awe הישארו עם זה

יש גם הֲדָקִים (Triggers) אחרים כמו יצירה מוסיקלית שאינכם מכירים, רעיון חדש, מפגש עם אנשים בעלי יכולות מיוחדות, ועוד ועוד. טיפ מעניין שמציעה מורגן אומר בפשטות: אם אתם חשים ב-Awe הישארו עם זה. כלומר, אם יש משהו שגורם לכם להרגיש קטן, או, אולי, צמרמורת, עור אווז, או דמעות, הישארו עם ההרגשה והתנגדו לדחף לעבור לדבר הבא. לרגשות יכול להיות סוג של זיכרון: אם נתרגל לזהות מה קורה לנו ואיך זה באמת להתענג על ה-Awe אנו עשויים להיפתח יותר לקראת המצב הזה כך שנחוש בו עוד ועוד גם בחיי היום-יום שלנו.

——————-

———————————-

——————————————————————-

כל התמונות בכתבה צולמו על ידי עמי בן בסט©

הכתבה פרוסמה במגזין מסע אחר אונליין

4 תגובות

  1. מעניין כרגיל. לצערי לא קיבלתי הודעה על הרשומה הזאת…
    לדעתי בזמן הקורונה הרבה אנשים התרכזו במסכים שלהם יותר מאשר לפניה.

אהבת? עורר בך עניין? אנא השאירו תגובה כאן...