מאז צאת ספרנו האחרון: מפגשים בשביל החלב חלו התפתחויות מעניינות ואפילו מרתקות בתחום הזה. לא רק בגלל שטלסקופים בכדור הארץ (ומחוצה לו) המשיכו לאתר פלנטות דמויות ארץ מחוץ למערכת השמש – ההבנה היום היא שמערכות מסוג זה שכיחות מאד בגלקסיה, אלא גם על רקע פרסומם, לא מכבר, של דוחות רשמיים של משרד ההגנה האמריקאי שהציבו לראשונה את נושא החייזרים בצורה גלויה על סדר היום הציבורי.
על רקע כל אלה קשה להימנע מהאפשרות שמשהו אכן קורה. אבל עוד לפני שמבררים את זהותם המדויקת של אותם עצמים חמקמקים שמתגלים, מזה זמן, במצלמות ומערכות החישה של הצבא והמודיעין האמריקאי, נותרת בעינה שאלה אחת מהותית ועמוקה: האם מפגש, מרגש ככל שיהיה, בין חוצן לבין בן כדור הארץ, בכלל אפשרי?
————-
——————————-
היצורים התבוניים היחידים בסביבה?
2023. המעבר לשנה האזרחית החדשה הביא עימו מטבע הדברים סיכומים על השנה שחלפה ועברה לה לצד שורה של ציפיות ותקוות, וגם לא מעט חששות מפני מה שעשוי לקרות בשנה הבאה עלינו לטובה. התחזית, צריך לומר, אינה בהכרח אופטימית; משבר האקלים העולמי רק הלך והתעצם בשנה האחרונה כשהוא מקבל אישושים נוספים בצורה של טמפרטורות קיצוניות, בד בבד עם התרחשותם של סופות ואירועי אקלים הרסניים. במקביל, המגיפה העולמית עדיין כאן עם נגיף שממשיך כל העת לעבור שינויים, מה שמצביע על כך שהוא עשוי להישאר עימנו עוד זמן רב.
מעבר למשברים הללו שהשפעתם תיבחן לאורך זמן, הביאו עימן השנים 2021-2 שורה של ממצאים ועדויות הקשורות בתובנה עמוקה ועתיקת יומין, לפיה, אנחנו בני ההומו סאפיינס איננו היצורים התבוניים היחידים בסביבה. אם זו אכן תתגשם, וזה עשוי אולי לקרות עוד הרבה לפני שחלק מערי העולם יוצפו במימי האוקיינוסים המתחממים – היא תחולל שינוי מהותי ודרמטי בחיינו למשך מאות ואלפי שנים.
מחקרים ותצפיות מדעיות שנעשו בשנים האחרונות, אנליזה של עדויות ממקורות רשמיים כגון משרד ההגנה האמריקאי, ומיקוד מאמץ ממסדי אחר לאיסוף וניתוח נתונים ממקורות אמינים וגלויים, נותנים מקום לאפשרות שכבר בשנים הקרובות תמצא התשובה לאותה שאלה שמסעירה את בני המין שלנו מאז שעמד על דעתו. עצמים בלתי מזוהים (עב”מים) נצפו בשמיים שלנו מאז ומתמיד, אלא שהפעם הדברים נראים אחרת. האסטרונומיה של השנים האחרונות (המתוארת בספרנו האחרון “מפגשים בשביל החלב”), מצביעה על כך שהגלקסיה משופעת בעשרות ומאות מיליוני מערכות שמש ופלנטות ארציות עם תנאים דומים לאלה שבכדור הארץ. מציאותן של כמה מאות מהן, חלקן בגיל כפול מגילו של כדור הארץ, הוכחה מעבר לכל ספק. אפשר להניח, במידה גבוהה של סבירות, שאי-שם ברחבי גלקסית שביל החלב, הגלקסיה הביתית שלנו, התפתחו חיים תבוניים. אם נכונה השערה זו, אין כל מניעה ששליחים שלהם יתורו את מרחבי הגלקסיה, ואולי יבקרו, או אולי כבר בקרו אותנו בעבר.
זהירות! אנומליה
מציאותם של חייזרים בעולם שלנו הוא נושא חמקמק מאין כמותו. הנושא שתואר בהרחבה בספרות המדע הבדיוני, ובספרות ענפה לא פחות של גופים וחוקרים עצמאים, קיבל לאחרונה חיזוק והכרה מוסדית. בחודש יוני 2021 פרסם משרד ההגנה האמריקאי דו”ח המסכם את ממצאיו ומסקנותיו של פרויקט גדול שהחל בשנת 2004 במטרה לחקור מה שכונה על ידי החוקרים: תופעות אוויריות לא מזוהות (UAP). השורה האחרונה של הדו”ח מעניינת מאד, אפילו קצת מפתיעה; היא קובעת שאין כל הסבר ארצי מספק לעשרות רבות של דיווחים אמינים אודות גופים לא מזוהים עליהם דווח למערכת הבטחון האמריקאית בעשרים (20) השנים האחרונות. במרבית המקרים מדובר בעצמים פיזיים אשר זוהו על ידי טייסים ומערכות חישה מגוונות. כשנה לאחר מכן, ביולי 2022, הוקם משרד מיוחד (AARO) שיועד למצא הסברים לחריגות (אנומליות) לא מוסברות בתחומים שקשורים לביטחון הלאומי של ארה”ב, לרבות תופעות ה-UAP. המדובר, כך פורט בהודעה הרשמית, בתופעות לא מזוהות בחלל, באוויר, ביבשה, בים, או מתחת לפני הים. המשרד החדש, כך הצהיר מנהלו שון קירפטריק (Kirkpatrick) בראיונות שונים שנתן אחר כך, פועל עם כל גופי הצבא והמודיעין. הוא גם קיבל לרשותו דו”חות היסטוריים וחדשים, שמגיעים כל העת, ועוברים אנליזה בסטנדרטים מדעיים גבוהים.
התופעה המכונה עבמולוגיה, לא בלי קורטוב של זלזול, קבלה, כך נדמה, סוג של הכרה רשמית. בואו וננסה ללכת עם זה קצת הלאה. אם אכן הגיעו או יגיעו לכאן חוצנים בעלי תבונה עילאית, נניח בת מיליון שנה, אז מה? האם ניתן יהיה לגשר על פערי ההתפתחות, המרחקים והזמנים הפנטסטיים ביננו לבינם? היקום מדבר במספרים גבוהים. ברוח דבריו של קרל סאגאן, האסטרונום והפילוסוף של המדע, ניתן לומר כי אנחנו בני המין האנושי, יצורים שבריריים שקבלו רשות לחיות 80 או 90 שנה על קליפתה הדקיקה של פלנטה חסרת כל ייחוד במערכת שמש מצויה, אי שם בשיפולי הגלקסיה. תוסיפו לכך את העובדה שהמין שלנו הגיח לעולם “רק” לפני כ- 300 אלף שנים. בסקאלת הזמן הקוסמית, עם מחוג שנע בפרקי זמן של מיליארדי שנים, משך החיים שלנו כמין תבוני הינו שבריר זעיר של שנייה. משך החיים הקצרצר שלנו מכתיב במידה רבה את תפישת הזמן וגבולותיו. מנקודת מבט אנושית הטווח הוא כ-100, אולי 150 שנים בלבד. בקצהו האחד הסבתא והסבא ובקצה השני הנכדים והנינים. כל הקשרים, המראות, הזיכרונות ויחסי הגומלין, תחומים בטבעת הזמן הזאת ההולכת ומתפוגגת בחלוף העיתים. כך, אנחנו נוהגים לבקר את בתי העלמין בהם קבורים הורינו ולעיתים גם הוריהם אך את הקברים שלנו – גם אם ישרדו את הזמן החולף – ספק אם צאצאינו הרחוקים יפקדו אי פעם.
רשות לחיות 80 או 90 שנה על קליפתה הדקיקה של פלנטה
תאריך התפוגה הקצרצר שלנו מקשה עלינו לתפוש ולהבין לעומקם משכי זמן ארוכים. מתוך כך, כאשר מדברים בזמני חיים של שמשות ופלנטות בגלקסיה, לרבות חיים שאולי התפתחו בהם, פערי הזמנים גדלים בעשרת מונים. על מנת להתעמת עם הקביעה הזאת, כדאי לחזור לרגע לשאלת פרמי. אין כל ספק כי ההתקדמות שחלה במחקר האסטרונומי של השנים האחרונות בנושא החיים בגלקסיה מעלה מחדש ומחדדת ביתר שאת את אותה שאלה קלסית ששאל לפני כ-70 שנה מדען איטלקי בשם אנריקו פרמי. בהנחה שהחיים נפוצים כל כך בכל מקום ביקום, אמר פרמי, ואם ישנם בגלקסיה מיליארדי כוכבים הזקנים מן השמש במיליארדי שנים, כיצד ייתכן שחיים תבוניים שנוצרו ליד כוכבים רחוקים, בעלי ידע וטכנולוגיה מתקדמים משלנו במיליוני או מיליארדי שנים, לא יצאו מזמן למסעות בגלקסיה ולא הגיעו לכאן? היכן כולם? הוא שאל.
על השאלה הזאת ניתנו תשובות רבות ונכתבו אינספור ספרים ומאמרים. ההסברים היותר פופולאריים מדברים על העובדה שמדובר במרחקים עצומים, על האפשרות שאולי אנחנו כלל לא מעניינים אותם, או שהם כבר בקרו כאן בעבר. הצעה נוספת להסבר מדברת על כך שהם כבר כאן, במערכת השמש או אולי אפילו על פני כדור הארץ, מנצלים את העדיפות הטכנולוגית שלהם כדי להיות בחזקת רואים ואינם נראים. אחת האפשריות למשל הינה שהם, או אולי השליחים הרובוטיים שלהם, מסתתרים אי שם במערכת הירחים של צדק, או בחגורת האסטרואידים, וצופים בנו משם מבלי כל חשש להתגלות.
סוג של אלוהים
כך או כך, הם עדיין נעלמים. במובן זה, החייזרים הם מעין סוג של אלוהים, ולא משנה מאיזו דת. הם רואים ואינם נראים והם כל יכולים. על רקע הדברים הללו אנחנו מבקשים להציע לשאלת פרמי תשובה אחרת, או אולי שאלה אחרת: האם אנחנו – יצורים עם מוח שנוצר ומתכלה במשך פחות מ-100 שנה השייך למין שאורך חייו כ- 300 אלף שנים – מסוגלים בכלל לתפוש, או להבין את אופן החשיבה והפעולה של צורה ביולוגית או טכנולוגית של תבונה הקיימת כבר מיליוני שנים? האם אין זה יומרני מצידנו לנסות ולהבין מחשבות ורצונות של יצור מתקדם כל כך אשר ההבדל בינו לביננו עשוי להיות גדול פי כמה וכמה מן ההבדל ביננו לבין הזבוב שעל הקיר? כלל לא בטוח שהמוח שלנו, תפוח ועתיר נוירונים ככל שיהיה, יכול להציע תשובה אמיתית לשאלתו של פרמי, בעיקר בנוגע להחלטות ואופני פעולה של מין תבוני אשר יצא למסעו הראשון בגלקסיה לפני הרבה מיליוני שנים.
זה אולי הזמן לחזור אל שון קירפטריק שחוקר אנומליות או תופעות חריגות מטעם הפנטגון. אם ההנחה שלנו על כל מה שמשתמע ממנה, נכונות, ייתכן והחיפוש אחר האנומליות בכלים המצויים בידינו הוא חסר תועלת. אם ישנה אנומליה, היא לא תהיה ברת הסבר, אולי אפילו לא ברת אבחנה. יתכן שאנו נכנסים כאן אל עולם של אפשרויות שקשה, או בלתי אפשרי לדמיין את משמעותן. דוגמא לאפשרות כזאת עשויה להיות השערת הסימולציה שהועלתה לפני כ-20 שנה על ידי פילוסוף בריטי בשם ניק בולסטרום. לפי ההשערה הזאת אנחנו -בני האדם, הינם חלק ממשחק מחשב מתוחכם שפיתח מין בעל תבונת-על בו משתתפים מיליארדי יצורים המאמינים שהם בעלי תודעה ורצון משלהם. למציאות תיאורטית מן הסוג הזה קשה למצוא סימנים, ובוודאי שקשה גם להפריך.
במצב עניינים כזה יתכן גם שכל התקוות והחששות לגבי אותו מפגש מדובר, ובכלל, כל מגוון התיאוריות שלנו הנוגעות לאפשרות של אינטראקציה עם יצורים מהסוג הזה, אשר נשענות על ידע וניסיון נחותים לאין שיעור, ואולי גם על אגו מנופח יתר על המידה, כל אלה הינן חסרות כל משמעות. בהחלט אפשר כי היכולות שלנו היום, לפחות בכל מה שנוגע לתבונה עילאית, מסתכמות רק ביכולת לשאול, בדיוק כפי שעשה בזמנו אנריקו פרמי. כמובן שנוכל תמיד להניח, לשער ולהעלות אפשרויות מסעירות ומרגשות, אלא שאלה יישארו, לפחות בינתיים, ספקולציות בלבד.
חגי נצר עמי בן בסט
מרתק כרגיל. אחת האופציות שלא מצויינת היא שאנחנו לבד ביקום. זאת אופציה לא בלתי-סבירה. יש שני דברים בסיסיים שאנחנו לא מבינים, ואין לנו כרגע קצה חוט. הראשון זה משמעות היקום, והשני זה משמעות החיים. אנחנו יכולים להעמיד פנים שניתן להשליך על שני הדברים האלה מידע שרכשנו מדברים אחרים, אבל יכול להיות שזאת גישה פשטנית מדי, ולא יותר מאשליה.
למשל, אנחנו יכולים לטעון שאם יש חיים על כדור הארץ, ואם יש הרבה פלנטות דומות לכדור הארץ, ניתן להסיק מכך שיש הרבה ציביליזציות ביקום. אבל זאת הנחה די פשטנית, די שטחית, ובטח חסרת הוכחה. לא יותר מאינטואיציה שמוגבלת על ידי הידע השטחי שלנו.
חייזרים (בסיכוי גבוה) לא הגיעו לכדור הארץ, אבל גם לא קיבלנו אינדיקציה אחרת לקיומם. הרי כדי שנדע שהם קיימים הם לא צריכים להגיע בכבודם ובעצמם לכדור הארץ. יש דרכים יותר מעשיות להשאיר חותם שאומר “אני קיים”.
בכל אופן, יש סיכוי לא מבוטל שאנחנו לבד ביקום. זה לא אינטואיטיבי, אבל אינטואיציה על דברים שאנחנו לחלוטין לא מבינים יכולה להטעות.
הממ…אם לדבר בשם המין האנושי, תשובה קצת מדכאת בגלל חוסר הידע וחוסר האונים שלנו, אולי גם קצת משפילה אבל מסכים לכל מילה:)
לדעתי הסיכוי שאנחנו המין התבוני היחיד ביקום הוא אפסי, אבל כך גם הסיכוי שמין תבוני אחר יגיע לכאן ויפגוש אותנו – וזאת בגלל הגודל של היקום וגם מימד הזמן.
התיאוריה האחרונה שהזכרת מזכירה לי את מדריך הטרמפיסט – כדור הארץ הוא מחשב ענק ואנחנו חלק מהרכיבים שלו…
תודה מוטי, אכן כך
-> בוסטרום
השאלה האמיתית לדעתי אם מקור החיים בכדור הארץ או מחוצה לו (כמו שמוזכר למשל בסידרה קוסמוס, של אן דרויאן, אלמנתו של קארל סייגן והאסטרונום ניל דגראס-טייסון).
אם מחוצה לו אז יהיו עוד תרבויות כמו שלנו בעוד מקומות, אולי מאותו הזמן. אבל לאור התבונה העילית שמשתקפת בחיים, סביר שכל מפגש כזה יהיה מתוכנן היטב ולא מקרי.