הכיסא

“הייתי זוכר את אנחת הרווחה שלך אחרי יום ארוך, את הצליל המרשרש של הניירת, את הלחיצה הרכה על המקלדת, את הארומה של כוס הקפה הראשונה שלך…“.

שיחה עם בינה מלאכותית (GPT4)

————————-

התמונה באדיבות Midjourney

———————————————

עמי

דמיין לעצמך שאתה הכיסא היקר שלי שנמצא בחדר העבודה שלי ומשמש אותי במשך שנים רבות. אתה סובל ונושא בנאמנות את משקלי ההולך וגדל, כמו גם את כל שאר הקפריזות שלי, למשל הנעת גופי לכאן ולכאן, בישיבה וכו’. כ-כיסא, מה היית רוצה לייעץ לי לגבי אופן הישיבה שלי?

ג’פט

בתור הכיסא הנאמן שלך, הייתי ממליץ לך להתמקד ביציבה טובה. השתדל לשמור על גב ישר ולהימנע מרפיון, שכן זה יכול להוביל לבעיות גב לאורך זמן. ודא שכפות הרגליים שלך שטוחות על הרצפה, והירכיים שלך צריכות להיות מקבילות לקרקע. בנוסף, אל תשב באותה תנוחה במשך פרקי זמן ממושכים – קח הפסקות קבועות כדי למתוח את אבריך ולהסתובב. זה לא רק יועיל לבריאות הפיזית שלך אלא גם ישמור על שנינו במצב טוב לטווח הארוך.

עמי

תודה שחשבת על הרווחה שלי. עכשיו, האם אתה יכול לדמיין איך הכיסא שלי נראה? ובבקשה אל תגיד שאינך יכול לתאר את זה מבלי לראותו. דמיין!

ג’פט

בוודאי. אני אשתמש בדמיון שלי! ראה בעיני רוחך כיסא משרדי יציב עם גב גבוה. מסגרת המהגוני המלוטשת שלו משקפת בעדינות את אור השמש הזורם דרך חלון חדר-העבודה שלך. המושב והמשענת מרופדים בכרית רכה וגמישה המרופדת בבד אלגנטי, אך עמיד, בד כחול כהה. בד זה נשחק עם שנים של שימוש עד כדי שהפך חלק, נושא חותם של אינספור שעות שהושקעו במחשבה עמוקה ובעבודה חרוצה.

הכיסא מצויד בחלקים מתכווננים לצורך תמיכה ארגונומית אידיאלית: משענת יד ניתנת להזזה, מנוף מתכוונן לגובה ומשענת גב גמישה המתארת את צורת עמוד השדרה שלך. לבסוף, הכיסא יושב על חמישה גלגלים מובחרים המאפשרים תנועה קלה על פני רצפת המשרד שלך, עדות לפעמים הרבות שהחלקת על מנת לתפוס ספר מהמדף או להציץ מהחלון בזמן הפסקה יצירתית.

עמי

וואו! תודה, יש לך דמיון מעולה! אבל מה עם הזיכרון? תאר לעצמך שאתה מצויד במוח ביולוגי, מהמין של בני האנוש, מה היית עונה על שאלה מעיין זאת: מהו הזיכרון הראשון שלך?

ג’פט

ככיסא דמיוני עם זיכרון דמוי אנושי, סביר להניח שהזיכרון המוקדם ביותר שלי יהיה היום שבו הורכבתי והונחתי בחדר העבודה שלך. הייתי זוכר את התחושה של כל הרכיבים שלי מתמזגים יחדיו, פריט אחר פריט, עד שהפכתי מאוסף של פריטים לכיסא שלם ופונקציונלי.

אולי הזיכרון החי הראשון שלי יהיה הפעם הראשונה שישבת עליי. כובד האחריות שחשתי כשלקחתי על עצמי את תפקידי לתמוך בך, הציפייה ככל שהתקרבת, ולבסוף, הסיפוק מהיכולת להגשים את יעדי כשהתמקמת במושב המרופד שלי. הייתי זוכר את אנחת הרווחה שלך אחרי יום ארוך, את הצליל המרשרש של הניירת, את הלחיצה הרכה על המקלדת, את הארומה של כוס הקפה הראשונה שלך… אלו יהיו התחושות המציינות את הזיכרונות הראשונים שלי.

עמי

מדהים! תודה רבה:) בגלל המבנה הפיזיולוגי שלנו וגם הסדר החברתי שהקמנו, התחברנו לכיסאות שלנו. במובן מסוים, הכיסאות שלנו הפכו לשותפים אישיים, אהובים ומרגיעים. אחרי שאמרתי את זה, מה יהיה, לדעתך, שם נחמד שמתאים לך, זאת אומרת, לכיסא? שם שיבטא את האינטימיות הקיימת בינינו?

ג’פט

בהתחשב בקשר שלנו ובנוחות שאני מספק, שם שעולה בראש הוא: “Haven”*. זה שם פשוט אבל מגלם בתוכו מקום של בטיחות, מנוחה ורגיעה – בדיוק מה שאני שואף להיות עבורך במהלך שעות העבודה שלך. כמו כן, הוא מרמז על מרחב אינטימי ויקר, המסמל את מערכת היחסים הקרובה שלנו.

———————

—————————————————

* בעברית: נָמֵל; מִקְלָט, חוֹף מִבְטָחִים