פארק רדוף שדים

זה לא כל כך נעים לראות גן סגור ובטח לא גלגל ענק מפורק.
בקור בפארק רפאים נטוש בפרוורי ברלין – מזרח גרמניה של אז.

סיפור עם זנב

מה קרה לזנב שעיטר פעם את אחוריהם של אבותינו הקדומים שהתנהלו במעמקי היערות והסוואנה? איך וכיצד הוא נעלם? מחקר מדעי חדש שופך אור על החידה הביולוגית העתיקה הזאת. אבל השאלה הזאת היא הרבה יותר מעניינת. העובדה היא שבתרבות ובפולקלור האנושי הזנב מעולם לא נעלם, במידה מסוימת, גם לא מחיי היומיום שלנו.
רשימה אודות תעלומה רחוקה, בני אלים, גיבורי קומיקס, אישה מהסרטים וגם בני אנוש כמוני וכמוך – כולם עם זנבות.

הקוסם של המדינה

ספור מעשה מוזר ומלא קסם אודות אדם, גדל גוף וטוב לב, שהיה האדם הראשון בעת המודרנית שהוציא את הקוסמות הקלסית מתחום האגדות והסיפורים, והפך אותה למקצוע מוכר בממסד השלטוני בארצו. האם יכול להיות שמינוי קוסם לאומי, רב-מג שכזה גם בישראל, עשוי להקל עלינו, ולו במעט, את החיים בארץ החבוטה והקשה הזאת?

קללה צחה ועסיסית

העברית, כמו שפות עתיקות אחרות, משופעת נאצות וגידופים מכל העדות והקהלים. ל"איחולים" המגיעים מחבל המסופוטמיה, כך נראה, יש חן וקסם מיוחד.

מסע ווקאלי קצר בעקבות הקללה העירקית.

שלום לך מציאות

בשנים האחרונות הולכות ומתפתחות שורה של טכנולוגיות מרתקות ומלהיבות שעושות מהומה רבתי בעולם הצילום והתמונה, עד כדי כך שהדמיון מתעתע והגבולות מיטשטשים. מה שנראה אמיתי הוא לא באמת, ומה שנראה בדוי הוא מציאותי לחלוטין.
הרעיון המרכזי הקלאסי של עולם הצילום; היכולת לאחוז לשבריר שנייה בפיסה של מציאות ולהנציח אותה לעד, מקבל מובן שונה לחלוטין וזאת בלשון המעטה.

לך תתרכז

איך שלא נראה את זה, ההבטחות המלהיבות שמביא עימו העולם הדיגיטלי החדש מלוות בהרבה רעשים; קקופוניה אינסופית של קולות וצלילים, הרעדות והבהובים, כשכל אחת ואחד מהם נושא עימו מנה של אינפורמציה ונאבק בצורה עיקשת וחסרת פשרות על תשומת הלב שלנו.
ומה עם יכולת הריכוז שלנו? מה עם תהליכי החשיבה? ואיך לעזאזל משמרים את חוט המחשבה?

אומנות הטבילה

בהתנהגות האנושית יש מגוון רחב של פעולות ותגובות, כולל כל מיני דקויות: מנהגים והרגלים משונים וכפייתיים, וגם מנה לא מבוטלת של גחמות.

אחת מאותן הדקויות, מנהג שנראה מוזר אבל בהחלט שכיח, היא טבילת הביסקוויט בקפה. שכיח עד כדי כך שתאגיד ביסקוויטים וגם קבוצה של אנשי מדע הקדישו זמן וממון לפענוח סודותיה של הקפריזה הזאת.

צִיף צִיף, שְׁרִיק שְׁרַק

תתמונה של כמה עשרות ציפורים העומדות על צינורות לרוחב קיר בניין, מזכירה, עם קצת דמיון, דף עם תווים מוסיקליים. זו הייתה יכולה להישאר סתם תמונה לולא החליטו כמה מוסיקאים לנגן אותה.

ספור גיקי.

סיפור לונדוני

על הצונמי ההרסני הזה שגרם לאבדות בנפש ולנזקים עצומים ברכוש לא נתקבלה כל התראה מראש מאנשי חיזוי מזג האויר. לאו דווקא בגלל היעדר טכנולוגיות חיזוי באותה העת, אלא בעיקר בגלל העובדה הפרוזאית שלא מדובר היה במי ים אלא ב-בירה.

באה בטוב

סיפור מוזר על רוח רפאים שחורגת מעט מהגבולות שלה, ובאותה הזדמנות גם אומרת לנו דבר או שניים על היכולות הסמויות שלנו.