בימים החמים האלה, הכול, כמעט, יכול לקרות. גם לברושים,  אולי בין העצים היותר פופולאריים במקומותינו. ובכל זאת, המראה בו נתקלתי לפני כמה ימים היה מוזר במיוחד.

מה קורה כאשר מכניסים גבינה לעולם השירה?

תעשיית כלי הרכב בעולם מושתתת ברובה על הסחר הימי. המכוניות החדשות עוברות לעיתים חצי אוקיינוס מנמל המוצא שלהן ועד לנמל היעד. אלא שאם מסתכלים על הסטטיסטיקה של השנים האחרונות, מסתבר, וזה קצת מפתיע, שמספר גדול מידי של נושאות המכוניות הללו לא מגיע ליעדו. אז מה בדיוק קורה כאן? איך זה שמכוניות חדשות, לרבות דגמי יוקרה כמו פּוֹרְשֶׁהּ, בֶּנְטִלִי, מֶרְצֵדֶס וִלַמְבּוֹרְגִינִי מגיעות לבסוף לקרקעית הים, או נגרסות במגרשי הגרוטאות?

מסע מרתק אל כפר קטן מוקף גדר שמתקיים לו בגומחה טריטוריאלית קטנה, בשטח שבין לבין.

העיקרון הפיטרי, חוקי מרפי, פרקינסון ועוד ועוד_ זוכרים את החוקים המשעשעים והדוקרים הללו? חלק מהם נכתב לפני שנים רבות, חלק מהם נכתב וממשיך להיכתב גם בשנים האחרונות, מתאים עצמו לעידן הטכנולוגי החדש; לתקופת האינטרנט, הביג דאטה, הסמארטפונים והבינה המלאכותית.

הרוח של החוקים האפונימיים הללו – קרויים על שם מנסחיהם, לא השתנתה. לא פלא. התכונה האִינְהֵרֶנְטִית שלנו ליצור מערכות מורכבות ולהלך בהם בצורה מסורבלת עדיין שרירה וקיימת. הטכנולוגיה רצה קדימה, האדם, לפחות בינתיים, נשאר אדם.

“כמו הרוח” (שם זמני) הוא שיר קליט ואפילו נעים לאוזן למרות המילים המשונות שלו. השיר הזה שמגיע משנות ה-80 של המאה הקודמת הוא תעלומה אמיתית. איש לא יודע מי כתב אותו? מי שר אותו? ומה שמו? זה לא סתם שהוא מחזיק מזה שנים בתואר: השיר המסתורי ביותר באינטרנט.