ספור מעשה מוזר ומלא קסם אודות אדם, גדל גוף וטוב לב, שהיה האדם הראשון בעת המודרנית שהוציא את הקוסמות הקלסית מתחום האגדות והסיפורים, והפך אותה למקצוע מוכר בממסד השלטוני בארצו. האם יכול להיות שמינוי קוסם לאומי, רב-מג שכזה גם בישראל, עשוי להקל עלינו, ולו במעט, את החיים בארץ החבוטה והקשה הזאת?

העברית, כמו שפות עתיקות אחרות, משופעת נאצות וגידופים מכל העדות והקהלים. ל"איחולים" המגיעים מחבל המסופוטמיה, כך נראה, יש חן וקסם מיוחד.

מסע ווקאלי קצר בעקבות הקללה העירקית.

"ההיסטוריה היהודית הסודית של הקונדום"! זו הייתה הכותרת באחד המאמרים אותם קראתי לצורך הכנת הכתבה. סיפור יוצא דופן, אולי קצת חריג. לא רק בגלל שמדובר באביזר אינטימי ודיסקרטי, כזה שלא מדברים עליו בפרהסיה, אלא גם בגלל העובדה שהשימוש בו הינו נושא רגיש וסוגיה נפיצה במיוחד ביהדות האוסרת על השחתה ושפיכת זרע לבטלה.
תמצית: במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים עוסקים בתעשיית הקונדומים, כמעט במקביל, שלושה (3) מהגרים יהודים שהגיעו לאירופה וארה"ב, והופכים אותה, כל אחד בסגנונו הוא, לביזנס חובק עולם.

בימים אלה כאשר המגיפה הגדולה עדיין כאן ומצבה של החברה האנושית, כך לפחות בתחושה, לא משהו, אני חוזר לרגע כמה עשרות שנים לאחור, לסופה הדרמטי של ספינת האוויר הינדנבורג, ולשדר הרדיו שהיה שם וזעק על מצבה של האנושות.
המסע הזה למאה הקודמת נעזר בסרטון וידיאו חדש שנערך באמצעות בינה מלאכותית ונותן מבט אחר על האסון המפואר הזה.

סיפור מוזר על רוח רפאים שחורגת מעט מהגבולות שלה, ובאותה הזדמנות גם אומרת לנו דבר או שניים על היכולות הסמויות שלנו.

בספור הזה שמגיע מהעיר אלכסנדריה במאה ה-5 לספירה, ספור שחלקו מציאות וחלקו (הקטן) בדיה, מככבת היפאטיה, פילוסופית ומדענית יפיפייה ואקסטרווגנטית.

קצת בדומה לגורלה של הספרייה המפוארת של העיר שנחרבה כתוצאה ממלחמות ומעשי ונדליזם, סיימה היפאטיה את חייה בסוף טראגי ודרמתי מאד, מהסוג שרק תקופות חשוכות בהיסטוריה יודעות לספק.

הספור הזה הזוי משהו. מסתבר כי תחנות רדיו בגלים קצרים, כוכבות התקשורת של עולם הריגול של פעם, ממשיכות, גם היום, לשדר צלילים ומספרים בכתב מורס ובצורות אחרות, מבלי שאף אחד מבין על מה הן מדברות ולמה.

זה קורה, אגב, גם בסביבה שלנו.