עיר רפאים

סיפורה הלא ייאמן של צ'יאתורה, עיר מכרות קטנה אי שם במערב גיאורגיה. בצ'יאתורה אין מבנים מפוארים, קתדרלות מרשימות או מונמנטים יוצאי דופן. ההיפך הוא הנכון, בתיה זקנים, קירותיהם מתקלפים ומימי הנהר הזורם בה עכורים.

ובכל זאת יש בה בעיר הזאת, לפחות מנקודת המבט של התייר המזדמן, קלף מנצח אחד; חלק ממערכת התחבורה בעיר הינם רכבלים – קרוניות מתכת קטנות שיוצרו בעת השלטון הסובייטי לפני למעלה ממחצית המאה. אלה, כך מסתבר, עדיין נעות בשמיה, כנגד כל הסיכויים.

(שימו לב! בגלל התמונות וקבצי הוידיאו טעינת העמוד איטית מעט אבל משתלמת;)

Q – האות שגידלה זנב

סיפורה של Q. רשימה קצרה על האות האנגלית הייחודית שאיננה רק בגדר של הסטוריה לינגוויסטית מעניינת, אלא גם סיפור עמוס בדימויים, צלילים וגם כמה גחמות ההופכות את ה-Q לעלילה עסיסית ומרתקת במיוחד.

האתיקה של הפשע ההגון

מעשה בפרדריקה, בתם של רגינה (רחל לאה) וסמואל אברהם וויזנר, שתהפוך לגב' מנדלבאום לאחר נישואיה לוולף ישראל מנדלבאום, הוא ספור מדהים מכל כיוון שלא תסתכלו על זה.

הילדה היהודיה שגדלה בפרוסיה של המאה ה-19, בסביבה לא פשוטה, רוויה אווירה אנטישמית וקשיי פרנסה, הפכה, מחצית המאה אחר כך, לראש ארגון פשיעה גדול בניו יורק ואחת מפורעות החוק היותר נודעות, ויש האומרים, גם ההוגנות, בהסטוריה האמריקאית.

גחמה ויקטוריאנית

קשה לאפיין את התקופה הויקטוריאנית בכמה משפטים שהרי בכל זאת מדובר על תקופה שארכה מעל למחצית המאה, תקופה שהתחוללו בה שינויים ותהליכים רבים בחיי החברה, המדע, הספרות והאמנות. תחום פחות מוכר מהעת ההיא הינו מכלול של הרגלים, מנהגים וקפריזות, שחלקן, צריך להודות, נראה במבט מהיום,  משונה ומוזר, וזאת בלשון המעטה.

צבעי הזמן

השנה 1914. הגיאוגרף והקרטוגרף הסקוטי ג'ורג' ברתולומיאו מפרסם מפה יפיפייה של העולם שממחישה בצבע ובמשכי זמן את מרחקי הנסיעה מלונדון לנקודות שונות ברחבי הגלובוס. עם השנים ועם טכנולוגיות המסע החדישות, זמן המסע הצטמצם מאד והדרך, נדמה, הלכה והתקצרה.  אז מה יקרה למסעות? מה יקרה להרפתקה האנושית? האמת היא שאין מה לדאוג. הדרך אינה נגמרת, רק משנה מקום.

צ'יף, צ'יף, צ'ף

ספור על אדים וקיטור, ועל נשיפות אחרונות של טכנולוגייה רומנטית שמסרבת להיפרד מאיתנו למרות שגורלה נחרץ.

אנאבל לי

אם בא לכם באחד מלילות החורף הללו להתכרבל עם מנה של געגועים לאהבה ישנה שאיננה, או סתם להיות עגמומי מעט לצלילי הטיפות הנוקשות בחלון, היכנסו פנימה והאזינו לצליליה של אחת הבלדות היותר נוגעות שנכתבו בעת המודרנית:
זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפנֵי שָׁנִים,
בְּמַלכוּת עַל יָם עַרפַּלִּי.
שָׁם דָּרָה יַלדָּה – שְׁמָהּ לֹא תֵדַע;
קָרָאתִי לָהּ אַנַּבֶּל-לִי.

גולגולות, גורלות ומספרי מזל

ערי מתים, מערות קבורה, קטקומבות, כנסיית גולגולות..אלה הן חלק מאותן אטרקציות ברחבי העולם שאנחנו, או לפחות חלקנו, אוהבים לבקר בהן. יש משהו במפגש הישיר הזה עם מה שאפשר לכנות "התוצר הסופי" של הגוף שלנו, שמעורר בנו רתיעה ופחד עמום מהסוף הבלתי נמנע, אבל גם, אולי, קצת הקלה, שהרי אלה הן עובדות החיים וגם אנחנו, בסופו של דבר, עדיין כאן..

סבלנות! האתר הזה הוא אנדר-קונסטרקש'ן

הסמארטפונים שלנו לא מפסיקים לאתגר אותנו עם שורה ארוכה של גרויים מסוגים שונים ומשונים, שחלקם הגדול דורש מאתנו התייחסות כאן ועכשיו. אלה מעמידים למבחן לא רק את כושר המיקוח שלנו אלא גם את יכולת האיפוק והחלוקה של הזמן. 15 שנה קודם לכן, כאשר טכנולוגיית הרשת הייתה עדיין בחיתוליה, נדרשנו דווקא לחכות ולדחות סיפוקים. האינטרנט, כך נאמר לנו, מצוי בשלבי בנייה וצריך לגלות סבלנות. נדמה שדווקא אז, בימי האיפוק, נוצרו דברים מדליקים במיוחד

מלחמות הגפרורים

השבוע התבשרנו שנושאת המטוסים הרוסית אדמירל קוזניצוב נמצאית בדרכה לחופי סוריה. נראה כאילו מישהו עושה משחקי כח, ושוב שומעים צחצוח של חרבות.

מזכיר לי את סכסוכי הגפרורים. סרט אנימציה רוסי משנת 1983 הנקרא "קונפליקט" (Конфликт). קרוב לודאי שהעלילה בסרט הזה תראה לכם מוכרת, כמו גם הסוף שידוע מראש.