חזרתי לא מכבר למערת הנטיפים בהרי יהודה. בין קבוצות המטיילים שנכנסו ויצאו, נשארתי לרגע לבד בתוך החלל הזה שנוצר כנראה לפני כמה מיליוני שנים.
הלחות הגבוהה, האווירה הדחוסה הרוויה CO2 תרמו את שלהם. בין צבירי הסטלקטיטים והסטלגמיטים יכולתי להבחין בכל מיני בעלי חיים קדמונים; יצורים אגדתיים, זומבי וכמה וכמה פרצופים מגחכים ומתריסים כמו יצאו היישר ממכחולו של הירונימוס בוש.

זומבי'ס במערת הנטיפים – מסע צילום.

העברית, כמו שפות עתיקות אחרות, משופעת נאצות וגידופים מכל העדות והקהלים. ל"איחולים" המגיעים מחבל המסופוטמיה, כך נראה, יש חן וקסם מיוחד.

מסע ווקאלי קצר בעקבות הקללה העירקית.

טלסקופ הרדיו הישן בארסיבו הפסיק את פעילותו בחודש שעבר לאחר יותר מ-50 שנות פעילות כשהוא מותיר אחריו מורשת מפוארת של תגליות מדעיות.
להבדיל ממתקן מדעי רגיל, הטלסקופ הותיר אחריו גם חותם תרבותי מרשים, וגם אלומת רדיו אחת שעושה דרכה אל קבוצת כוכבים רחוקה, נושאית עימה איגרת אל יצורים תבוניים – שאולי מצויים בה.

הימים ימי קורונה וחוץ-לארץ עדיין בחזקת חלום וגעגוע. אבל זה הולך מתקרב. הנה כמה המלצות חו"ל שלא תראו בשום מקום.

כמו למשל: איך מגלים את הגוד'ס האמיתיים של המקום? למה המלצות של חברים זה טוב ולא טוב, ולמה לא צריך להספיק הכול? מדוע יש לעיתים להתרחק מפקידי הקבלה במלון? היכן נמצאים השווקים שלא שמעתם עליהם? ואיך מגיעים בעיר זרה אל המקומות האותנטיים באמת?

כל אחד משני המסעות הללו שיצאו מהיבשת האפריקאית לפני כמה מאות שנים ראוי לתארים כגון: פנטסטי ובלתי נתפש!
יש מצב שלא שמעתם על אף אחד מהם.

הסיס הוא סיפור שכולו וואו!
מחקרים חדשים מגלים שהציפור המרתקת והחמקמקה הזאת היא הרבה יותר מסתם בעל כנף שמבלה את רוב שנותיו באוויר.

"רנדונאוטיקה" היא אפליקציה מרתקת שיודעת לשלוח אותנו למסעות חקר אקראיים בסביבה הקרובה והרחוקה שלנו. היא נסמכת על כמה מהתכונות והחולשות האנושיות שלנו, בינהן, הרצון שלנו לצאת אל העולם ולראות דברים מופלאים.

להיות מעשי ופרקטי ולהביא תועלת, אלה הם חלק מהמסרים שאנחנו מנחילים לילדים שלנו במסגרת החינוך שאולי קבלנו מהורינו.
אבל האם האי-שימושיות מזיקה כל כך? ומה קורה ליצירתיות? כמה משפטים על התועלת שבחוסר התועלת.