מסע אל מחוזות הכלום

שיחה בין ספקן ומדען על גבולות היקום, על מה היה קודם, על הזמן שלפני הזמן, ועל האפשרות שהיקום שלנו הוא אחד מתוך אינסוף יקומים שלעולם לא נוכל לראותם.

פס של כוכבים

אין לכם מושג כמה זמן אני מביט בצילום השמיימי הזה ובווידיאו שחוזר ומתנגן לי בראש כבר כמה עשרות שנים. מנין הגיעה האובססיה הזאת ל-שביל החלב? לא ממש ברור לי_

תעלומה קטנה ומופלאה

איך זה שתחנת ניטור מדעית משוכללת נעתקת ממקומה בקרקעית הים ונעלמת לפתע ללא כל הסבר? ולמה תעלומות עושות לנו  טוב.

פראים

הוא ניצב שם, פרא אציל, על קו הרכס הרחוק והביט בנו. כאשר התחלנו להתקרב הוא החל לנוע, מקפיד כל העת לשמור עימנו קשר עין.

מסע צילומים קפריזי  אל הר הנגב ומכתש רמון בעקבות בעלי חיים מהסרטים,  ועוד כמה הפתעות לצידי הדרך.

קופים הם חברים

אם הייתה רשת אינטרנט לפני כ-130 שנה סביר להניח שקוף הבבון שכונה: ג'ק היה הופך לכוכב רשת ואטרקציה עולמית, והתחנה בה עבד, למוקד פופולארי של עלייה לרגל.

אלא שזה לא המצב וכל מה שנשאר לנו מהעלילה הפנטסטית הזאת זה לנסות ולאמת אותה – היא כנראה אמיתית, ולהתפעל.  שני הגיבורים שלה בהחלט שווים את זה.

עץ או פלי

הטלת מטבע היא מערכת פשוטה ועתיקת יומין שיודעת לקבל החלטות של כן ולא. אלא שמחקרים מהשנים האחרונות מטילים ספק באקראיות שלה. האם יש מצב שהטכניקה החביבה הזאת תצא מכלל שימוש? האם נפסיק להטיל מטבעות באויר? קרוב לוודאי שלא.

כחול עמוק

כאשר מדברים על עולמות נעלמים לא צריך בהכרח לטוס אל הכוכבים. מעמקי האוקיינוסים בכדור הארץ, ובעיקר, החיים המפכים בהם, היו ועדיין, טריטוריות נעלמות ולא מוכרות המכילות בתוכן מגוון אינסופי של צורות חיים, ביניהם יצורים אקזוטיים ומוזרים במיוחד.

דיונון חזרזירי הוא אחד המשונים שבהם. וכאשר מחברים אליו חומרים מהסוג ה"לא טבעי", הספור הזה הופך למרתק במיוחד.

מפחיד שם בחוץ

הרעיון של ה-עולם האפל המכיל בתוכו מגוון של תסריטי אימה באשר לעתידה של התרבות האנושית, נשען במידה רבה על שתי הנחות יסוד, כל אחת מסעירה ומרתקת לכשעצמה: א. היקום שלנו רווי בצורות חיים, לרבות כאלה הבוגרות והחכמות מאתנו באלף מונים. ב. אין לנו כל יכולת להעריך תבונה עילית מן הסוג הזה, בוודאי שלא את מודל ההתנהגות שלה. מכיוון שכך כדאי אולי לנסות ולהימנע מפגישה עימן, עד כמה שזה תלוי בנו.

מין פגישה שכזאת

הגיבורים האמיתיים של פגישת מחזור ביה"ס התיכון שלנו, שתיערך לראשונה לאחר כמה עשרות שנים, יהיו מן הסתם, הביולוגיה והזיכרון לטווח הארוך.

נראה שם חברות וחברים האוצרים במוחם 'תמונת פרופיל' שלנו – זיכרונות, חוויות ומראה, בדיוק כמו שהיינו פעם. במובן זה, פגישת המחזור היא מסע סלפי מרגש, במהלכו נפגוש את עצמנו, רגע לפני שהחיים קראו לנו.

המיתוס של הסלע הכחול

מערכת היחסים ארוכת השנים המתקיימת בין המיתולוגיה היוונית לאסטרונומיה, היא מרתקת ומופלאה בכל קנה מידה. מעידה על כך כיפת השמיים שלנו הזרועה בכוכבים, ועמוסה באגדות ובמיתוסים קדומים שמספרים את סיפורי האלים, ואת העלילות המופלאות של הגיבורים בני התמותה.
לפעמים, נדמה כי לכל תגלית חדשה מחכה סיפור מיתולוגי מתאים, שנרקם לפני שנים רבות…
כמו סיפורו המוזר של פאת'ון, האסטרואיד הכחול.