מה שבפנים ומה שבחוץ – הבלוג של עמי בן בסט
רובה ווינצ'יסטר בן כ-130 שנה, נמצא לא מכבר "נשען" על גזע עץ בפרק לאומי בנבדה, ארה"ב. תמונת הרובה העתיק, שנראתה כמו נלקחה מסרט בוקרים קלסי, הציתה את דמיונם של חובבי המערב הפרוע ברשתות החברתיות. עד כדי כך שרבים מהם הציעו שורה של תסריטים אלטרנטיביים לגבי מה שאולי התרחש שם.
ויש גם הפתעה.
רבים מכם מכירים זאת. אתם נתקלים בתמונה, וידיאו או ציטטה שעושה לכם את הקליק הזה – לא תמיד ברור לכם למה, ואתם מחליטים לשמור אותה.
עם הזמן, מצטבר במחשב שלכם אוסף אישי של קבצים המורכב אך ורק מהטעמים, האהבות והרגישויות שלכם.
הספסל הציבורי הוא אחד מאותן ההמצאות היותר מוצלחות של התרבות האנושית. הוא לא רק משמש מנוע מובהק ליצירת התרחשויות ואירועים שקורים ללא הרף – עליו או בסביבתו, אלא גם מציע את הפתרון המושלם לבריחה מהטכנולוגיה בצורה של מקום מפלט, מנוחה, התבוננות, או סתם נוהג שהולך ונעלם: שיחה פנים מול פנים.
כוכב הלכת הסלעי והענק שלנו שנע במרחבי החלל, סביב עצמו וסביב השמש, במשך מיליארדי שנים, לא ממש צריך מים ואוויר כדי להתקיים.
יכול להיות שבלעדיהם הוא היה נראה כמו כדור חרוך, מחורץ ומלא חורים. אבל למי זה אכפת, יש הרי הרבה גוויות פלנטריות כמוהו הנעות ברחבי הגלקסיה. אלא שאז הופיעו החיים.
פורטוגל היא מעצמה קולוניאלית של פעם הטבולה ביין פורט.
בעריה פזורים פסלים של מגלי עולם, בניינים צבעוניים ומתקלפים, סמטאות צרות, גרפיטי, שירת פאדו חושנית, שפה פורטוגזית עם הצלילים הנפלאים של ז' וש' (חושנית לא פחות), עוגייה אגדתית שנקראית פסטל דה נאטה – Pastéis, ברים מוארים ואפלים, אמנות רחוב נהדרת, קיוסקים, שדרות, אנשים שמחים ונהרות רחבים שמכוונים לאוקיינוס הגדול שהיה פעם עמוס בהבטחות לעושר ותהילת עולם.
הסיפור הזה הרבה יותר גדול מסתם סיפור על טכנולוגיה. העובדה שיש לנו היום בינה מלאכותית, שיודעת ליצור קטעי וידיאו ותמונות מושלמות של אנשים לא-אמיתיים, מעמעמת את תפישת המציאות, והופכת אותה לחמקמקה במיוחד.
התמונות שצילמתי בניקון הישנה שלי הן ההוכחה היחידה לכך שהסצנה הזאת אכן התרחשה במציאות.
סיפור סמוק – מעשייה מצולמת ואדמדמה במיוחד.
באזור של חוף קליה בים המלח נמצאת קבוצה של מבנים ישנים ונטושים ששמשו במקור את הצבא הירדני.
בשנה שעברה ירדה למקום קבוצה של 35 אמני רחוב ישראלים וזרים שהפכה את המבנים המצהיבים לגלריה ססגונית המכונה: מינוס 430. זאת, במסגרת פרויקט שנועד להגביר את המודעות למצבו העגום של הים ההולך ונעלם.
אין לי עניין מיוחד בחרקים וגם לא חיבה מיוחדת למראה שלהם, אבל תמונה של גמל שלמה שמצאתי לא מכבר ברשת האינטרנט של עוררה את סקרנותי…
משהו על סרט חדש ועל אמן שיוצר בדמיון פאזלים (משחקי הרכבה) שמתחברים ויוצרים תמונות מפתיעות במיוחד.