פורטוגל היא מעצמה קולוניאלית של פעם הטבולה ביין פורט.
בעריה פזורים פסלים של מגלי עולם, בניינים צבעוניים ומתקלפים, סמטאות צרות, גרפיטי, שירת פאדו חושנית, שפה פורטוגזית עם הצלילים הנפלאים של ז' וש' (חושנית לא פחות), עוגייה אגדתית שנקראית פסטל דה נאטה – Pastéis, ברים מוארים ואפלים, אמנות רחוב נהדרת, קיוסקים, שדרות, אנשים שמחים ונהרות רחבים שמכוונים לאוקיינוס הגדול שהיה פעם עמוס בהבטחות לעושר ותהילת עולם.

באזור של חוף קליה בים המלח נמצאת קבוצה של מבנים ישנים ונטושים ששמשו במקור את הצבא הירדני.
בשנה שעברה ירדה למקום קבוצה של 35 אמני רחוב ישראלים וזרים שהפכה את המבנים המצהיבים לגלריה ססגונית המכונה: מינוס 430. זאת, במסגרת פרויקט שנועד להגביר את המודעות למצבו העגום של הים ההולך ונעלם.