נדודים וגחמות

הו הו, הו הו! קול קורא לנדוד לנדוד 

עגלת מסתור לצלמים, אגמון החולה. אני מביט בחסידות המותשות. נוצותיהן סתורות ומקורן האדום סגור ושמוט כלפי מטה. הן לא משמיעות כל קול וכמעט ואינן זזות למעט ניקוי הנוצות שנעשה גם הוא, כך נדמה, בסלואו מוש'ן. התמונה הזאת לא ממש מפתיעה אם זוכרים שהן הגיעו לכאן, יום קודם לכן, לאחר מסע רצוף של כמה מאות קילומטרים. המסע הזה שהחל אי שם בחופי אפריקה המזרחית, אולי אפילו דרומה יותר, הסתיים כאן, בגליל העליון, לפחות בינתיים. כל הסימנים מלמדים כי מתישהו בשעות הקרובות, הלהקת צחורת הכנף הזאת תתרומם לשמיים ותתחיל במסע נדידה ארוך צפונה, נדחפת על גבי הרוחות וזרמי האוויר העיליים שתתפש בדרך. המסע הזה שיתנהל בגובה של כמה מאות מטרים, ייגמר קרוב לוודאי באחד משטחי הקינון באיזורי הבוספורוס, הבלקן ומזרח אירופה, עד שיחל מחדש, כאשר יגיע הזמן.

עייפות ומותשות ושערן סתור (כל הצילומים בכתבה נעשו ע"י עמי בן בסט)

DSCN3054

DSCN2933

הטיסה אל מקורות הבוספורוס תצא בשעה… אנחנו בני האדם אוהבים לדבר על המסעות והנדודים שלנו כמשהו עמוק, הרפתקני, כזה שניזון מהרוח האנושית. אצל החסידות, כמו גם עופות נודדים אחרים, הנדודים הינם דרך חיים, וגם סוג של פלא, לפחות בעיניים שלנו, שהרי קשה להסביר את היכולת  הפנטסטית הזאת לנדוד מרחקים עצומים בתזמון מסויים, וגם להגיע, פעם אחר פעם, ליעד נקודתי שמצוי מאות, ולעיתים אלפי קילומטרים מנקודת ההתחלה של המסע.

דמו לרגע מטוס בואינג 737 של אלעל הנמצא בדרכו לאיסטנבול. תראו את ההמולה הגדולה מסביב. את צוותי הקרקע המתדלקים את המטוס ובודקים את תקינותו, את צוות הטייסים שמקבל מהפקחים והבקרים את זמן ההמראה המדוייק, תוכנית הטיסה והמסלול (כ-1,200 ק"מ), וגם את נתוני מזג האויר שיהיו לאורך הדרך ובמקום הנחיתה. כעת החליפו את מטוס הנוסעים בחסידה שיודעת לעשות בדיוק את אותו מסע רק בלי כל הפרוצדורות וההכנות המורכבות. תעופתית הרבה יותר הינה ציפור המכונה: סיס החומות. המדובר בציפור קטנה שדומה לסנונית ומבלה גם בישראל כמה חודשים בשנה. הסיס כמעט ואינה נמצאית על הקרקע ומבלה את רוב חייה באוויר. היא אוכלת, מנקה את נוצותיה, משחקת, מזדווגת, ואפילו ישנה תוך כדי מעוף. היא נוחתת על הקרקע בעיקר לצרכי קינון וטיפול בגוזלים. ואם כבר מדברים על מרחקים וניווטים אז ישנה גם שחפית הקוטב שמקוננת באיזור מסוים בקוטב הצפוני וחורפת בדרומי כשהיא גומעת כ-50,000 ק"מ מידי שנה בשנה.

לנדוד לנדוד..

DSCN3110

התנתקות. נהג הטרקטור שמוביל את עגלת המסתור מתמרן כל הזמן על מנת להתקרב אל החסידות. "כל רגע", אומרים לנו, "הן יכולות להתרומם ולעזוב". אני מוצא עצמי מכוון את המצלמה ומצלם בלי הרף, וזאת מתוך כוונה לתפש אולי סוג של התכוננות או היערכות לקראת המסע לחלק אחר של העולם. "נדה" איך שאומרים בלאדינו השפה שבה דברו הורי. עוד מעט יצטרפו לסיפור הזה העגורים. גם הם, או לפחות חלקם, נמצאים ב"מוד" של נדידה ועומדים לעזוב אותנו בשעות, או בימים הקרובים.  איך בדיוק מתקבלת ההחלטה להמריא? אני שואל את ענבר רובין, מנהלת התוכן וההדרכה במקום. . מי שחזק מתרומם ראשון, אחר כך השאר מצטרפים, היא משיבה. הדחף העיקרי שמניע את העופות הנודדים הוא הצורך להגיע לאיזורי הקינון, כמה שיותר מהר, על מנת לתפוש טריטוריה טובה יותר. ויש גם את העניין של זיהוי הזדמנויות, מוסיפה ענבר. המדובר באיתור תרמיקות וזרמי האוויר המתאימים לתעופה. החסידות, השקנאים ועופות דורסים אחרים מנצלים אותם לצרכי הנדידה הממושכת.  

החזק מתרומם

DSCN3505

DSCN3042

 חסידה על כביש 6. העגלה שבה לנוע ורעש הטרקטור דוחק להקה גדולה של עגורים לכיוונה של קבוצת החסידות בשולי השדה. בניגוד לחסידות השקטות, העגורים צווחים ומכרכרים כל העת. הזכרים שבהם מתמתחים מידי פעם ופורשים אלעל את כנפיהם האפורות, מה שמשווה להם הוד ויופי  רב. אני מנסה לזהות איזו שהיא אינטרקציה בין החסידות והעגורים שכמעט ומתחככים בהן, אולם זו כמעט ואינה קיימת. העגורים הם הרבה יותר חברתיים, מציינת ענבר. יש בינהם תקשורת חזקה והם "מדברים" כל הזמן. זוגות העגורים גם נודדים ביחד וחורפים ביחד ולהבדיל מהחסידות, העגורים עפים גם בלילות. החסידה הינה עוף סולידי. כל אחת לעצמה. כשאתה רואה להקת חסידות בשמיים, מציעה ענבר, דמה לעצמך תנועת כלי רכב בכביש 6. במקרה הזה, כל אחת מהחסידות היא כלי רכב עצמאי, אולם כולן נוסעות באותו הכביש.

שותקים ומדברים – חסידות ועגורים

DSCN3300

DSCN3468

שיעור בגיאוגרפיה. בדרך הביתה אני משתעשע לי לרגע במחשבות. מה רע בעצם להיות חסידה? אתה לא צריך דרכון כדי לבקר במדינה זרה, וגם לא כרטיס טיסה, ואין בקורת גבולות. "יש מכשול לצד הדרך" אני מקבל לפתע התרעה קולית מאפליקציית "ווייז" המותקנת ברכב. ווייז וטכנולוגיות ניווט אחרות מסתמכות רובן ככולן על היכולת למקם עצמינו בכל מקום בעולם, בדיוק של מטרים ספורים. יכולות הג'י.פ.יאס מושגות באמצעות תקשורת עם כמה וכמה לוויינים הנעים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של כ-36,000 ק"מ בחלל.

לחסידות ולעופות נודדים אחרים אין ווייז ואין כמובן כל קשר עם לוויינים. יכולות הניווט שלהן התפתחו במשך עשרות ומאות מיליוני שנות אבולוציה. נכון להיום אין עדיין הסבר מלא לגבי טיבן ואופיין המדוייק של היכולות הללו, רק השערות, ובשפע. בין אלה אפשר למצא למשל הנחות אודות קיומו של רכיב לא ידוע בגוף הציפור שיודע לקרא את השדה המגנטי של כדור הארץ, יכולת מובניית לזהות את זווית קרני השמש ונקודת הזניט, אבר הרחה שיודע לחוש בריחות אופייניים, יכולת לזהות קבוצות כוכבים בלילה, ולבסוף, ידיעה טובה של גיאוגרפיה, מה שמאפשר להן להיעזר בתוואי שטח בולטים כגון נהרות, ימים והרים גבוהים.

DSC_0115

האוויר הולך ומתחמם. עגלת המסתור נמצאית שוב בתנועה. כמה  מהחסידות ניתקות לפתע מהקרקע ומתחילות לנסוק לשמיים. עד מהרה מצטרפות גם אחרות כשהן משמיעות קולות מוזרים של נקישות. ככה זה שמיתרי הקול מנוונים, ומה שנותר זה להקיש עם המקור. פה ושם רואים באויר גם קבוצות של עגורים שצווחים בשמיים במלא גרונם. נראה שמשהו קורה אבל לא ברור מה.

——————–

התפרסם במגזין מסע אחר אונליין – http://bit.ly/2opN8ba

קצת פרקטיקה:

אנשי אגמון החולה מוסרים כי הכי טוב לצלם בבוקר או אחה"צ. עגלות מסתור יש בעקרון כל היום, כולל סיורי שקיעה.  כל פסח יהיו גם סיורי זריחה. ברורים בטלפון 04-6817137. אגב, העגורים כבר נדדו ברובם. חסידות ינדדו גם בחודש אפריל ואחרונות אפילו במאי.

עוד פרטים כאן http://www.agamon-hula.co.il

וממש לסיום, תודה, תודה למלון בטבע, הגושרים, שהיה נקודת זינוק טובה (וגם טעימה ונוחה) להרפתקת הציפורים הזאת.

———————————-

———————————————————————–

1 Comment

השאר תגובה