עיר רפאים

סיפורה הלא ייאמן של צ'יאתורה, עיר מכרות קטנה אי שם במערב גיאורגיה. בצ'יאתורה אין מבנים מפוארים, קתדרלות מרשימות או מונמנטים יוצאי דופן. ההיפך הוא הנכון, בתיה זקנים, קירותיהם מתקלפים ומימי הנהר הזורם בה עכורים.

ובכל זאת יש בה בעיר הזאת, לפחות מנקודת המבט של התייר המזדמן, קלף מנצח אחד; חלק ממערכת התחבורה בעיר הינם רכבלים – קרוניות מתכת קטנות שיוצרו בעת השלטון הסובייטי לפני למעלה ממחצית המאה. אלה, כך מסתבר, עדיין נעות בשמיה, כנגד כל הסיכויים.

(שימו לב! בגלל התמונות וקבצי הוידיאו טעינת העמוד איטית מעט אבל משתלמת;)

לא מהעולם הזה

במהלך חודש אוקטובר השנה נתגלה במערכת השמש אחד הגופים היותר מוזרים שנראו מעודם. המדובר בגוף דמוי גליל, או סיגר, שהגיע אלינו מחוץ למערכת השמש, אי שם ממרחבי הגלקסיה. הספור הזה, כך נראה, דומה מדי לנראטיב בדיוני שרקם לפני קרוב למחצית המאה סופר המד"ב המחונן ארתור סי.קלרק בספרו "מפגש עם ראמה".
האם יכל להיות שה'סיגר' המתרחק בימים אלה במהירות פנטסטית ממערכת השמש הוא מוצר של תרבות תבונית אחרת? לא בטוח, אבל ההשוואה לספור של קלרק בלתי נמנעת. 

לקחת את ליאונרדו לריאות

האוויר אותו אנחנו נושמים מלא הפתעות. ספר חדש שיצא לאחרונה מעלה שוב את העובדה לפיה הגזים אותם אנחנו שואפים ונושפים בכל במהלך חיינו, אינם רק חלק חיוני מהמערכת הפיזיולוגית שלנו, אלא גם מקשרים אותנו עם כל בני ההומו סאפיינס של העולם בזיקה מפתיעה במיוחד.
ספור מולקולרי.

צפור של הייטק

ספור קטן שמתחיל במיתוס יווני נוגה על זוג אוהבים ההופך לצמד ציפורים מיתולוגיות הנוסכות שלווה ורוגע על העולם.

במציאות, הספור קצת שונה. הציפור הנקשרת במיתוס היא ציפור קולנית, מאיימת ומתוחכמת – פלא ביולוגי של ממש. ואין לה כל קשר לשלווה. תשאלו את הדגים.

האלוהים של יום המחר

ראיית העתיד הייתה מאז ומעולם מקצוע פופולארי במיוחד מאחר והיא מנסה לרצות אחת מאותן שאלות מהותיות, כמעט אובססיוויות, המציקות לנו מאז ומתמיד: מה יהיה?

ראו למשל את התחזית שנתן אמן צרפתי מסוף המאה ה-19 בשם ג'ין מרק קוטה, לגבי העולם העתידי של שנות ה-2,000. החיזוי של קוטה לא מלווה במלל חשוב, מספרים וטבלאות, אלא בשורה של איורים מרתקים ומרהיבים שמספרים על העולם שבו חי קוטה, לא פחות מאשר על עולם העתיד.

רוחות הרפאים של הגיאוגרפיה

כל הסימנים מלמדים כי מתחת לרגלינו, בואכה מרכז כדור הארץ, מצוי עולם דינמי, סוער ואלים במיוחד. פעם אחר פעם אנחנו מקבלים תזכורת לדרמות הגדולות המתרחשות בו בצורה של רעידות אדמה והתפרצויות וולקניות בחלקים שונים של העולם. לא מפתיע שישנם רבים הנוהגים לדמות את העולם התחתון הזה לגהינום.
נכון להיום, אין לנו כל דרך להציץ בצורה ישירה במה שקורה שם- מאות ואלפי ק"מ למטה, למעט תצפיות ומדידות עקיפות. לא שלא מנסים. בחודש האחרון פרסמה קבוצת חוקרים את ה"אטלס של עולם השאול", ניסיון ראשון וייחודי למפות את מעמקי העולם שמתחת.

היה או לא היה

אם לסכם במשפט תמצית של כמה דיעות מקובלות מתחום הפילוסופיה, המציאות הינה עניין חמקמק. ועוד איך. בעצם אפשר לטעון, במידה רבה של נחרצות, שקשה ואולי בלתי אפשרי לקבוע מה זה אמיתי? ומה זה דימיון?
החיץ הדק המתקיים בין עולם המציאות לעולם הבדיון הולך ומיטשטש בעזרתן של טכנולוגיות חדישות שיודעות לבנות עולמות חדשים ומרהיבים וגם להנגיש אותם למליוני בני אדם ברחבי העולם.

היה או לא היה – רשימה חדשה אודות אותה זליגה של רעיונות ועצמים המתקיימת כל העת בין שתי העולמות.   

בעקבות המקור

לא מכבר הגעתי לבריכות הדיג של מעיין צבי. הרעיון היה לצלם את אותם בעלי כנף שמגיעים למקום על מנת לנסות ולטעום מהדגים, או מכל דבר אחר שגדל או זוחל בסביבה. מהר מאד הבנתי שהסיפור של המסע הזה, לפחות מבחינתי, הינו המקור. מַקּוֹר הציפור – אותו איבר נוקשה שחז"ל נהגו לכנותו  כ-'לסתות של העוף', שמאפשר לו לבצע מגוון מרשים ומפתיע של משימות.

הצטרפו אלי למסע צילום קצרצר, אישי ולא דידקטי,  בעקבות ארבעה מקורים מזדמנים.

להרגיש נוח עם הפנטזיה

ספורה של האינציקלופדיה המוזרה בעולם. אינציקלופדיה המעוטרת בציורים צבעוניים מקסימים שלא תראו בשום מקום, וכתובה בשפה מעוטרת ומוקפדת שאיש לא מבין. עלעול בדפיה עשוי לקחת אתכם, הקוראות והקוראים, למסע ביקום דמיוני, הזוי משהו, המתקיים, כך נראה, אך ורק בעולמו הפנימי והיצירתי של מחברה, אמן איטלקי בן זמננו.
ברוכים הבאים אל ה-קודקס סרפיניאנוס.

ענני מילים

 העברתי 12 רשימות נבחרות מהבלוג שלי לענן.  שְׁנֵים עָשָׂר ה"עננים" הללו, כפי שאפשר לראות,  אינם ניתנים לקריאה מאחר והמילים מפוזרות בהם…