החיים כפאזל

משהו על סרט חדש ועל אמן שיוצר בדמיון פאזלים (משחקי הרכבה) שמתחברים ויוצרים תמונות מפתיעות במיוחד.

תולעת מהספרים

"תולעת ספרים" הינו מונח די שגור במקומותינו. אנחנו נוהגים לשאול אותו ולהשתמש בו, פעם אחר פעם, כלפי אותם האנשים שאהבת הספרים והעיסוק בהם הינם כל עולמם. קצת מפתיע אם זוכרים כי השם הזה מייצג מגוון רחב של יצורים ביולוגים זעירים הניזונים מהשחתה, מהרס ומכרסום הספרים.
אז איך מתקשרים יחדיו אוהבי ספרים אנושיים עם מה שנראה, לפחות מנקודת המבט שלנו, כאויבות המרות של עולם הספר? ומדוע בכלל יש לחלק מתולעי הספרים הללו שבטבע שמות כל כך מוזרים?

שיחת היום

הספור הבא הינו סוג של עלילה פנטסטית וכמעט בלתי נתפשת, שהרי אתם לא פוגשים בכל יום אדם, מוכשר ככל שיהיה,  שמצליח להעמיד עיר שלמה על הרגליים. במיוחד כאשר מדובר בעיר ששמה לונדון.

בכל זאת יש בה משהו

הופעת המחשבים במהלך המאה ה-20 אפשרה, בין היתר, לחקור ולנתח התנהגות של מערכות גדולות ומורכבות. לראשונה ניתן היה לטפל בשאלה מציקה במיוחד: האם הפלנטה שלנו, עם משאביה המוגבלים והסופיים, תוכל להכיל לאורך זמן, את קצב הצמיחה הכלכלית ואת הגידול המהיר באוכלוסיית העולם? 

תכנית מחשב משנות ה-70 ההן, נתנה לכך תשובה מטרידה במיוחד; היא צפתה את קריסתה של הציוויליזציה תוך כמה עשורים. מחקר חדש מלמד שכדאי לקחת אותה קצת יותר ברצינות.

פנטסטי בכל קנה מידה

במידה מסוימת אנחנו ברי מזל. העלילה הזאת שמגיעה אי שם מאירופה הקולוניאלית של המאה ה-18 הייתה יכולה בנקל להיעלם ולהתמסמס בין דפי ההיסטוריה. מסבות כאלה או אחרות היא צלחה את מחסום הזמן, ואנחנו קבלנו, או אולי זכינו, בסיפור אנושי מרתק ויוצא דופן – סיפורה של קבוצת נשים ששרדה מעל ומעבר לכל המצופה.

עיר עמוסת צללים

ערי רפאים הינן סוג של ישויות אורבניות מוזרות המתקיימות להן, במובן מסוים, בין המציאות לדמיון. את הכינוי: עיר רפאים, הן שואלות מעולם הדימיון והאגדה למרות שהן עצמן נמצאות ומתקיימות בעולם האמתי. 

ביקור בעיר מן הסוג הזה הינה חויה מסעירה ומרתקת לכשעצמה, גם כאשר היא נעשיית באמצעות תוכנה ומסך המחשב.

שיר תשרי ועוגת הזנגביל

בימים של ראש השנה, יש שיר אחד שחוזר ומתנגן בתחנות הרדיו, וגם בראש שלנו, כבר שנים רבות, ונדמה שבצוק העיתים הוא רק הולך ומשתבח.
הכוונה לשיר שבו המורות משתעלות והולכות לישון מוקדם, זה הידוע בשם: שיר תשרי. מה עושה את השיר הזה לכל כך נוגע, ולמה לעזאזל אני לא יכול להוציא אותו מהראש שלי בימים האלה?

AI ואמנות המכונה

הרומן הממושך שלנו עם רובוטים ומכונות חכמות מתקיים בעיקר בקולנוע ובספרות. במציאות, העניינים הרבה יותר יגעים. ההשוואה המתמדת ליכולות של המוח האנושי מלמדת כי מכונה תבונית הינה עדיין חלום רחוק.
ובכל זאת, בשנים האחרונות יש כמה סימנים שמשהו מתחיל לזוז. תוכנה חדשה שיודעת לתרגם מילים ומשפטים לתמונות היא בהחלט דוגמא מעניינת לכך.
 

הגודל לא מסתדר

מסע החיפוש שערכתי לא מכבר באמצעות תוכנת Google Earth באזור רמת הגולן הניב ממצא מוזר ואניגמטי.

הניסיון מוכיח שרובם הגדול של המקרים הנראים כתעלומה או חידה מסתורית, מתגלה לבסוף כספור עם הסבר הגיוני, לעתים מכעיס בפשטותו. ובכל זאת, נכון לעכשיו, העצם עליו אנחנו מדברים הוא עדיין בגדר תעלומה.