מילים של גיאוגרפיה

ספור מוזר על מילים סתמיות ושמות חסרי פשר, ועל מאות מיליארדי רבועים זעירים ששורטטו על מפת העולם בניסיון להפוך אותו לזמין ונגיש יותר מאי פעם.

האנשים שם למטה

נניח, רק נניח שהייתם מקבלים, באופן תיאורטי, עוד מטר אחד לגובה הרגיל שלכם. מה אתם אומרים? איך היה נראה לכם אז העולם? האנשים? האם בכלל הייתם מסתדרים עם סביבה אנושית המותאמת לגובה ממוצע של 1:60-1:80מ'?

יש לנו כמה תשובות. ספור מרתק ולא פשוט.

הייתה ואיננה

החודש התפרסמה עבודת מחקר של צמד מדענים אמריקני שמניחה יסודות להשערה מסקרנת במיוחד, לפיה, הציוויליזציה האנושית איננה בהכרח הראשונה שקמה בכדור הארץ, ויתכן שאי שם בעבר הקדום, מיליוני שנים קודם זמננו, פרחה ושגשגה כאן תרבות תבונית. מה שמרגש ברעיון הזה, גם אם הוא תיאורטי בלבד, הינה העובדה שמבחינת לוח הזמנים של כוכב הלכת שלנו, התסריט הזה בהחלט אפשרי. אנחנו התקדמנו עם זה עוד מעט…

בשבח ההשתוממות

האסטרופיזיקה התיאורטית לא מפסיקה לספק לנו הפתעות, הכוללות גם שורה של השערות פרועות במיוחד. הקוסמוס שלנו, מסתבר, הוא מקום סבוך ומורכב ובלתי צפוי. הזוי, כך נדמה, מכל תסריט של מדע בדיוני שקראתם אי פעם.

החיים באדום

משפט מתמטי שנבנה עם שדה של חיטה ועצי אורן, מראה ענקית שמרכזת את אור השמש, תעלות מים בוערות ויום של שקט לאומי…אלה הם רק חלק מהרעיונות ההזויים שהוצעו על ידי הציוויליזציה האנושית בניסיונות לתקשר עם תרבויות שאולי נמצאות בכוכבים אחרים.

אחד המועמדים היותר נחשקים ומועמד כמעט ודאי להימצאותם של חיים היה כוכב הלכת השכן, מאדים. במשך מאות שנים ניהלנו עמו מערכת יחסים סוערת שהייתה רוויה באמונות, תקוות והשערות מדעיות, בחלקן מוזרות במיוחד. עם הזמן הסתבר כי החלומות הרבים שתלינו בכוכב האדמדם הזה, היו קצת גדולים עליו, או שלא? 

אגדה טכנולוגית

ככה זה עובד. אם אין למוצר שלך היגיון ובסיס כלכלי, קרוב לודאי שדינו נגזר, גם אם מדובר במוצר המתבסס על טכנולוגיות חדשניות, עתירות דימיון והשראה.
זה, פחות או יותר, היה סיפורם של מטוסי הקונקורד. כלי הטיס המופלאים הללו שהגיעו – כך היה נדמה לעיתים – מעולם העתיד, הורדו מהשמים בהחלטה גורפת, וכל מה שנותר מהם כיום הינם פגרי אלומיניום מבהיקים המוצגים לראווה במוזיאונים ושדות תעופה שונים ברחבי העולם. 

מקום שעושה נעים

מסע קצרצר לאי טיוואן במסגרתו אנחנו מנסים לתהות לגבי האופי ודרך החיים של הטיוואנים. יש כמובן הרבה יומרה בניסיון הזה, שהרי מדובר בישות מדינית מורכבת שקמה ומתקיימת בנסיבות סבוכות במיוחד.
אולם דבר אחד אי אפשר לקחת מכאן, את אותה תחושה אישית של כיף, ומנת יתר של נְעִימוּת שהאי הזה ואנשיו משאירים בך.

ניחוח חזק של גורל

הנוהג הזה להשליך לאוקיינוסים של העולם בקבוקים נושאי מכתבים קיים כבר אלפי שנים. הרגל משונה צריך לומר שהרי בקבוק המושלך למים משול במידה רבה למכתב ללא נמען, והסיכויים שיימצא אי פעם שווים לסיכויים שלא יימצא לעולם.

אלא שזה כנראה גם סוד כוחו וקסמו. כמו שמלמד ספורו המדהים של מכתב הבקבוק האוסטרלי שנמצא לא מכבר.

נשמה חסרת מנוח

המאה ה-21. האוצר הראשי של האגף לארכיאולוגיה מצרית קדומה במוזיאון הבריטי לא האמין למראה עיניו. גם סרט הוידיאו שצולם אחר כך רק חיזק את הפליאה; פסלון קבורה עתיק בין כ-3,800 שנים זז וסב על עומדו, וזאת למרות שהיה נתון בארון זכוכית ובחדר סגור למבקרים.

ארוע מוזר ולא שגרתי במיוחד אם זוכרים כי הפסל הגיע מאיזור קברי הפרעונים בעמק המלכים, עמוס במיתוסים, סיפורי רוחות וקללות עתיקות.

ספור מובן מאליו

רבים מהחפצים, קטנים וגדולים, שנמצאים בשמוש היומיומי מחזיקים בסטטוס של "מובן מאליו". המדובר בדרך כלל במוצר, או אביזר שממלא את הפונקציה שלו בצורה חלקה ומושלמת, עד כדי כך שהמודעות לקיומו כמעט ונעלמת, והשימוש בו נעשה לעיתים באופן לא מודע. המוצרים הללו קרובים לשלמות מאחר והם נותנים לציבור הרחב ערך רב עד כדי יצירת הרגלים, ולעיתים גם סוג של התמכרויות.

אם בוחנים את ההסטוריה של האביזרים ה-מובנים מאליהם מגלים כי הם יכולים להיוולד כתוצאה מהברקה של רגע, או בתהליך מתמשך על פני שנים ארוכות. כמו למשל ספורה המדהים של קשית השתייה.