דקה הסטורית

סרטון וידיאו חדש מכמת את ספורה של התרבות האנושית בכמה דקות. בהילוך מהיר, ההיסטוריה שלנו נראית כאוסף עצום ולא מאורגן של אמביציות, גחמות, ומשחקי כוח, יחד עם אינספור אירועים ותרבויות שקמות ונופלות ב"הרף עין", כמו היו חלק מתסריט קבוע וידוע מראש. 
ואיך יראה סרט דומה מאות שנים בעתיד? התשובה, לפחות על פי אחד התסריטים, אינה מלבבת. 

עץ או פלי

הטלת מטבע היא מערכת פשוטה ועתיקת יומין שיודעת לקבל החלטות של כן ולא. אלא שמחקרים מהשנים האחרונות מטילים ספק באקראיות שלה. האם יש מצב שהטכניקה החביבה הזאת תצא מכלל שימוש? האם נפסיק להטיל מטבעות באויר? קרוב לוודאי שלא.

גשם בעיתו

הלילה זה קורה. כמה מילים על המטר המרהיב של הפרסאידים שצפוי להגיע לשיאו הלילה, על ההתרחשות הקוסמית שקורית עשרות מיליוני קילומטרים מאתנו, וגם משהו על הירח שהולך להרוס לנו את המסיבה. או שאולי לא.

האינטרנט, מה הוא עושה לנו?

בעולם המוצף בהתראות ופושים, ובמידע שאת רובו אתה לא צריך, קשב, בהייה וחלימה בהקיץ הן תכונות הולכות ונעלמות. 
מהם אותם רגעים בודדים שכבר לא יחזרו? ולמה הרשת דופקת לנו את המוח?

כחול עמוק

כאשר מדברים על עולמות נעלמים לא צריך בהכרח לטוס אל הכוכבים. מעמקי האוקיינוסים בכדור הארץ, ובעיקר, החיים המפכים בהם, היו ועדיין, טריטוריות נעלמות ולא מוכרות המכילות בתוכן מגוון אינסופי של צורות חיים, ביניהם יצורים אקזוטיים ומוזרים במיוחד.

דיונון חזרזירי הוא אחד המשונים שבהם. וכאשר מחברים אליו חומרים מהסוג ה"לא טבעי", הספור הזה הופך למרתק במיוחד.

מפחיד שם בחוץ

הרעיון של ה-עולם האפל המכיל בתוכו מגוון של תסריטי אימה באשר לעתידה של התרבות האנושית, נשען במידה רבה על שתי הנחות יסוד, כל אחת מסעירה ומרתקת לכשעצמה: א. היקום שלנו רווי בצורות חיים, לרבות כאלה הבוגרות והחכמות מאתנו באלף מונים. ב. אין לנו כל יכולת להעריך תבונה עילית מן הסוג הזה, בוודאי שלא את מודל ההתנהגות שלה. מכיוון שכך כדאי אולי לנסות ולהימנע מפגישה עימן, עד כמה שזה תלוי בנו.

העיקרון הזלצבורגי

חמישה ימים בעיר זלצבורג וסביבתה; הרים, טירות ופלגי מים, יחד עם קצת מלח, נגיעות של שנאפס וכדורים של שוקולד סטייל מוצרט-קוגל, בהחלט עושים את זה.

סיפורים מהתמזה

כובעים, ברבורים, ספינות ומברשות. שבעה ימי שייט עם נוף ציורי והרבה ירוק, בנהר הכי האנגלי בעולם.

הטיסה לשנת 2,100 יוצאת מרציף 5

השאיפה לנוע קדימה או אחורה בזמן הינה אחת מאותן התשוקות הגדולות המלוות את המין האנושי מאז שעמד על דעתו. האם נצליח אי-פעם לבנות בעתיד מכונה שתאפשר לנו לממש את התשוקות הללו? ואם כן, כיצד תראה המציאות שלנו?

מין פגישה שכזאת

הגיבורים האמיתיים של פגישת מחזור ביה"ס התיכון שלנו, שתיערך לראשונה לאחר כמה עשרות שנים, יהיו מן הסתם, הביולוגיה והזיכרון לטווח הארוך.

נראה שם חברות וחברים האוצרים במוחם 'תמונת פרופיל' שלנו – זיכרונות, חוויות ומראה, בדיוק כמו שהיינו פעם. במובן זה, פגישת המחזור היא מסע סלפי מרגש, במהלכו נפגוש את עצמנו, רגע לפני שהחיים קראו לנו.