פרסומן, לא מכבר, של דוחות רשמיים של משרד ההגנה האמריקאי, יחד עם ההבנה כי מערכות מהסוג הזה שכיחות מאד ברחבי הגלקסיה, הציבו את נושא החייזרים לראשונה בצורה גלויה על סדר היום הציבורי. על פי ההתפתחויות הללו קשה להימנע מהאפשרות שמשהו אכן קורה. אבל עוד לפני שמבררים את זהותם המדויקת של אותם עצמים חמקמקים שמתגלים, מזה זמן, במצלמות ומערכות החישה של הצבא והמודיעין האמריקאי, נותרת בעינה שאלה אחת מהותית ועמוקה: האם מפגש, מרגש ככל שיהיה, בין חוצן לבין בן כדור הארץ בכלל אפשרי?

תעשיית כלי הרכב בעולם מושתתת ברובה על הסחר הימי. המכוניות החדשות עוברות לעיתים חצי אוקיינוס מנמל המוצא שלהן ועד לנמל היעד. אלא שאם מסתכלים על הסטטיסטיקה של השנים האחרונות, מסתבר, וזה קצת מפתיע, שמספר גדול מידי של נושאות המכוניות הללו לא מגיע ליעדו. אז מה בדיוק קורה כאן? איך זה שמכוניות חדשות, לרבות דגמי יוקרה כמו פּוֹרְשֶׁהּ, בֶּנְטִלִי, מֶרְצֵדֶס וִלַמְבּוֹרְגִינִי מגיעות לבסוף לקרקעית הים, או נגרסות במגרשי הגרוטאות?

מסע מרתק אל כפר קטן מוקף גדר שמתקיים לו בגומחה טריטוריאלית קטנה, בשטח שבין לבין.

מסע קצרצר בעיר נמל אחרת:
כתמים של כחול – עיר המחסנים – מוסיקה ומלחמה – צללים ואורות – ארץ הפלאות – הרינג מעולם אחר – אינטימיות בזמן קורונה – בעיר נמל כמו בעיר נמל.

העיקרון הפיטרי, חוקי מרפי, פרקינסון ועוד ועוד_ זוכרים את החוקים המשעשעים והדוקרים הללו? חלק מהם נכתב לפני שנים רבות, חלק מהם נכתב וממשיך להיכתב גם בשנים האחרונות, מתאים עצמו לעידן הטכנולוגי החדש; לתקופת האינטרנט, הביג דאטה, הסמארטפונים והבינה המלאכותית.

הרוח של החוקים האפונימיים הללו – קרויים על שם מנסחיהם, לא השתנתה. לא פלא. התכונה האִינְהֵרֶנְטִית שלנו ליצור מערכות מורכבות ולהלך בהם בצורה מסורבלת עדיין שרירה וקיימת. הטכנולוגיה רצה קדימה, האדם, לפחות בינתיים, נשאר אדם.