מה שלא רואים

עוד כחודשיים עתיד לבקר בסביבה אסטרואיד קטן שיחלוף על פנינו במרחק "זעיר" במיוחד. לפי המדענים הכל בשליטה ולא צריך לשנות תוכניות באותו יום. אלא שזה כנראה לא סוף הספור.

הפואטיקה של הבולשיט

קשה להימלט מהתחושה שהעולם שלנו הולך ומתמלא בדברי שטות וקשקשת אינסופית. נכון שהמציאות שלנו היתה תמיד עמוסה בחומרים מן הסוג הזה, אבל נראה כי העלייה שחלה בשנים האחרונות ברמת האינטנסיביות של הרשתות החברתיות הגבירה את כמויות החארטה וה-בְּלָה בְּלָה למימדים אדירים.
האם יכול להיות שאנחנו מתקרבים למה שאפשר לכנות: מסה קריטית של בולשיט? ואם כן, מה לעזאזל אפשר לעשות?

היה טוב ביחד, אבל זה נגמר

הבוקר הייתי צריך להוציא חשבונית. לא שזה דבר חריג וזה חלק מהעבודה אבל זה לא העניין. כאשר אחזתי בעט והתחלתי לחרוט את האותיות על הנייר, הרגשתי שאני עוסק באמנות שהולכת ונעלמת מהעולם.
קצת לא נעים. בכל זאת, אנחנו, בני האדם, כותבים עם ידינו כבר אלפי שנים. יתירה מזאת, מחקרים מדעים מצביעים על כך שיש לכתיבה ביד תפקיד חשוב בפתוח היכולות הקוגנטיביות של ילדים ובני הנוער. אז למה נפרדים?

אהבה מקרוב-רחוק

הרהור מטאפורי על לווינים בחלל, על גופים ותנועות וכוחות משיכה,  ועל הקשר שבין הפיזיקה לאהבה. 

פיסטוק וקשיו ו-2 כורים גרעינים

כלי התקשורת בארץ מספרים היום בהתרגשות רבה על ביקורה של "מכונת המלחמה" במפרץ חיפה ועל כך ששני רחפנים הופלו כאשר ניסו לצלמה. הם מכוונים כמובן לנושאית מטוסים האמריקאית ג'ורג' וו. בוש  שעוגנת מחוץ לנמל מפאת גודלה. יש בה כ-5700 אנשי צוות, והיא מתנשאיית לגובה של 20 קומות. וכן, יש בה גם שני כורים גרעיניים שמספקים לה את יכולת השיוט.

זה החזיר אותי כמה שנים לאחור ולאחד מסיפורי המסע היותר הזויים להם הייתי שותף.

סיפור של סטילס

בימים אלה, כאשר קצב תקתוקי המצלמות בעולם הדיגיטל והסמרטפונים רק הולך ומתגבר, ברור יותר תמיד שטכנולוגיית הצילום, שהופיעה אי שם בשלהי המאה ה-18, היא אחת מאותן טכנולוגיות מנצחות שהגיעו לכאן כדי להשאר.

 תראו את התמונה המצולמת הבודדת. לא רק שהקולנוע והוידיאו לא פגעו במקומה ובחשיבותה, אלא שמעמדה, כך נראה, רק הולך ומתחזק. טכניקת צילום חדשה שהופיעה לאחרונה  יודעת להטמיע סרט קולנוע שלם ב-פריים בודד, וכך מעניקה לתמונה האחת מימד חדש ומפתיע.

גחמה ויקטוריאנית

קשה לאפיין את התקופה הויקטוריאנית בכמה משפטים שהרי בכל זאת מדובר על תקופה שארכה מעל למחצית המאה, תקופה שהתחוללו בה שינויים ותהליכים רבים בחיי החברה, המדע, הספרות והאמנות. תחום פחות מוכר מהעת ההיא הינו מכלול של הרגלים, מנהגים וקפריזות, שחלקן, צריך להודות, נראה במבט מהיום,  משונה ומוזר, וזאת בלשון המעטה.

צבעי הזמן

השנה 1914. הגיאוגרף והקרטוגרף הסקוטי ג'ורג' ברתולומיאו מפרסם מפה יפיפייה של העולם שממחישה בצבע ובמשכי זמן את מרחקי הנסיעה מלונדון לנקודות שונות ברחבי הגלובוס. עם השנים ועם טכנולוגיות המסע החדישות, זמן המסע הצטמצם מאד והדרך, נדמה, הלכה והתקצרה.  אז מה יקרה למסעות? מה יקרה להרפתקה האנושית? האמת היא שאין מה לדאוג. הדרך אינה נגמרת, רק משנה מקום.

חומה עתיקה

ירושלים ימים רבים לה. ימי חג ומועד וימים אחרים שכולם מציינים אירועים שונים בעברה. לא מפתיע אם זוכרים כי העיר הזאת קיימת בגלגולים שונים קרוב ל-6000 שנה, ומקודשת ליהדות, לאיסלם ולנצרות.

ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, עוברת יפה את שיני הזמן. מה יקרה בעתיד, נניח באלף הבא? קשה לדעת. ההסטוריה, כך נראה, אינה מתעמתת עם מושגים כמו "נצח" ו"לעד". בהחלט יש מצב שהעיר עם החומה הגדולה תשאר עדיין כאן. מה יהיה איתנו? זה פחות ברור.

תמונות בולגריות

מסע אישי אל עולם של פעם. אל עיר עם כיפות מוזהבות ועשן סיגריות, עם ספרים משומשים וגבינה בולגרית, פסלים גרוטסקים ושמחת חיים, ועם ערוגות של פרחים שלא תראו בשום מקום. ברוכים הבאים לסופיה, בולגריה.